כמו בענפי ספורט, גם במניות יש ליגות. המניות הגדולות והמשפיעות ביותר במסחר, כמו הבנקים, טבע, אלביט ובזק, מצויות במדד ת"א 35. אחריהן מדד ת"א 125, מדד ת"א 90, ובסוף מדד ת"א 60, שנחשב למדד המניות הקטנות, בעיקר לפי שוויין והסחירות שלהן, ולכן פחות נחשק.
הציבור בישראל וגם מנהלי השקעות מתמקדים בהשקעה בחברות המדדים המובילים, ולכן רוב הכסף מושקע במדדי ת"א 125 ו-35. חברה שמצליחה לעלות ליגה ולהתברג למדד ת"א 125 מקבלת חשיפה גדולה וכסף חדש שמושקע בה אוטומטית מצד קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות. מעבר ליוקרה של השתייכות למדד ת"א 125 או ת"א 35, מדובר במשמעות אמיתית עבור עסקי החברה, גם במובן הסחירות שלה, כלומר - מחזורי העסקאות בנייר החברה, בתשומת הלב שהיא מקבלת, ולבסוף הדבר בא לידי ביטוי גם בשוויה.
אבל במדד ת"א 60, כביכול הפחות נחשב, יש לפעמים "סוכריות". בחינת 10 המניות שעשו את התשואה הגבוהה ביותר במדד ת"א 60 מגלה חברות מוכרות לצד פחות, כמו קסטרו, טופ גאם, מור השקעות, רימון תשתיות, כהן פיתוח ועוד.
"בעבר הייתי מנהל המדדים, כל הזמן קיבלתי טלפונים של חברות ששואלות מה צריך כדי לטפס ליגה. ראינו במהלך השנים שהתחרות על ה-125 הופכת להיות יותר קשה. בשבע השנים אחרונות היו הרבה הנפקות חדשות. השיח התקשורתי מטבעו התרכז באלו שפשטו רגל, אבל מבין אלו ששרדו, כל חברה חמישית ב-125 היא חברה חדשה במדד", מספר מציין יניב פגוט, סמנכ"ל מסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
"יש רשימה ארוכה של חברות שהונפקו, שעטו קדימה ותפסו מקום של כאלה שירדו ליגה ומצאו את עצמן במדד ת"א 60, שפעם היו בו חברות קטנות ממש, והיום יש בו כאלה שירדו ליגה. היום חברה בשווי 1.5 מיליארד שקל לא בטוח שתיכנס למדד הנחשק. במאי האחרון היה עדכון מדדים וראינו תחלופה. היו כאלה שעלו ליגה כמו מיטב ואי.בי.אי. כיום ישנם ארבעה בתי השקעות במדד ת"א 60. המדד הזה מנהל כיום 600 מיליון שקל, ועלה מתחילת השנה ב-24%".
החברה שהגיעה לשווי של 3 מיליארד שקל
מור השקעות וחברת הבת מור גמל ופנסיה מנהלות תיקים עבור הציבור, קרנות נאמנות, קופות גמל ופנסיה. החברה נמצאת בבעלות משפחת לוי, שבניה מנהלים אותה, ובשותפות האחים היהלומנים בני ויוסי מאירוב, שיש הטוענים כי מור הפכה ליהלום הכי נוצץ בפורטפוליו שלהם לאחר שזינקה בשלוש השנים האחרונות ב-333% - והגיעה לשווי של 3 מיליארד שקל.
מה הזניק את החברה שהונפקה ב-2017 לפי שווי של 320 מיליון שקל בלבד? כמויות הכסף הגדולות שהזרים הציבור לקרנות נאמנות ולקופות בעקבות הגאות בבורסה בשנתיים האחרונות, למרות המלחמה, או בגללה: הציפייה בקרב המשקיעים לשגשוג ופריחה כלכלית עם סיום המלחמה.
כדי לסבר את האוזן, בתחום קרנות הנאמנות היקף הנכסים של מור עומד על כ-53 מיליארד שקל, עלייה של 18% מתחילת השנה. החברה מועמדת לעלות למדד ת"א 90. היקף קרנות הסל וקרנות מחקות של מור הסתכם ב-22 מיליארד שקל, 10 מיליארד שקל נוספים בתחום ניהול תיקים. בסך הכל, היקף כל הנכסים כולל פנסיה וגמל המנוהלים על ידי החברה נכון למחצית הראשונה של 2025 מסתכם ב-170 מיליארד שקל.
אבל ההסבר להצלחה הוא לא רק התשואות הנאות ואפילו החריגות שהשיגה מור, בעיקר בגמל. יש גם טיפת מזל גדולה - חלק לא מבוטל מההצלחה נובע מהמשבר שפקד את בית ההשקעות אלטשולר שחם, שסובל מנטישה משמעותית של כספים ולקוחות בגלל תשואות נמוכות יחסית למתחרים, בעיקר בגמל ובפנסיה. זה התחיל ב-2021, אז הימר בגדול על השוק הסיני שאיכזב. השנה, למשל, הייתה לאלטשולר חשיפה גבוהה לוול סטריט, שמדדיה עלו פחות מאשר הבורסה הישראלית שפרחה, בעוד בתי השקעות מתחרים נכנסו מוקדם יותר לבורסה התל אביבית והרוויחו בגדול. יש לציין כי בשבוע שעבר אלטשולר דווקא ראתה רווח יפה מהחשיפה הגבוהה שלה לוול סטריט, אחרי שרשמה רווח של 100 מיליון דולר על ההחזקות שלה באורקל, בעקבות זינוק דרמטי במניית חברת הטק.
הנוטשים של אלטשולר הגיעו בהמוניהם למור וגם לחברות השקעות אחרות כמו אנליסט, שזינקה למקום השלישי בטבלה עם תשואה של 115% ושווי שוק של 1.4 מיליארד שקל, אחרי שבמשך שנים שוויה היה מאות מיליוני שקלים בודדים. אנליסט מנהלת נכסים - תיקי השקעות, גמל וקרנות נאמנות בהיקף של 99 מיליארד שקל.
כשהגשם יורד כולם נרטבים
איילון ביטוח, מהחברות הקטנות בתחום בהשוואה להפניקס, כלל ואחרות, שדשדשה במשך שנים, עברה שינוי בעלות וזינקה מתחילת השנה ב-130%, ובכל שנת 2024 ב-287%, ושילשה את ערכה. יש לציין כי מניות חברות הביטוח היו להיט בשנה האחרונה: מדד חברות הביטוח היה "כוכב השוק" ב-2024 כשזינק יותר מ-60% בגלל גידול ברווחי החברות והיה במקום הראשון בתשואות המדדים.
הצמיחה באה בעיקר מסיבות שאינן לטובת הצרכן: עלייה בפרמיות הביטוח האלמנטרי (דירה, רכב וכו'), "התאמה" במחירי ביטוח הבריאות שעלו, ובנוסף נהנו משיפור בביצועי שוקי המניות והאג"ח ותקן חשבונאי חדש שאפשר להן להקדים הכרה ברווחים. וכשגשם יורד כולם נרטבים, כולל איילון, שבמחצית הראשונה של 2025 סיימה עם זינוק של 92% ברווח הנקי שהסתכם ב-210 מיליון שקל.
הילד מדימונה שהשתלט על מעצמת האופנה
למרות שמותג קסטרו הוא מהמוכרים בארץ בתחום האופנה, החברה נסחרת "רק" בשווי 1.3 מיליארד שקל ולכן נכללת ברשימת ת"א 60. מדובר בחברה שעברה מהפך חיובי לאחר שנים קשות של ירידה במכירות וטענות כי המותג הזדקן ולא עומד בתחרות מול המותגים הבינלאומיים.
בשנת 2019 סיימה החברה עם הפסד שנתי של 85 מיליון שקל, שגלש גם לרבעון הראשון של שנת 2021 עם הפסד של 87 מיליון שקל, והיו שהספידו אותה. סיפור התקומה של החברה ראוי להילמד, והוא לא בזכות רשת האופנה קסטרו אלא בזכות חילופי דורות, ולא דווקא מהמשפחה.
ב-2018 התמזגה קסטרו בראשות גבי רוטר, החתן של משפחת קסטרו שהקימה את החברה, עם קבוצת הודיס בראשות יורם גביזון, יזם יצירתי ואגרסיבי בתחום האופנה, שהביא עמו מותגים כמו קרולינה למקה, הודיס, טופ טן ובהמשך אורבניקה. מאז, בהליך הדרגתי, לקח גביזון, שהתמחה בקהל צעיר שמחפש מחיר מוזל, את המושכות לידיו מידי משפחת רוטר.
רון רוטר, הבן שמינכ"ל את קסטרו, עזב. גבי נשאר כיו"ר. אתי רוטר, שהייתה אחראית על הסטודיו והעיצוב של רשת קסטרו, פרשה, וגביזון, באמצעות שותפיו לקבוצה, חברים שהולכים איתו שנים רבות מאז הילדות בדימונה, השתלט על הניהול. הוא החל בהתייעלות אגרסיבית: סגירת 30 חנויות של קסטרו, מלחמות מול בעלי נכסים וקניונים להורדת שכר דירה, החלפת מעצבים ברשת קסטרו והמשך פיתוח המותגים שהביא עמו.
כיום, מוקדי הרווח בקבוצת קסטרו-הודיס מגיעים מאורבניקה, שיסד גביזון ותורמת 46% מהכנסות הקבוצה ו-72% מהרווח התפעולי שלה. גם קרולינה למקה והודיס רווחיות. רשת קסטרו עדיין בתהליך התאוששות.
מה שחשוב הוא שהמשקיעים שוב גילו את החברה. במחצית הראשונה של 2025, למרות שרווחיה ירדו בגלל ימי השבתת המסחר במבצע "עם כלביא", החברה הפגינה עוצמה והודיעה על חלוקת דיבידנד של 200 מיליון שקל, ואותתה שלמרות הוצאת סכום כה גדול מקופתה, היא אינה חוששת לחוסנה הפיננסי בגלל צפי להמשך שיפור התוצאות.
יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה לניירות ערךצילום: ניקי וסטהפלברבעון השני של 2025, הרווח הנקי הסתכם ב-23 מיליון שקל, ירידה של 59% לעומת הרבעון המקביל, אבל המניה זינקה באותו יום ב-13% בגלל אמון המשקיעים.
נהג, פתח מאחורה
קיסטון, קרן השקעות שאינה מוכרת לציבור הרחב, אבל היא מבעלי השליטה באגד, הוקמה והונפקה ב-2019 על ידי פעילי שוק ההון רוני בירם, נבות בר וגיל דוטיש, ומתרכזת בתשתיות: התפלת מים (50% ממתקן ההתפלה אשקלון), שותפות בתחנות כוח רמת חובב וחגית לייצור חשמל, אחזקות בחברת המפעיל להחזקת מפעילת כביש 6 ומנהרות הכרמל, אוטובוסים ועוד.
תחום לא סקסי במיוחד, אבל מאז המלחמה הפך להיט, כמו רוב חברות התשתיות, ביניהן רימון שעוסקת בתשתיות, במים ואנרגיה - בבעלות גרנות, הארגון הכלכלי הקיבוצי הגדול במדינה, השייך ל-41 קיבוצים - שהגיעה למקום השביעי במדד עם תשואה של 82%, בגלל התקווה שעם סיומה של המלחמה נהפוך ל"שווייץ של המזרח התיכון".
מתחילת השנה מניית קיסטון עלתה ב-70%: קודם בגלל הצפי לשיקום התשתיות שנהרסו במלחמה ובעיקר מהצפי לשגשוג כלכלת ישראל לאחר סיום המלחמה. מסורתית, טרום המלחמה, בקרנות מסוג זה היו מושקעים בעיקר גופים מוסדיים. הנייר החל במדד ת"א 90 וירד ל-60. אבל ראשי הקרן המשיכו לעשות עסקאות ולהשתתף במכרזים ולבצע עסקאות. ככל שביצועי הבורסה השתפרו ומתחילים לדבר על שיקום אחרי המלחמה, המשקיעים כנראה מצפים לראות הצפת ערך ואקזיטים של השקעות שבוצעו בקרנות, ומחירן עולה. זאת אחרי תקופה ארוכה שהנייר היה מדוכא.
גם ג'נריישן קפיטל, שהתברגה במקום התשיעי עם תשואה של 53%, היא קרן השקעות בתשתיות שבעליה הם יוסי זינגר וארז בלשה. היא משקיעה באנרגיה - תחנות כוח לייצור חשמל, כולל באלון תבור, גז טבעי, טיפול במים, פסולת ועוד. כמו קיסטון, גם בבעלותה חברת תחבורה "בון תור", שעוסקת בתחבורה ציבורית והסעות. השקעה מפתיעה שביצע היא רכישת 30% מחברת הרכבות הבריטית וההסעות פורטרברוק. שווי נכסיה 4 מיליארד שקל.
גם מדד גז ונפט היה להיט. כהן פיתוח, שמצויה בשליטת משקיעים "כבדים" כמו ג'ורג' חורש, יבואן טויוטה בישראל, גדעון תדמור ויצחק סווארי, שרכשו את השליטה בה ב-2020 מידי חברת דלק, עוסקת בתחום חיפושי והפקתם של גז ונפט ומקבלת תמלוגים ממכירותיהם מפרויקט לוויתן ותמר. בנוסף, בשותפות עם דלק היא מפתחת נדל"ן בפתח תקווה.
מפעל הגומי שהפך לסנסציה
סיפור הצלחה מדהים ממפעל קטן לסוכריות גומי בשדרות, שהקים חי חיון, יליד דימונה, שהיה בעל מינימרקט באשדוד ומכר גם נחשים וסוכריות גומי בתפזורת. כשגילה שמדובר בממתקים ללא כשרות מהודרת בגלל הג'לטין המופק מעצמות חזיר, החליט לייצר בעצמו בכשרות מתאימה, תוך שהוא מחליף את הג'לטין מעצמות חזיר בכזה שמופק מדגים.
בתערוכות ממתקים בחו"ל ראה לראשונה סוכריות גומי עם תוספי תזונה והחליט להיכנס לתחום ולייצר ללא תוספת סוכר. הוא הפך את המוצר לטבעוני ע"י שימוש בפקטין פירות, חומר מקריש, בדומה לג'לטין. ב-2020 הכניס משקיעים, מורי ארקין וקרן השקעות, שהשקיעו בחברה 17 מיליון דולר.
טופ גאם פיתחה פורמולות ייחודיות ועלתה על הטרנד העולמי שמצוי בצמיחה. המפעל מספק כיום ללקוחות גדולים בארה"ב, כולל חברת בת של נסטלה וחברות מובילות בחו"ל לתרופות ללא מרשם רופא.
החברה הונפקה ב-2021 לפי שווי כחצי מיליארד שקל אחרי הכסף. מאז שוויה הוכפל והיא נסחרת כיום בשווי 1.1 מיליארד שקל. מנייתה עלתה מאז תחילת השנה ב-38%, ולאחרונה גייסה עוד 100 מיליון שקל שישרתו את הצמיחה המואצת שלה, שכללה גם רכישת חברה דומה בקנדה והשלמת מפעל חדש רובוטי בשדרות. תוך מספר שנים הפכה טופ גאם לשחקן גלובלי מהמובילים בקטגוריה. את המחצית הראשונה של 2025 סיימה עם עלייה של 51% בהכנסות, שהסתכמו ב-22.6 מיליון דולר. הרווח הנקי עלה ב-140% והסתכם ב-3 מיליון דולר.
