הסוף לחלום הרילוקיישן? נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם אמש (שישי) על צו נשיאותי שמטיל תשלום שנתי חדש של 100 אלף דולר על כל בקשה חדשה לוויזת עבודה מסוג H-1B, שמיועדת לעובדים זרים מיומנים בעלי השכלה אקדמית. לפי הבית הלבן, הצעד נועד לצמצם את השימוש באשרות הללו, להעלות את רמות השכר הנדרשות ולתת עדיפות להעסקת עובדים אמריקנים. תחילה נמסר בהודעה כי התשלום יחול על בקשות חדשות וגם על בקשות לחידוש האשרה, עד שש שנים לכל היותר. אולם בהמשך היום יצאה הבהרה מהבית הלבן כי מדובר בתשלום רק על ויזות חדשות, ולא על ויזות קיימות או על חידושי ויזות בעתיד.
שר המסחר הווארד לוטניק, שנכח בטקס החתימה בחדר הסגלגל, אמר כי מדובר בשינוי שיגרום לחברות לבחור רק מועמדים יקרים וייחודיים: "או שהאדם מאוד חשוב לחברה ולאמריקה, או שהם יעזבו, והחברה תעסיק אמריקני", אמר לוטניק. "תפסיקו עם השטות הזאת של לתת לאנשים להיכנס למדינה על אשרות שניתנו בחינם". כיום, עומדים התשלומים הישירים על האשרה על מאות או אלפי דולרים בלבד - 215 דולר לרישום להגרלה ו-780 דולר לטופס הבקשה - כך שמדובר בזינוק חד.
לוטניק הוסיף כי הממשל מתכוון גם לשנות את רמות השכר הקבועות בתוכנית H-1B - הטבלאות שמגדירות שכר מינימום לעובדים זרים - כדי למנוע מצב שבו מעסיקים מביאים עובדים זרים בשכר נמוך יותר ובכך מורידים את רמות השכר של עובדים אמריקנים.
ענקיות הטק מעסיקות עשרות אלפי עובדים זרים
חברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן אמזון, מיקרוסופט ומטא, הן המעסיקות הגדולות ביותר של בעלי H-1B. לפי נתוני הממשל האמריקני, יותר מ-70% ממחזיקי האשרות הם מהודו ועוד כ-12% מסין, והצעד צפוי להשפיע ישירות גם על ישראלים הפועלים בסקטור הטכנולוגיה בארה"ב. יחד עם זאת, יש לציין כי הרבה מהישראלים בחתום ההייטק נמצאים בארה"ב על ויזה אחרת - L1, אותה מקבל מי שעבד לפחות שנה בחברה בישראל, ולאחר מכן עבר לארה"ב לעבוד באותה חברה.
בשנה החולפת קיבלו אמזון ו-AWS יותר מ-12 אלף אישורי H-1B, בעוד למיקרוסופט ולמטא היו יותר מ-5,000 כל אחת. לוטניק אמר כי כל החברות הגדולות שוחחו עם הממשל על המהלך ותומכות בו. לעומת זאת, מניות של חברות ההשמה ושירותי IT כמו קוגניזנט, Infosys ו-Wipro איבדו בין 2% ל-5% במסחר לאחר ההודעה. המודל העסקי שלהן תלוי במידה רבה בהבאת עובדים זרים על H-1B ובשיבוצם אצל לקוחות בארה"ב.
למרות האמירה של לוטניק על כך שהחברות נרתמות אל המהלך ומחויבות לו, מיקרוסופט ואמזון הודיעו היום לכל מחזיקי הוויזות הרלוונטיות להישאר בארה"ב ולא לעזוב, ולמי שנמצא מחוץ למדינה - לשוב אליה עד מחר, לפני שהצו ייכנס לתוקף, מחשש כי הרשויות יקשו עליהם להיכנס לארה"ב.
הוויזות האלה הן כלי מרכזי גם באקדמיה: בתי ספר פרטיים, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר ובתי חולים אקדמיים משתמשים בהן כדי להביא מרצים, חוקרים ורופאים מתמחים. מוסדות אקדמיים ועמותות מחקר פטורים ממגבלת המכסה השנתית, אך גם הם צפויים כעת לשלם את האגרה החדשה על כל בקשה חדשה או חידוש. מומחי הגירה מזהירים שהמהלך הוא מכת מוות לאקדמיה ומציינים שהצו יפגע אנושות בגיוס מוחות בינלאומיים ובשיתופי פעולה מחקריים עם מוסדות מחוץ לארה"ב.
מנגד טוען הממשל כי האגרה המוגדלת תסגור פרצות הגירה שנוצרו בשנים האחרונות. על פי הטענה, חברות מיקור חוץ וסוכנויות השמה מנצלות את מערכת ההגרלה של H-1B באמצעות רישום מועמדים רבים דרך חברות קש, מה שמאפשר להן לזכות באשרות רבות ואז להשכיר עובדים לחברות הייטק בשכר נמוך יותר. בבית הלבן טוענים כי האגרה החדשה תחסום את השיטה הזו ותמקד את השימוש ב-H-1B לגיוס של מועמדים בעלי כישורים יוצאי דופן בלבד, וכי היא תביא לעליית רמות השכר ולהקטנת התלות בעובדים זרים "זולים" על חשבון עובדים אמריקנים.
אלא שמומחים משפטיים מסבירים שהחוק הפדרלי מתיר גביית אגרות רק לצורך כיסוי עלות הטיפול בבקשה - ולא כדרך לסנן מועמדים. לטענתם, מדובר בתמריץ שמסכן את היתרון של ארה"ב באטרקציה של כישרונות בינלאומיים ועשוי להוביל להעתקת משרות מחוץ למדינה. אנליסטים כבר מזהירים שמהלך כזה עלול לפגוע במרוץ הבינה המלאכותית מול סין. בנוסף, השוק העיקרי לתוכניות כאלה עשוי להגיע ממדינות כמו סין, רוסיה וסעודיה, מה שמעלה חששות ביטחוניים.
טראמפ מחפש דרכים לצמצם את החוב הלאומי
באותו אירוע בחדר הסגלגל, טראמפ חתם גם על צו נשיאותי להשקת תוכנית ה-"Gold Card" המדוברת שלו: כרטיס זהב שמציע תושבות אמריקנית מהירה תמורת "תרומה" של מיליון דולר ליחידים ושני מיליון דולר לחברות, שיספקו חסות לעובדים. לוטניק אמר כי התוכנית צפויה להחליף את אשרות ה-EB-1 וה-EB-2 לאנשים בעלי "ערך יוצא דופן לארה"ב", ושבשלב הראשון יוצעו 80 אלף כרטיסים כאלה. באתר הממשלתי החדש שהוקם לתוכנית, trumpcard.gov, נכתב כי על המבקשים לשלם אגרת טיפול שאינה ניתנת להחזר ולעבור בדיקות רקע מעמיקות של המשרד לביטחון פנים. הכרטיס החדש כולל עיצוב מוזהב עם דיוקן טראמפ, פסל החירות, עיט ודגל ארה"ב. לפי הממשל, התוכנית תכניס מעל 100 מיליארד דולר לקופת המדינה, שתשמש להפחתת מיסים ולצמצום החוב הלאומי, שכבר חצה את רף 37 טריליון הדולר - שיא כל הזמנים.
בנוסף, הוכרזה אופציה עתידית בשם "Platinum Card": כרטיס פלטינום, בעלות "תרומה" של חמישה מיליון דולר, שיאפשר שהייה של עד 270 ימים בשנה בארה"ב ללא מס על הכנסות מחוץ למדינה. לוטניק אמר כי הדבר ידרוש אישור של הקונגרס וכי קיימת כבר רשימת המתנה באתר.
פלטינום או זהב, כך או כך מדובר במודל יקר בהרבה מתוכניות "ויזות זהב" במדינות אחרות, והופך את התושבות האמריקנית למוצר מסחרי חסר תקדים בהיקפו. מהנדס תוכנה ישראלי בניו יורק, שעובד בחברת ענק אמריקנית כבר עשור ונמצא בארה"ב על ויזת H-1B בהארכות מתמשכות בזמן שהוא ממתין לגרין קארד, אמר ל-ynet: "זו מכת מוות לחלום הרילוקיישן. עם אגרה של 100 אלף דולר בשנה אף חברה לא תיתן חסות יותר לעובדים זרים, ובטח לא לישראלים צעירים. התחושה כאן היא של פאניקה מוחלטת. אנחנו רואים איך נסגר לנו השער לאמריקה".
