בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה מנהל עיזבון של אישה שהלכה לעולמה, שביקש לבטל בדיעבד עסקת מתנה שבמסגרתה העניקה דירה בתל אביב לעובדת שלה. השופט נפתלי שילה לא קיבל את הטענה שהמתנה בטלה מחמת עושק ותרמית.
המנוחה ובעלה, שלא הביאו ילדים לעולם, עלו לישראל בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הם התגוררו בתחילה במעברה ועם פינויה עברו לדירה בתל אביב. במקביל הם קנו חנות במרכז המסחרי של שכונתם ופתחו בה מספרה.
הנתבעת בהליך היא ספרית שהועסקה אצלה מאז 1974. ב-2006 חתמה בעלת המספרה על תצהיר מתנה שבמסגרתו נתנה את דירתה לעובדת שלה ולבעלה ללא תמורה. בנובמבר אותה שנה נרשמה הדירה על שם בני הזוג בטאבו.
אלא שבדצמבר 2009 פיטרה בעלת המספרה את העובדת וכבר באותו חודש ערכה צוואה שלפיה בני הזוג לא יירשו ממנה דבר אחרי מותה. היא הלכה לעולמה לפני כשלוש שנים בגיל 92.
בתביעה שהגיש לבית המשפט טען מנהל העיזבון שהספרית ובעלה עשקו את המנוחה והשתלטו על רכושה. לדבריו הם לחצו עליה לחתום על מסמכי המתנה מבלי שהבינה את משמעות הדבר, כך שיש לבטל את ההסכם מחמת היעדר גמירות דעת ולכלול את הדירה בעיזבון.

מנגד טענו בני הזוג שהמנוחה הייתה צלולה כשחתמה על מסמכי המתנה ואין בסיס לטענות מנהל העיזבון. הם הוסיפו שמאחר שהמתנה הושלמה ברישום בטאבו, אין אפשרות לבטל אותה והדירה שייכת להם.
ואכן השופט שילה קבע כי מנהל העיזבון "לא הוכיח שמסמכי המתנה נחתמו בעושק, תרמית או כפייה". לדבריו, עורך הדין שערך את מסמכי המתנה העיד שבמעמד החתימה הייתה המנוחה עצמאית וצלולה לחלוטין. ממסכת הראיות עלה שאפילו 13 שנה אחרי הענקת המתנה, במרץ 2019, בדק את המנוחה מומחה גריאטרי שקבע כי מבחינה קוגניטיבית היא "חדה, חכמה ובכישורים מלאים מנטלית".
בפסק הדין הובהר כי העובדה שהספרית ובעלה לא דיברו עם המנוחה על הדירה אחרי שהיא נרשמה על שמם, גם לאחר שהספרית פוטרה, לא מלמדת שהמתנה אינה תקפה. סביר להניח שבני הזוג פשוט העדיפו לא להציף את הנושא אחרי הפיטורים, לאור חששם שאולי המנוחה תנסה לבטל את המתנה - דבר שלא עשתה.
השופט הדגיש שלא מדובר במתנה על תנאי כלשהו, כגון שבני הזוג ידאגו למנוחה עד אחרית ימיה. הוא ציין שמהראיות עולה שהקשר בין המנוחה לנתבעים לא נותק לחלוטין אחרי פיטורי הספרית. כך למשל, בסרטון מ-2021 בירכה המנוחה את הנתבעת לרגל יום הולדתה. כמו כן נמצא שבני הזוג סייעו לה עם חיסוני הקורונה בתקופת המגפה. לפיכך התביעה נדחתה ומנהל העיזבון חויב לשלם לזוג הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד דניאל משולם
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שני חן
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין