הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, ממליץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה. צעד כזה יאפשר לדבריו את הפחתת שיעורי המס באופן שקוף יותר ובמסגרת זו גם יאפשר לשפר את הפרוגריסביות של מערכת המס בישראל.
קרנות ההשתלמות הן אפיק ההשקעה ארוך הטווח היחיד שקיים למעשה שאין משולמים עליו מיסים. הצעות לאורך השנים של משרד האוצר לבטל את ההטבות כבר גרמו בעבר להתנגדות בלתי מתפשרת מצד ההסתדרות ואף להשבתת המשק.
ד"ר אברמזון מציין כי צמצום הההטבות בקרנות ההשתלמות יכול יהיה לשמש גם לצמצום החוב הציבורי או לקידום הוצאה ציבורית תומכת צמיחה ורווחה. עוד טוען הכלכלן הראשי כי ככל שקיים צורך בעידוד ממשלתי לחיסכון של משקי הבית לטווח בינוני, עדיפה החלפתן של הקרנות בכלי אחר, שוויוני ונגיש לאוכלוסייה באופן רוחבי.
יצוין כי בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה התקציבית, כתוצאה מהפסד הכנסות ממיסים, כולל הפרשות לביטוח הלאומי בגין הטבות המס בקרנות ההשתלמות ב-10.7 מיליארד שקל, מתוכן 8.5 מיליארד בגין הטבה בעת ההפקדה וכ-2.2 מיליארד בגין הטבת הפטור ממס רווחי הון בעת משיכת הכסף מהקרן.
לפי המחקר, 47% מהשכירים בישראל בגילאי 25-64 מפקידים כספים לקרן ההשתלמות ונהנים מהטבת המס הייחודית, כאשר ברמות ההכנסה הגבוהות ובעלי ההשכלה הגבוהה, שיעורי ההפקדה גבוהים יותר באופן משמעותי.
עוד מתברר כי רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון בישראל מפקידים כספים לקרנות ההשתלמות, בהשוואה ל-83% מהעובדים בעשירון העליון.
עוד עולה מנתוני משרד האוצר כי שיעורי ההפקדה גבוהים במיוחד בקרב האקדמאים (63%), יהודים שאינם חרדים (56%), ועובדים בענפי ההייטק, הפיננסים ועובדי המגזר הציבורי.
שיעורי הזכאות להטבה נמוכים במיוחד בקרב עובדים ללא השכלה גבוהה (33%), המגזר החרדי (26%), והמגזר הערבי (16%). כמו כן ההפקדות נמוכות במיוחד בענפי החקלאות, המסחר, הבינוי, האירוח והאוכל.
גובה ההטבה השנתית הממוצעת בהפקדה בעשירון העליון הוא 6,200 שקל, גבוה ביותר מפי 5 מבחמישון החמישי, שם ההטבה מסתכמת רק ב-1,100 שקל. 71% מההטבה בהפקדה מוענקים לשלושה עשירוני ההכנסה העליונים. החציון התחתון נהנה יחדיו מפחות מ-10% מההטבה.
עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת מהוונת לאורך תקופת החיסכון של 36 שנה בסכום של 173 אלף שקל, פי 5 מעובדי בעשירון החמישי ופי 150 מעובד בעשירון התחתון.
