זו לא מסיבת טבע, אלא חיבור לטבע. זה גם לא עניין של חשבון נפש עם העבר, אלא הבנה של ה"עצמי" ובניית תוכנית פעולה לעתיד לבוא. אלו רק חלק מהמרכיבים ומהמטרות שריטריטים מציעים - טרנד שהולך ותופס יותר ויותר מקום בקרב בני 60 ומעלה. בתמורה לכמה אלפי שקלים לאדם, הם מתנתקים למשך כמה ימים מהשגרה ומהסביבה הטבעית שלהם, ומתחברים לעצמם מחדש, למה שנכון וטוב עבורם
בהגדרה המילונאית, פירוש המילה ריטריט (Retreat) היא נסיגה. אבל כשמדובר בריטריט במובן הרוחני, הכוונה היא לריסטארט, שמתאפשר במקום שקט. פרישה מודעת מהיומיום ומכל פעילות שעלולה להסיח את הדעת למשך כמה ימים. בארץ יש מקומות רבים, לרוב מבודדים במדבר או בצפון הרחוק שמציעים "פרישה" מהסוג הזה. הם מקפידים על תזונה בריאה, מציעים סדנאות שונות, מקשיבים להרצאות, ומתחברים למשתתפים האחרים.
"מצאתי מרחב מקסים בלי גירויים. מקום שמתאים לעבודת עומק"
"הגעתי לריטריט בקפריסין, ביער הסודי. באתי גם ממקום אישי וגם כמי שמטפלת באחרים, בגוף ונפש, באמצעות מגע. הרגשתי שאני רוצה לפתח את היכולות שלי, להגיע למקום של שקט נפשי", מספרת דיני ברק, בת 63. "מצאתי מרחב מקסים, ירוק, שאין בו גירויים כמו שופינג ומסיבות, אלא מקום שמתאים לעבודת עומק, לריסטארט שעשיתי עם עצמי. מקום לשאול את עצמי למה באתי לעולם, מה הייעוד שלי.
דורון ליבשטיין: "הם מגיעים לסביבה קסומה, ובעזרת מנטורים ואנשים כמוהם, שמאמינים שהכל אפשרי בכל גיל, הם נטענים באנרגיה חדשה, שתצית מחדש את התשוקה שלהם לחיים"
"הסדנאות עזרו לי לגלות את הכוחות והיכולות שבי, כדי להביא לידי ביטוי את הייעוד והשליחות שלי. קיבלתי 'תוכנית עבודה' לשבוע הקרוב, לחודש, לשנה. ראיתי סביבי אנשים שחצו את גיל 70, שמצאו את עצמם מחדש. פגשתי נשים, כמוני, שביקשו לחקור את עצמן ולפרוץ. למצוא את מה שאנחנו באמת אוהבות לעשות, כי הרבה פעמים השיגרה לוקחת אותנו למקום שאנחנו מתפקדות על אוטומט, כדי לשרוד, ואז לעשות את זה". לדבריה, "התהליך רק התחיל. זה משהו שצריך לתחזק, כי נשאבים די מהר בחזרה לשיגרה היומיומית".
"גיל 60 היום הוא אמצע החיים. חלק ניכר מהאנשים שעברו את הגיל הזה נמצאים בשיא הכושר והאנרגיה שלהם, והם בעלי אמצעים. הם רוצים לעבור תהליכים פנימיים, שיקחו אותם קדימה לשנים הבאות", אומר דורון ליבשטיין, מנטור ומוביל לפיתוח עצמי בתחומי הצמיחה האישית. ליבשטיין, ביחד עם ענת קלו לברון, מעבירים ריטריטים בסופי שבוע במקומות שונים בארץ, ופעמיים בשנה ריטריטים של כמה ימים ביער הסודי בקפריסין - כולם במתכונת של התבוננות פנימה. "אפשר להתחיל מחדש בכל גיל. לשינוי אף פעם אין זמן טוב. יש 'עכשיו'. בני הגיל הזה רוצים לצאת למסע ולגלות את הפנימיות שלהם, לפלס דרך להגשמה עצמית ולחיים מלאי משמעות ותשוקה, ומוכנים לשנות את עצמם ואת הגישה שלהם לחיים".
מה עושים בריטריטים האלו?
"קודם כל מתנתקים מהמציאות שהם מגיעים ממנה. הם מגיעים למקום מרוחק, משתתפים בסדנאות שמנסות להביא אותם לגירסא הכי טובה של עצמם, מטעינים מחדש אנרגיות וכוחות פנימיים, ומקבלים מרחב בטוח לחלום, לתכנן ולדעת שאפשר. ענת ואני מעניקים להם תוכנית עבודה, כלים מעשיים, לשינוי. הם מגיעים לסביבה קסומה, ובעזרת מנטורים ואנשים כמוהם, שמאמינים שהכל אפשרי בכל גיל, הם נטענים באנרגיה חדשה, שתצית מחדש את התשוקה שלהם לחיים. הם מתבוננים פנימה, שואלים את עצמם מי הם באמת, ועובדים על גילוי התשוקות והחוזקות שלהם".
"לא שינויים קיצוניים"
אליאור ויטמן, מנחה סדנאות ומלווה תהליכי ריפוי טבעיים, מספר שרוב המשתתפים בריטריטים שהוא מנחה, חצו את גילאי ה-60 וה-70: "הם מגיעים מתוך הבנה, שדווקא בגיל הזה אפשר ונכון להשתנות, למרות האמירה שבגיל הזה כבר לא משתנים. לאחר הרבה שנים של ניסיון בעבודה ובזוגיות ועם כסף, יש תחושה של מסוגלות להפנים בקלות ולעשות תנועה אמיתית לשינוי. זה לא שינויים קיצוניים ופומפוזיים".
אתה מגיע לשינוי כשאתה מבין שמשהו לא בסדר איתך. עד כמה בני הגיל השלישי מוכנים לקבל שמשהו בהתנהלות שלהם לא טוב?
"אלו שמתעניינים בריטריטים מוכנים לשנות בעצמם דברים. הם מוכנים לקבל על עצמם אחריות ולשלם על השינוי, ולא רק בכסף. זה מין משחק עם החיים. בגיל הזה הם לא עושים הרבה תנועה אבל אם כן, היא מגיעה מתוך הקשבה לעצמם ורצון להיטיב עם עצמם בשנים של מכאן והלאה. הרבה מהמשתתפים חצו את גילאי ה-70, יש בני 80 ומעלה, ובאחד הריטריטים השתתפה אשה בת 92".
אתה בן 38. לא מרימים גבה ושואלים, מה "ילד" כמוך מבין בחיים של גילאים מבוגרים כאלו?
"יש מבטים", הוא מחייך, "אבל בסוף, מה שמדבר בתוך ריטריט, זה לא הגיל הפיזיולוגי אלא התדר".
ויטמן מספר כי יש ריטריטים לתמחילים ולמתקדמים, שעלותם נעה בין 2,500 ל-3,500 שקל לאדם, ולכל אחד מהם מגיעים כ-50 איש. "הריטריטים נמשכים ארבעה ימים ותמיד יהיו בלוקיישן מבודד. בחורף במדבר ובקיץ בהרי הצפון. מתנתקים מהציביליזציה. הרעיון הוא להתחיל מחדש, לנקות רעלים ולהכניס מודעות לגוף ונפש. המשתתפים מקבלים הרצאות והדרכות של מודעות דרך התנסות בתזונה בריאה ומדיטציות והתפתחות רגשית. זה מה שחשוב בגילאים האלו. תוך כדי הריטריט נוצרות גם חברויות, הקשרים בין המשתתפים נמשכים גם אחרי שהריטריט מסתיים. בתוך הניתוק מהמציאות, נוצר חיבור פנימי בין הנפשות הפועלות ובין האדם לתוכן".
מה מבקשים בני הגיל הזה לשנות?
"בעיקר להבין מה עובר עליהם. התחושה התחדדה עם המלחמה, אבל היא היתה שם תמיד. המשתתף שואל את עצמו מה 'תוקע' אותו בחיים, למה הוא הפסיק להתפתח, למה דברים לא מרגשים אותו יותר, מה קרה לזוגיות שלו וליחסים שלו עם הסביבה, ומה מתוך כל זה שלו. המטרה היא לקחת אחריות על החיים שלך מתוך מודעות והבנה עצמית".
"המוח גמיש ויש כוחות לשינוי בכל גיל"
"הייתי פעמיים בריטריטים של אליאור", מספרת אראלה למדן, בת קיבוץ נגבה שבדרום, שציינה לאחרונה יום הולדת 85. "בפעם הראשונה עם בתי, בת 52, בפעם השניה עם בני, בן 54, בתי ועם נכדתי. במשך כל שנות חיי היתה לי בעיה עם התזונה ועם המשקל שלי. הייתי נערה 'שמנמונת', תמיד רציתי להיות יותר רזה. הייתי זקנת המשתתפים", היא מחייכת.
במה שינה אותך הריטריט?
"כמטפלת ומאמנת, אני מבינה שהמוח גמיש ויש כוחות לשינוי בכל גיל. ההקפדה על התזונה הנכונה, הסדנאות וההרצאות, השקט, המדיטציה, הקשרים בין האנשים, הביאו אותי לשינוי. כדוגמא, אני שנתיים וחצי לאחר הריטריט הראשון, ואין יותר קפה. הוא ירד מהשולחן שלי לגמרי. אני שותה רק חליטות תה ללא קפאין, ומתחילה כל בוקר עם שייק של עשבים, סלק ועוד פרי. זה עשה לי ניקיון בגוף, הכל זורם לי יותר. במקביל, למדתי גם בודהיזם ועוד דברים שנתנו לי כלים של ריפוי וטיפול, מה שהביא אותי ליכולת להתחיל את היום בעצירה ובהתבוננות וברוגע, ולהמשיך. זה שינה אותי בעוד דברים.
פיני עוז (66): "לעשות ריסטארט בכל פעם מחדש בגיל הזה, זה לתת לעצמך מתנה. נכון, מדובר בסכומים לא מבוטלים, אבל אלו סדרי העדיפויות שלי בחיים"
"למשל, תמיד ידעתי שיש לי כושר מנהיגות. ככה הרגשתי עוד כשהייתי בשומר הצעיר ובצבא. אבל מצאתי את עצמי קצת מתקשה לבטא אותה, שלא יגידו שאני מתנשאת. היום, באמצעות הכלים שקיבלתי, אני כבר לא מתאמצת שילכו אחרי ושיאמינו בערכים שלי. היה גם שינוי בתפיסה, שנגע בבן שלי. היתה לו יום הולדת במהלך הריטריט, וכשהקראתי ברכה שכתבתי לו, הוא היה נבוך. אמרתי לעצמי, שריטריט הוא גם דרך להבין שזה בסדר להיות נבוך. אלו ימים משחררים, נתתי ביטוי לתשוקות שלי. ראיתי שאת קרש הקפיצה הזה קיבלו גם יתר המשתתפים".
"זה לא זול אבל אלו סדרי העדיפויות שלי בחיים"
פיני עוז, בן 66, "התמכר" ב-15 השנים האחרונות לריטריטים. את העסק שלו מכר כשהיה בן 50, ומאז, למעשה, מקדיש את זמנו לעצמו ולמשפחתו. "לפני כחודש חזרתי מריטריט של צום מים", הוא מספר. "אמרתי לאשתי, שאם יש לי בחירה בין לנסוע לבאהמס או לעוד ריטריט, אני בוחר בעוד ריטריט".
למה?
"אני מוצא שם שקט ושלווה ורוגע, פוגש אנשים מדהימים, עושה ניקוי ונפש. לעשות ריסטארט בכל פעם מחדש בגיל הזה, זה לתת לעצמך מתנה. נכון, מדובר בסכומים לא מבוטלים, אבל אלו סדרי העדיפויות שלי בחיים".
מה דחף אותך לשם?
"הבנתי שיש לי הרגלים, שלא בהכרח טובים לבריאות שלי. רציתי להשתחרר מכל הדברים הלא ממש טבעיים, לצרוך מזון טבעי ולא מעובד. זה תהליך והוא לא קל וצריך להתמיד בו, אבל הוא חשוב להמשך החיים. כשפרשתי, הלכתי ללמוד רפואה טבעית, רציתי להגיע למקום שאפשר להיות בו שבוע, להתנתק. אני ממשיך בזה לאורך כל השנים לעיתים תכופות".
עוז מספר על הריטריט האחרון, חמישה ימים של צום מים בקיבוץ פרוד: "כל אחד מאיתנו יכול לעשות את זה בקלות", הוא אומר. "זה עדכון למערכת. בימים האלו אתה נמצא במסגרת שאתה מנותק, לא מרגיש את הרעב. מעביר את הימים בלימודים ובטיולים בטבע, אתה יוצא מואר ומאושר ורואה שהחוויה הזו משותפת לכל הסביבה שהיתה איתך. את הסדנה הזו עשיתי עם בני, שהרגיש אותו דבר כמוני. בעוד כחודש אני מתכוון לצאת לריטריט נוסף. מכל סדנה וריטריט אני לוקח משהו".
"לא חזרתי משום ריטריט שונה לגמרי, אבל חלק ממני השתנה"
"אנשים בגיל המבוגר מחפשים ריפוי. הם רוצים להעביר את השנים שנותרו להם בבריאות", מסביר איתמר שטרית, סגן ראש מגמת בריאות טבעית בדרך היהדות ומרצה ל"בריאות טבעית" באילמה, שמלווה צומות, בהם את צום המים בקיבוץ פרוד. "הצום מאפשר מנוחה לגוף ולנפש וניקוי רעלים עמוק, שמחזק את החיים ומעודד התחדשות ונעורים. זו חוויה, שמפגישה את האדם עם 'הרוח' שבו, תוך כדי התכנסות, מחברת אותו אל ה'אני' העמוק שלו, תוך כדי שקט והתבוננות. כשאתה צם ולא מכניס שום דבר מבחוץ, הגוף מתחיל לאכול מבפנים את הפסולת. מתאפשר יותר ניקוז, מתחזקת מערכת החיסון הטבעית. במהלך הצום מתקיימות הרצאות בנושא הבריאות הטבעית ורפואת הנפש בדרך היהדות, תרגולי נשימה ומתיחה, ומפגש אנושי מרתק".
זה לא מסוכן לבני הגילאים האלו?
"יש אצלי משתתפים בני יותר מ-70 ו-80, שמגיעים שוב ושוב. לפעמים הם גם מתחילים את הצום יום לפני הריטריט. הם מקבלים הדרכה, ואני גם לא מקבל כל אחד. כאלו שנוטלים תרופות באופן קבוע או חלילה חולים, לא יתקבלו. אני מאד זהיר בזה".
"ריטריטים תופסים את בני הגיל המבוגר, כי הם מבינים שאין גיל שלא ניתן לעשות בו שינוי", מסכם עוז. "כשנכנסים לתוך ההוויה ומתחילים לחוות מה שלא חווינו קודם, אנחנו לומדים על עצמנו דברים חדשים. לא חזרתי משום ריטריט שונה לגמרי, אבל חלק ממני השתנה. חשוב להבין, שמדובר בתהליך, כי ביום יום אנחנו לא חיים בתנאי מעבדה. אבל בסוף, מתרגלים ל'בלי'. בלי קפה, בלי ריצות מטורפות, אבל לפתוח צוהר לדברים חדשים. אני ממליץ בחום על התהליך לכל מי שאוהב את עצמו ואת סביבתו".
