בה בשעה שהחלו במשרד האוצר בימים האחרונים הדיונים לגיבוש תקציב לשנת 2026, שעשויה להיות שנת בחירות, מתברר שמצב תקציב המדינה לשנה הנוכחית, 2025, בעייתי וידרוש בקרוב תיקונים. היום (שני) נערך דיון משמעותי ומפורט ראשון על תקציב המדינה מאז אישורו בסוף חודש מרץ בוועדת הכספים של הכנסת, ונדונו בעיקר ההשפעות התקציביות של המלחמה. ראשי משרד האוצר הציגו בדאגה מסוימת מצב לפיו המשך הלחימה בעוצמה הנוכחית צפוי להביא לחריגה של ממש מהתקציב שאושר ל-2025, תוך שבועות ספורים בלבד.
סגנית הממונה על התקציבים באוצר, תמר לוי בונה, ציינה כי "הקופסה התקציבית" של 4.2 מיליארד שקלים, שעוד נותרה מתוך 10 מיליארד השקלים ש"הונחו" בקופסה, תידרש כבר במלואה, וכי הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות "בקצב גבוה שיקשה לעמוד במסגרות התקציב, כאשר לא כולן קשורות בלחימה". במקביל, הוצג כי במערכת הביטחון מעריכים כי להוציא את עלויות "מרכבות גדעון", הם מתכנסים לתקציב השיא שניתן להם, שעומד השנה עם כל התוספות על קרוב ל-120 מיליארד שקלים.
חברי הכנסת מתחו ביקורת חריפה בדיון מול היעדר תחזיות כלכליות ברורות, ודרשו להביא בפני הוועדה בהקדם נתונים מדויקים, בעוד באוצר השיבו כי השיח עם מערכת הביטחון טרם הסתיים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש מהאוצר ומהחשב הכללי להציג את התחזיות והנתונים כבר בתוך שבועיים.
כאמור, בישיבה נדונה שאלת העמידה ביעד הגירעון (4.9%) וההשלכות התקציביות עקב מצב הלחימה. גפני הוסיף כי "לא יכול להיות שוועדת הכספים לא דנה בנושא כשיש יעד גרעון שהשתנה כמה פעמים, ובמיוחד כאשר יש כעת מצב מלחמה. פניתי לשר האוצר וביקשתי לקיים את הדיון, כדי שנדע מה הפלטפורמה הכלכלית בה אנחנו חיים".
לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "הבאנו תקציב של גירעון בגובה של עד 4.9% שמורכב מ-4.7% ועוד רכיב של 0.2% שהוא רכיב של חירום, כיוון שיש חוסר וודאות למלחמה. 0.2 שווים 4.2 מיליארד שקל. זה די ברור שאת רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש. זה מורכב מהפינויים, שדי ידענו את זה מוקדם יותר, הם הוארכו בתחילת השנה ל-1 במרץ. אני מאמינה שבקרוב נפנה לוועדה לעניין זה. כנראה שיהיו כאן עוד 1.1 או 1.2 מיליארד שקל.
"הרכיב השני הוא מבצע חרבות גדעון שהתחיל לפני מספר שבועות, והביא לכך שהוצאות מערכת הביטחון גבוהות יותר ממה שסברנו מלכתחילה כשהבאנו את התקציב לאשורו. הדיוקים עוד נעשים, הרכיב המשמעותי הוא עלויות המילואים, ורב הנסתר על הגלוי. מה שצופה פני עתיד, ככל שמצב המלחמה יימשך העלויות יהיו גבוהות יותר, ככל שיהיה שינוי, הן יהיו נמוכות יותר. יש בתקציב החירום כאמור רכיב של 3 מיליארד שקל עבור כך. אני מעריכה שנצטרך את כולו נוכח המצב והוצאות המילואים".
עוד אמרה נציגת אגף התקציבים כי "תקרת הגירעון הייתה אמורה להיות של 4.9%. עם זאת הגשנו לממשלה תחזית הוצאות והכנסות מעודכנת, ובה תחזית ההכנסות גבוהה יותר (בשל הכנסות ממיסוי הרווחים הכלואים - ג.ל.). על כן יש עוד רכיב שמשפיע על הגירעון כפי שיהיה, וכרגע נראה שאם ההוצאות יסתכמו רק בחלק של הקופסא, אותם 4.2 מיליארד תוספת, וההכנסות כפי שהיום, אז הגרעון יירד מתחת ל-4%.
"עם זאת יש שני מרכיבים שמשפיעים: הרכיב הראשון הוא מרכבות גדעון, בו יש הרבה סימני שאלה לאן הולך המבצע וכמה יארך, ככל שיהיה יותר ארוך, כך יהיה הרבה יותר קשה לתקציב להחזיק אותו, ככל שיהיה קצר יותר התקציב יוכל להכיל אותו במסגרות שלו. השני הוא התקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון הוציאו בקצבים מאוד גבוהים שיקשו לעמוד במסגרת התקציב כפי שהוא עומד היום. לא כל ההתקשרויות קשורות במרכבות גדעון, יש גם התקשרויות אחרות. אותו קצב גבוה של התקשרויות מדאיג מול תקציב הביצוע. אפשרות אחת שמערכת הביטחון תתכנס ותעצור את ההוצאות שלא קשורות, אפשרות שנייה שהמערכת תעשה תיעדוף בהוצאות שלה ואפשרות שלישית להגדיל את המסגרות".
עלי בינג, סגן הממונה על התקציבים לענייני ביטחון באגף התקציבים במשרד האוצר: "מערכת הביטחון הציגה לנו מספר תרחישים שונים, אנחנו מנהלים שיח, מטבע הדברים המספרים שהם מציגים הם לא תמיד המספרים שאנחנו רואים, יש בנינו פערי תפיסה. יש פה שאלה של מה תהייה העצימות, מרכבות גדעון שהוצג לנו הוא לא מה שקורה בפועל כרגע, יש עניין של עלות ושל תזרים, חלק מהעלויות אנחנו פוגשים השנה וחלק לא, לכן יש לנו מפתחות למשרתי מילואים, בגדול משרת מילואים עולה בין 700 ל-1000 שקל ליום, זו עלות כלכלית, לא משקית. חלק מזה מגיע בשנה העוקבת, למשל התגמול המיוחד והתגמול הנוסף. מבחינת החימושים יש גם כל מיני מפתחות, לא נפרט כאן. מבחינת תוך כמה זמן אנחנו חורגים, זה תלוי במספר המילואימניקים, ומערכת הביטחון החליטה שהנתון הזה מסווג, אפשר להתווכח, אני כפוף להנחיות".
ח"כ ולדימיר בליאק: "דנו בתקציב המדינה ואישרנו אותו במקביל לחידוש המלחמה ברצועת עזה, כבר אז אמרנו שהיכולת של המדינה לעמוד ביעד הגרעון שואפת לאפס. חזרנו להילחם, לא מוסרים לנו מספרים מדויקים, כי מי אנחנו ועדת הכספים וחברי כנסת, אז אני מסתמך על פרסומים. שמעתי שהיה דיון אצל רה"מ עם שר האוצר והצבא, והערכה אחת שם דיבר על חריגה של 15 מיליארד שקל מצד הצבא ומצד החשב הכללי דובר על 25 מיליארד שקל חריגה מהתקציב. אני לא יודע אם זה נכון או לא, וראוי שנקבל התייחסות ספציפית לסכומים. אם אלה אכן הסכומים אז לדבר על מיליארד או שניים זה לא רלוונטי".
ח"כ מירב כהן: "כשביעית מהמלחמה תוקצה ע"י כסף אמריקני, נוכח המתיחות עם ארה"ב, האם אנחנו נערכים לכך שהכסף לא ימשיך לזרום?".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "הייתי רוצה לקבל היום מספרים ואני לא חושבת שיש עם זה בעיה, שמענו כבר מהאוצר על עלות 300 אלף חיילי מילואים לשנה, למה אגף תקציבים לא מגיע עם מספרים ועם שלושה שקפים של העלויות בתרחישים השונים וההשלכות?".
ח"כ מאיר כהן: "הם יודעים לומר מה יקרה בתרחיש בעוד חודש, חודשיים שלושה וזה התרחיש לכל דיון. המהות ברגעים הקשים האלה של המדינה, שהדבר יוביל שוב לאיזה קיצוץ עמוק בתוך משרדי הרווחה בישראל, חינוך וכו'".
