היקף ההרס ברחבי ישראל כתוצאה מהמלחמה ניכר היטב בשטח. העובדה שמשך זמן הבנייה התארך ושהיקף התחלות הבנייה בירידה - ברורה לכולם. מה שלא מקבל מענה נכון להיום, זו השאלה הבסיסית – מי יבנה את כל מה שנהרס מחדש וזאת במקביל לבנייה חדשה, שצריכה להמשיך ולהגדיל את ההיצע.
"המחסור בעובדים ובחומרי גלם הוא אתגר שמלווה את הענף כבר תקופה, אבל היום, כשהצורך בבנייה ובשיקום גבוה מאי פעם, הוא מורגש ביתר שאת", פותחת ואומרת רונית אשד־לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים. "אחרי יותר משנתיים של האטה בהתחלות הבנייה והצטברות ביקוש, נוספו אלפי יחידות דיור שנפגעו או נהרסו במלחמה. הלחץ על הענף גדול, והמשימה שלנו היא לא רק להחזיר את קצב הבנייה לרמות שלפני המשבר, אלא גם להדביק את הפערים שנוצרו ולספק מענה מהיר לאזורים שנפגעו".
לדבריה, "כדי שזה יקרה, נדרשת פעולה רחבה ומתואמת של כל הגורמים. המדינה צריכה לקדם הכשרות מקצועיות, לעודד חזרה של עובדים ישראלים לענף, וליצור מסגרות עבודה מוסדרות ובטוחות לעובדים מחו"ל, כאשר אין חלופה מקומית. במקביל חשוב להבטיח זמינות של חומרי גלם על ידי הסרת חסמים ביבוא, הקלות במיסוי ושיפור שרשרת האספקה, ולצד זה להקל את הליכי הרישוי, כך שפרויקטים בשלים יוכלו לצאת מיד לדרך".
רונית אשד לויצילום: יח"צעוד על־פי אשד־לוי: "יזמים וקבלנים צריכים להיערך עם תכנון מוקפד, ניהול יעיל ויכולת ביצוע מהירה, בלי להתפשר על איכות ובטיחות. באפריקה ישראל מגורים אנחנו עובדים כבר היום מתוך ראייה קדימה, כדי לנצל בצורה מיטבית את משאבי כוח האדם והחומרים שזמינים לנו, ולוודא שהשיקום יתבצע בזמן, ברמה גבוהה ובאופן שישיב את הביטחון והאיכות לחיי התושבים".
שלום שטרית, מנכ”ל ובעלי חברת הבנייה שתית, מחדד את הבעיה: "אנחנו נמצאים בעיצומו של אחד המשברים החמורים בתולדות ענף הבנייה, וזה לא רק משבר מקצועי, זה איום חברתי-לאומי. הביקוש לדיור רק הולך ומצטבר, התחלות הבנייה בירידה חדה, וחלק מהמבנים נהרסו או ניזוקו קשות במלחמה, ועדיין אין כוח אדם שיבצע את השיקום הנדרש. המדינה מנסה להכפיל את קצב הבנייה ולהגיע ל־100 אלף יחידות בשנה, ובלי עובדים זה פשוט לא אפשרי".
שטרית מוסיף כי "העובדים שכן מגיעים מחו”ל ברובם חסרי ניסיון, והרגולציה מעכבת כל תהליך. במקביל קבלנים סינים מכתיבים מחירים גבוהים, והכול תקוע. אם לא נאפשר כניסה מיידית של למעלה מ-100 אלף עובדי בניין מיומנים ממדינות מתפתחות, נישאר בלי בנייה ועם מחירי דיור שימשיכו להתרחק מהישג ידם של הישראלים. הגיע הזמן להבין: בלי פתרון של ממש לכוח האדם – לא תהיה בנייה, לא יהיה שיקום, ולא יהיה עתיד נדל”ני במדינה הזו".
"המחסור לא פוגע רק בענף הבנייה, אלא בכל המשק"
אריה דוד, יו"ר אגף תשתיות ובנייה ציבורית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, מתאר עד כמה המציאות בשטח רחוקה מלהיות מעודדת: "כדי לשקם את הענף וכדי להמשיך לבנות המדינה צריכה בראש ובראשונה להרחיב את מכסת העובדים הזרים שיש להביא לארץ, ולזרז את קצב הגעתם. מאז תחילת המלחמה לא הגיע אפילו עובד זר אחד לתחום התשתיות. אנחנו דורשים מימוש מיידי של מכסת 5,000 עובדים שהוקצו לענף ומעולם לא הגיעו.
אריה דודצילום: שירי גרופר"לצד זה צריך לזרז מבחנים למנהלי עבודה ולעוזרי בטיחות, להביא 500 מנופאים זרים לפחות, ולהכיר ברישיונות נהיגה של נהגי צה"ל כרישיון אזרחי. המחסור בכוח האדם לא פוגע רק בענף הבנייה, אלא בכל המשק. אנחנו רואים ירידה ניכרת בהתחלות הבנייה של מבני ציבור שונים, ובהם גם גנים ובתי ספר. כלומר בשנים הקרובות המחסור בכיתות במערכת החינוך רק יגדל".
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים, מסביר כי עובדים חסרים לא רק במקצועות השלד, וכי קיים מחסור גם בתחומים נוספים: "בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' נוצר מחסור בחומרי גלם לענף הבנייה. בשלב זה אין מחסור בחומרי גלם, אבל עדיין יש מחסור בעובדים מקצועיים.
ארנון פרידמןצילום: אשדר"המחסור בעובדי שלד ובעבודות רטובות קטן ככל שהמדינה הצליחה להביא להגעת מספר גדול של עובדים זרים, אבל עובדים מקצועיים נדרשים גם במקצועות אינסטלציה, חשמל וכדו' ובמפעלים המייצרים חלונות ודלתות אלומיניום, תעלות מיזוג אוויר, זכוכית ופריטי מסגרות ונגרות. ככל שלא תתאפשר חזרתם של פועלים פלסטינים, על המדינה לאפשר הגעת אנשי מקצוע זרים גם למקצועות אלה, בהיקפים שיסייעו לקבלנים להתמודד עם הגידול בהיקפי הבנייה, שצפוי להתפרץ לאחר סיום המלחמה".
דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, מתייחס להכשרת העובדים בישראל: ״הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל הכשירה מאז 7 באוקטובר, כ־2,500 ישראלים חדשים, בעיקר במקצועות הליבה. אומנם מדובר במספרים הרחוקים מסגירת הפער בענף, אבל ביחס להיסטוריה של הענף מדובר במספרים חסרי תקדים. עדיין חסרים עשרות אלפי עובדי כפיים, ולצד המאמצים להמשיך ולהביא עובדים זרים, הקרן ממשיכה לקדם תוכניות להכשרת אלפי עובדים מקומיים חדשים בשנים הקרובות".
יהלומי מזכיר, שלצד האתגרים של היום, יש אתגר משמעותית מאוד מעבר לפינה, שגם אליו יש להיערך: "מלבד צמצום הפערים אל מול החוסר שנוצר מהיעדרם של העובדים הפלסטינים, הקרן, יחד עם אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, נערכת לאתגר הלאומי של פרויקט המטרו - מיזם בהיקף 200 מיליארד שקל, בכל הקשור להכשרות ייעודיות נדרשות של אלפי עובדים בתחום התשתיות".
יוסי פרשקובסקיצילום: טל גבעוניגם יוסי פרשקובסקי, יו"ר דירקטוריון פרשקובסקי השקעות ובניין, מתייחס למחסור החמור בעובדים: "המדינה צריכה לפתוח את השערים ולאפשר כמה שיותר מהר כניסה של יותר עובדים לענף הבנייה. היא תעשה זאת, אם היא תפחית את הבירוקרטיה בתהליך הבאת עובדים זרים לארץ, מה שיסייע לחברות הנדל"ן להתמודד עם המחסור הקריטי בכוח אדם".
"להיות יזם היום זו מלחמה"
גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן, מתאר מצב בעייתי בענף שמשליך על הפעילות של כל הגורמים: "יש היום פערים משמעותיים בשוק. מצד אחד אנחנו שומעים על ירידה חדה בהתחלות הבנייה – מצד שני היזמים מתקשים לתפקד. להיות יזם היום זו מלחמה מתמשכת. אתה פועל מול רוחות נגדיות: נאבק ברשויות, מתמודד עם ריביות גבוהות, עלויות מימון שמרקיעות שחקים, מחירי קרקע בלתי סבירים, שוק מכירות תקוע עם ירידה בהיקפי העסקאות, והכול תוך כדי מציאות ביטחונית רוויית אי ודאות. הבנייה נעצרת בכל סבב לחימה, והעיכובים גוררים תביעות לפיצויים מצד דיירים, כשבפועל – היזם נותר לבד במערכה, ללא גיבוי מהמדינה. כל פרויקט הפך למסע הישרדות. יזם צריך להילחם על כל שלב בדרך רק כדי להקים בניין".
קסטל סבור, שעל המדינה להתעורר מתרדמתה: "המדינה חייבת לטפל בתחום, ולא בעזרת עוד ועדה או דו"ח, אלא בפעולה אמיתית. כל הבעיות ניתנות לפתרון. נושא הריביות, אשראי, לוחות זמנים, היעדר פועלים – אלה תחומים שהמדינה יכולה וצריכה להסדיר. אם המדינה לא תיכנס לעובי הקורה ותפתור את הכשלים – השוק יישאר תקוע. והשוק כבר מאותת: הגענו לסף".
גיל קטה, מבעלי חברת קטה גרופ, מסביר שהמשבר החמור מחייב את החברות למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו להן להמשיך לפעול. מי שלא עושה כך, נמצא בסכנה: "הירידה בהתחלות הבנייה היא נורת אזהרה, שמחייבת התייחסות מצד מקבלי ההחלטות. היא משקפת אתגרי עומק שמלווים את כלל הענף, החל בעיכובים תכנוניים, דרך קושי בגיוס מימון וכוח אדם, וכלה באי־הוודאות הביטחונית שמרחפת מעל השוק.
"עם זאת חברות שפועלות במודל אינטגרטיבי, כמו זה שפיתחנו בקטה גרופ, מצליחות לשמור על רציפות תפעולית גם בתקופות כאלה. השליטה המלאה בכל שלבי הפרויקט – מהייזום, דרך התכנון והביצוע ועד להקמה של תאגיד כוח אדם עצמאי – מאפשרת לנו להמשיך לבנות גם כשאחרים עוצרים".
דורון אבקסיס, מנכ"ל יזמות בקבוצת בראל, מזכיר שמדובר במחסור שלא התחיל במלחמה: "המחסור בדירות בישראל לא התחיל עם המלחמה הוא רק הוחרף בעקבותיה, זאת בעיה שקיימת כבר שנים. עם ירידה של כ־20% בהתחלות הבנייה בשנה וחוסר מהותי בכוח אדם בשנתיים האחרונות, ברור לנו שכוח העבודה המקומי, במצבו הנוכחי, לא יספיק.
"לכן המדינה חייבת לפעול במספר כיוונים במקביל: להרחיב ייבוא עובדים זרים מיומנים, לאפשר כניסת פלסטינים שעברו בדיקה ביטחונית קפדנית על ידי משרד הביטחון ולהפוך את ענף הבנייה לאטרקטיבי עבור הישראלים. בארץ יש צעירים מדהימים, שנמנעים מהתחום בגלל התנאים קשים והשכר נמוך. אם המדינה תשפר את תנאי ההעסקה, למשל באמצעות 'עבודה מועדפת פלוס פלוס', נוכל למשוך דור חדש שיחזק את הענף. ככל שלא יתקיים מהלך משולב שכזה - צווארי הבקבוק רק יעמיקו והמחירים ימשיכו לעלות".
לדברי אלירן דדון, משנה למנכ"ל בחברת גוהרי השקעות, "המצב הנוכחי בלתי נסבל - הריבית הגבוהה גורמת לגופים המממנים להימנע מסיכונים, רוכשים דוחים משכנתאות, ויזמים חוששים משחיקת רווחיות. הרווח היזמי נשחק במהירות בעקבות בירוקרטיה וקצב שיווק איטי. הריבית היא כלי מוניטרי חשוב, אך לא נכון להשתמש בה באופן אחיד לכלל המשק. יש כלים נוספים להאטת האינפלציה מבלי לגרום למשק לקרוס.
"בנוסף סבך הבירוקרטיה בהוצאת היתרים לא נפתר למרות הרפורמות. מחלקות הרישוי עמוסות, תקן כוח האדם והשכר נמוכים, מה שמקשה על גיוס הון אנושי מיומן. ביטול מוסד ההקלות השמיד את הגמישות התכנונית. צריך שינוי שנולד מלמטה - שיטפל במה שחשוב באופן נקודתי ושיטתי. יש להקים מסלולי אישור מהירים ולאמץ דיגיטציה מלאה של התהליכים כדי לחסוך זמן יקר, לעודד מתן תמריצים לטובת עמידה בלוחות הזמנים ולסבסד ריבית לפרויקטים באזורים בעלי עדיפות לאומית או בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח".
בהמשך לדבריו של דדון על קיצור זמנים, חלק מהפיתרון לבעיה נמצא באימוץ טכנולוגיות חדשות שיאפשרו בנייה מהירה יותר בשטח. וזה כבר קורה. כבר היום כדי להבטיח עמידה ביעדי הביצוע, יותר ויותר חברות בוחרות לשלב כלים מתקדמים המייעלים את התהליך, מצמצמים את זמן ההקמה ומאפשרים דיוק גבוה יותר כבר בשלבי הביצוע. לצד הפחתת עלויות, השימוש בחדשנות מאפשר גם להתחיל מוקדם בהתקנת מערכות תשתית חיוניות – יתרון משמעותי במיוחד בפרויקטים רבי־קומות.
אחת הדוגמאות לכך מיושמת בפרויקט ויתניה תל אביב הכולל שלושה מגדלים רבי־קומות, שבהם השתמשו לראשונה בארץ בטכנולוגיית 'התבנית המחליקה'. השיטה, שפותחה על ידי חברת GBG האוסטרית, מאפשרת לבנות את גרעין המגדל בקצב של עד 2 מטרים ביום, נתון המאפשר קיצור דרמטי של לוחות הזמנים ביחס לבנייה הקונבנציונלית. בכך ניתן להשלים גרעין של מגדל בגובה 180 מטרים בתוך כארבעה חודשים בלבד.
אילן שובה, מנהל הפרויקט, מציין כי "מדובר באתגר הנדסי מורכב, אך התועלת בחיסכון בזמן ובמשאבים מצדיקה את המהלך ואף משנה את כללי המשחק בענף. יישום טכנולוגיות בנייה מתקדמות כדוגמת מערכות טפסות מתקדמות, רובוטיקה ומודלים הנדסיים דיגיטליים מאפשרים לנהל ולבצע בנייה רציפה, חכמה ומהירה. שיטות אלו מקצרות בצורה דרמטית את משך ההקמה של מבנים מורכבים ומפנות את כוח האדם הקיים למשימות איכותיות יותר. המשמעות היא לא רק בניינים שנבנים מהר יותר, אלא גם צמצום תקלות עתידיות והגברת הבטיחות באתרי הבנייה".
מדינת ישראל חייבת להתגייס באופן מיידי
כמו בענף הבנייה, גם בענף השיפוצים מתמודדים עם מחסור חמור בעובדים מקצועיים, בעיקר על רקע עבודות השיפוצים הנדרשות בעקבות מתקפות הטילים מאיראן. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, חזר לאחרונה מסבב נוסף של מיון עובדים לענף מסרי לנקה והוא מציין, כי "הנסיעה השלישית שלנו לסרי לנקה המחישה עד כמה מורכב התהליך של גיוס עובדים מחו״ל. במשך 10 ימים בחנו למעלה מ-1,300 מועמדים, ורק 224 נמצאו מתאימים לעבודה בענף. מעבר לכך כל מועמד מחויב לעבור בדיקות רפואיות ובדיקת רקע פלילי, ורק לאחר מכן ניתן להתחיל בהכשרות שיאפשרו להם להשתלב בעבודות בישראל – תהליך שבמהלכו חלקם נושרים".
לכן הוא מסביר כי "גם כשהמדינה מסכימה להבאת עובדים זרים, ומאשרת מכסה של אלפי עובדים, בפועל קשה לנו מאוד, כארגון עם אמצעים מוגבלים, למלא את המכסה שאושרה. מדינת ישראל חייבת להתגייס באופן מיידי ולסייע בהבאת אלפי עובדים מקצועיים נוספים לענף השיפוצים, כדי שנוכל לעמוד במשימות של שיפוץ הבתים שנפגעו, לצד מיזמי השיפוץ השגרתיים".
"להאיץ הטמעה של טכנולוגיות"
לצד המחסור החמור בכוח אדם והיקף נמוך של הכשרות, השקעה בשיטות בנייה חדשניות וטכנולוגיה מתקדמת יכולות לשנות את התמונה. דניאל הלפמן, מנכ"ל חטיבת הביצוע של זרוע המגורים בקבוצת י.ד. ברזאני, מאשר שעבודות השיקום לא יתקדמו ללא כוח אדם, אבל מדגיש את הצורך בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות הרבה יותר ממה שנעשה עד היום: "אנחנו מתמודדים עם חוסר בכוח אדם מקצועי ומיומן במיוחד במלאכות מקצועיות, כדוגמת אינסטלציה, חשמל, מיזוג אויר, עבודות שלד וגמר ועוד, מה שמקשה על תהליך השיקום והבנייה מחדש.
"כדי להתמודד במהירות עם אתגרי השיקום והבנייה לאחר הנזקים האחרונים, יש להשקיע בגיוס והכשרה מיידית של כוח אדם מקצועי במגוון תפקידים. כמו כן יש להאיץ הטמעה של טכנולוגיות בנייה חדשניות ומתקדמות, שיכולות לשנות את פני הענף ולייעל משמעותית את תהליכי העבודה.
בין השיטות המובילות בעולם ניתן לציין את הבנייה המודולרית, המאפשרת הרכבה מהירה ומבוקרת של יחידות דיור במפעלים ייעודיים, המפחיתה את הזמן בשטח ומבטיחה איכות גבוהה ותקנים מדויקים; שימוש בייצור אלמנטים מתועשים המפחיתים את התלות בכוח אדם ידני, מצמצמים טעויות אנוש ומשפרים את הבטיחות באתרי הבנייה; כלים דיגיטליים לניהול פרויקטים, הדמיות תלת-ממד ומערכות BIM (Building Information Modeling) מאפשרים תכנון מדויק, בקרת איכות בזמן אמת ותיאום בין כלל הגורמים המעורבים, ובכך מייעלים את העבודה ומקצרים את לוחות הזמנים. הטמעת טכנולוגיות אלה תאפשר לענף להתמודד עם מחסור בכוח אדם, לשפר את איכות התוצרים ולהאיץ את קצב הבנייה, תוך צמצום עלויות בטווח הארוך".
גם ד"ר בלה ברדה ברקת, יזמת, מומחית להשקעות נדל"ן וטכנולוגיה הקשורה לענף הנדל"ן, מתייחסת לצורך בפיתוחים חדשים כדי להזניק הענף קדימה: "על רקע הירידה בהתחלות הבנייה, ההאטה בעסקאות והנזקים שנגרמו בעקבות המלחמה, ברור שהמערכת כולה תידרש לתנופת שיקום בקנה מידה לאומי. אך המצוקה בענף הבנייה לא תיפתר רק על ידי תוספת כוח אדם; נדרש שינוי עומק. העתיד טמון בהשקעה מיידית בחדשנות: שילוב של רובוטיקה, אוטומציה, הדפסה תלת־ממדית ותהליכי בנייה מתועשים שיאפשרו יעילות כלכלית, קיצור לוחות זמנים וצמצום תלות בכוח עבודה זר.
"לצד זה המדינה חייבת ליישם מדיניות הוליסטית, שתכלול פיתוח תשתיות מואץ, שבלעדיו כל שכונה חדשה נידונה לשיתוק. בסינגפור, למשל, בנייה מתועשת משולבת רובוטיקה צמצמה את הצורך בכוח אדם בכ־30% והאיצה פרויקטים של התחדשות עירונית בפרקי זמן קצרים משמעותית. בסין שילוב של טכנולוגיות חכמות עם הדפסה בתלת־ממד אפשר הקמה של מבני מגורים בתוך ימים ספורים, גם באזורים מוכי אסון".
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "ידיעות הנדל"ן" של "ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 06:00, 19.09.25
