נשיא ארה"ב חזר מדילוגיו במפרץ הפרסי עם סלסלה מלאה במתנות: מהמדף הסעודי ליקט התחייבות לתוכנית השקעות בשווי מאות מיליארדי דולרים בשוק האמריקני, באגף הקטארי המתין לו מטוס מנהלים מהודר, ובאיחוד האמירויות – גורד השחקים בורג' ח'ליפה, הגבוה בעולם, הואר כולו בצבעי הדגל האמריקני במופע לייזר ו-LED ראוותני. לפי מקורביו, המראה הצליח לרגש את איל הנדל"ן שבו עד כדי השתנקות.
אבל המופע האמיתי באבו דאבי התרחש הרחק מהמזרקות המרצדות של המגדל: עסקת ענק להרחבת שיתוף פעולה טכנולוגי-מסחרי בין ממשל טראמפ לבין האמירויות, עם התמקדות בתחומי ה-AI והסייבר, כחלק ממסגרת התחייבות כוללת לעשור הקרוב בסכום כולל של 1.4 טריליון דולר.
במרכז עסקת הענק ניצבות חברות בינה מלאכותית שבבעלות או במימון קרנות אמירתיות. ההסכם מעניק להן דריסת רגל עמוקה יותר בשוק האמריקני, כולל שיתוף מידע, פיתוח מערכות חישה והקמת מתקני ייצור עם ענקיות כמו OpenAI, אורקל וכל דבר שאילון מאסק קשור אליו. המהלך הזה מעורר חששות בקרב מומחים לביטחון לאומי וחברי קונגרס בשל הסיכון לזליגת מידע רגיש לגורמים חיצוניים. כך או כך, לדברי גורמים משני צדדי ההסכם, קידומה של העסקה הותנה בתנאי אחד ברור: מעורבותו האישית של מרטי (מרטין) אדלמן — עורך דין יהודי מניו יורק, שמקורב לטראמפ באותה מידה שהוא מקורב לבכירי משפחת אל נהיאן.
האיש עם המפתחות
בגיל 83, עו"ד אדלמן הספיק להיות יועץ אישי לנשיאים, שותף לעסקאות בשווי טריליון דולר, ומי שמחזיק, לא אחת, את מפתחות החדר שבו הדברים החשובים באמת קורים. איש נדל״ן שהפך לדיפלומט בפועל, שליח ומתווך לא רשמי בין טראמפ לאבו דאבי, ושער הכניסה של חברות אמריקניות לקרנות הון ומשפחות שלטון מהמפרץ – כשהוא צמוד לטלפון בחליפות מעצבים אפורות-ורדרדות. עבור אנשי הממשל בוושינגטון, בניו יורק ובאיחוד האמירויות, אין צורך להציג אותו: "זה מרטי", הם אומרים. "האיש של אבו דאבי במנהטן". יהודי -אמריקני עם אזרחות אמירתית, קרבה לג'ארד קושנר ואיש העסקים הישראלי מתי כוכבי, וחיבה יתרה לעסקאות שאחרים מעדיפים להימנע מהן.
הוא עונה לטייפקסט החביב על טראמפ בקדנציה הנוכחית: כמו עמיתו לגולף ולאולמות תיווך הנדל"ן, היהודי סטיב וויטקוף, שמונה כ"שליחו לענייני הכל" בבית הלבן – מאיראן, דרך אוקראינה ועד לבנון ועזה – גם מרטי אדלמן מוצב כמתווך קבוע לכל משבר, עסקה או תמרון שמצריך קשרים במפרץ. מאחורי הדמות האלמונית יחסית לציבור מסתתר אחד האנשים החזקים והמקושרים ביותר בזירה הכלכלית והפוליטית של המזרח התיכון – עם לא מעט קשרים גם לישראל.
אחד המהלכים הבולטים שאדלמן מתגאה בהם היה רכישת מנצ'סטר סיטי על ידי אבו דאבי ב-2008 – עסקה שסימלה אולי יותר מכל את שינוי מאזן הכוחות בכדורגל העולמי. אדלמן היה אחד האדריכלים של ההסכם, ומאז הוא ממשיך לשמש חבר דירקטוריון במועדון ושומר על קשר אישי עם המאמן פפ גווארדיולה
אדלמן, שמתמחה בעסקאות נדל״ן בינלאומיות, ליווה לאורך השנים את ממשלת אבו דאבי, את קרנות ההשקעה שלה, ואת בני משפחת המלוכה עצמם – ובפרט את השניים החזקים בה: הנשיא מוחמד בן זאיד ואחיו, טחנון בן זאיד, ע״ע "השייח' המרגל" – ראש מערך הביטחון והאיש שמאחורי חלק גדול מהאימפריה הכלכלית של האמירויות.
תחילת דרכו באזור לא הייתה צפויה. אדלמן שירת שלוש שנים במזרח אסיה כחייל קרבי במהלך מלחמת וייטנאם, לאחר שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת קולומביה. מאז הוא הפך פעיל ביוזמות למען יוצאי צבא אמריקנים, כמו גיוס כספים וקידום פרויקטים לתמיכה נפשית בהלומי קרב. זה מה שחיבר אותו אחרי פיגועי התאומים לגנרל טומי פרנקס, אז מפקד כוחות ארה״ב בעיראק ואפגניסטן. אדלמן סייע לצבא לארגן משלחת סלבריטאים שכללה את רוברט דה נירו, קיד רוק, וויין ניוטון ואחרים, שביקרו בבסיסים אמריקניים באיזור. הגנרל פרנקס התרשם מנחישותו ומקשריו הנוצצים של עורך הדין הניו יורקי והציע לו להצטרף לסיור מדיני-צבאי במדינות המפרץ.
במהלך אותו ביקור פגש אדלמן לראשונה את האחים בן זאיד. החיבור היה מיידי: האחים התרשמו מהיכולת של אדלמן לשחות בין תרבויות ולדבר אמירתית שוטפת. הוא סיפק בדיוק את מה שהם חיפשו: לא אידיאלוג גדול אלא איש של פתרונות, אדם מהימן ובעל תפיסה עסקית חדה במיוחד. אדלמן מצידו זיהה את הפוטנציאל העסקי של ליווי מדינה בשלביה הראשונים של המעבר מ"פטרו-מדינה" לסטראטאפ ניישן וחדשנות עולמית. בתוך חודשים, הוא כבר היה חלק אינטגרלי מהצוות האסטרטגי של אבו דאבי – יועץ גם לממשלה וגם למשפחה השולטת. אדלמן הפך לשומר הסף של ההון האמירתי, שמוערך בקרוב ל-1.7 טריליון דולר וב-6% מעתודות הנפט העולמיות. חברות ומנהלים בכירים מרחבי העולם שרוצים נגיסה קטנה מהעושר הזה, יצטרכו לעבור דרכו. הוא מונה ליועץ בכיר לגופים אמירתיים מרכזיים כמו Mubadala (קרן ההשקעות הריבונית של אבו דאבי, שמנהלת נכסים ביותר מ-300 מיליארד דולר) וחברת השבבים GlobalFoundries שנמצאת בבעלותה, וכן קונגלומרט ההשקעות הפרטי של השייח׳ טחנון, Royal Group, וחברת G42 - ענקית הבינה המלאכותית המקומית, שמצויה תחת עין אמריקנית חשדנית בשל קשריה עם סין.
אחד המהלכים הבולטים שאדלמן מתגאה בהם היה רכישת קבוצת הכדורגל מנצ'סטר סיטי האנגלית על ידי אבו דאבי ב-2008 – עסקה שסימלה אולי יותר מכל את התחלת שינוי מאזן הכוחות בכדורגל העולמי. אדלמן היה אחד האדריכלים של ההסכם, ומאז הוא ממשיך לשמש חבר דירקטוריון במועדון ושומר על קשר אישי עם המאמן פפ גווארדיולה. אדלמן גם היה איש מפתח בפתיחת קמפוס אוניברסיטת ניו יורק (NYU) באבו דאבי, ובאישור שנתן לאחרונה טראמפ לאמירויות לרכוש כ-500 אלף שבבי בינה מלאכותית בשנה מאנבידיה מ-2025 עד 2027.
הביוגרפיה של אדלמן מעידה על קשריו לצמרת כבר עשרות שנים. הוא נולד למשפחה יהודית ליברלית במחוז ווסטצ'סטר בניו יורק, וגדל בבית שבו דיונים על זכויות אזרח וקומוניזם היו חלק מהשגרה. הוא סיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת פרינסטון היוקרתית שם כיכב בקבוצת הלקרוס, אבל בשנות ה-60 מצא את מקומו דווקא על הבמה – כנגן תופים של להקות רוק מקומיות, שלעיתים ניגנו לצדם של אגדות כמו צ׳אק ברי.
קיץ אחד שינה את חייו כשהתקבל להתמחות אצל הסנאטור רוברט פ. קנדי, אז התובע הכללי של ארה״ב ואחת הדמויות הכריזמטיות ביותר בהיסטוריה הפוליטית האמריקנית. שם למד את שפת הפוליטיקה מבפנים, כתב נאומים ונחשף ללב הפועם של האליטה האמריקנית. אחרי שסיים את לימודי המשפטים בקולומביה, גויס כאמור לצבא ושירת בזמן מלחמת וייטנאם.
עם חזרתו לניו יורק, הוא שוב מצא עצמו בלב ההיסטוריה: ביום הראשון שלו בעבודה כעורך דין צעיר, נשלח לפגישה עם לקוח מוכר – כוכב הבייסבול ג׳קי רובינסון, האפרו-אמריקני הראשון בליגת ה-MLB ולוחם עיקש למען דיור בר-השגה. השניים התחברו, ורובינסון מינה אותו ליועץ המשפטי של אחד ממיזמי הדיור החברתי הראשונים בהארלם. מכאן נפתח בפניו עולם הנדל״ן, והוא הפך לאחד מעורכי הדין הבכירים שפעלו בעסקאות הענק של שוק הנדל״ן הרותח של מנהטן בשנות ה-80. שם הוא גם התחבר לראשונה לדונלד טראמפ ולעמיתו סטיב וויטקוף.
מאז, אדלמן לא הפסיק לנוע בין חדרי דירקטוריונים, אולמות קונצרטים, משרדי ממשלה ומטוסים פרטיים. גם בגילו המתקדם הוא שומר על שגרת בוקר מדוקדקת – שיחות טלפון ראשונות ב-4:30, אימון יומי ומסלול קבוע בין ניו יורק, לונדון ואבו דאבי. הוא אמנם מזוהה היום עם טראמפ, אך לאורך השנים ידע לטפח גם קשרים הדוקים במחנה הדמוקרטי – החל במשפחת קנדי, עבור בקלינטונים וכלה בג'ורג' סורוס. הוא חבר בוועדת העורכים של סקיי ניוז בערבית, ויושב בבורד של פסטיבל הקולנוע טרייבקה, שנוסד על ידי רוברט דה נירו. אדלמן היה נשוי לדין פישר אדלמן, אם שני ילדיו, ובשנים האחרונות נישא למעצבת האופנה נורמה קמאלי, חלוצה טכנולוגית וחובבת שילובי AI באופנה. הם התארסו ביוני 2020, ביום הולדתה ה-75 של קמאלי, לאחר עשור של זוגיות. קבלת הפנים לאחר טקס הנישואים נערכה, כמובן, באבו דאבי.
כאמור, לאדלמן גם קשרים הדוקים עם חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר – מהאדריכלים המרכזיים של הסכמי אברהם ומי שממשיך לקדם יוזמות כלכליות בין ישראל למפרץ דרך קרן אברהם, לצד מיזמי תשתיות אזוריים בנגב וחיבורי סחר והשקעות חוצי גבולות. אדלמן מעורב ביוזמות אלה כמתווך, ולעיתים כשותף לא רשמי.
טראמפ, שהכריז באבו דאבי על עסקאות בהיקף של 200 מיליארד דולר, טען כי הישגי בחודש אחד עולים על אלו של ביידן בארבע שנים. הוא זוקף זאת לא מעט לזכותו של אדלמן
הוא מהאנשים הבודדים שאינם בני המפרץ שקיבלו אזרחות של איחוד האמירויות – צעד הוקרה נדיר במיוחד, בוודאי עבור יהודי. האזרחות הוענקה לו בתחילת שנות ה-2020, בתקופה שבה האמירויות החלו להעניק דרכונים בודדים ל"בעלי תרומה יוצאת דופן למדינה". אחרי ניצחונו של טראמפ בבחירות, האמירתים חיפשו דמות שתוכל לתווך בינם לבין הבית הלבן – בלי להצטייר כמי שמזדהה עם צד פוליטי אחד בלבד. אדלמן היה הבחירה המתבקשת: אדם שמקובל על כולם ומכיר היטב את הכללים הן בוושינגטון והן באבו דאבי.
אדלמן ליווה את הביקור של טראמפ במפרץ מאחורי הקלעים. הוא ישב בפגישות שבהן נידונו גם הסכמי ייצור משותפים בתחום הצ'יפים וה-AI, מודיעין אלקטרוני, וכל מה שיעניק יתרון לאמירתים בזירה מול איראן. במצטבר, טראמפ הכריז באבו דאבי על עסקאות חדשות בהיקף של 200 מיליארד דולר, לרבות רכישת 28 מטוסי בואינג עבור איתיחאד איירוויז בעסקה של 14.5 מיליארד דולר, הקמת מפעל אלומיניום באוקלהומה ופיתוח פרויקטים בתחום האנרגיה בשיתוף חברת ADNOC. ב-2023 השקיעו האמירויות 35 מיליארד דולר בארה״ב, עם עודף סחר אמריקני של 19.5 מיליארד – השלישי בגודלו בעולם. טראמפ טען כי הישגי ההשקעות שלו בחודש אחד עולים על אלו של ממשל ביידן בארבע שנות כהונה. הוא זוקף זאת לא מעט לזכותו של אדלמן.
הקשר הישראלי
ישראל אמנם הודרה לחלוטין ממסעו של טראמפ במזרח התיכון, אבל הקשרים של אדלמן עם ישראל בהחלט לא הזיקו למסע העסקים המוצלח של הנשיא במפרץ. בתחילת שנות ה-2000 כיהן אדלמן כיו"ר הבינלאומי של חברת AGT International, שהוקמה על ידי היזם הישראלי-שווייצרי מתי (מתניה) כוכבי. החברה, שמרכזה בציריך, מתמחה בפתרונות אבטחה מתקדמים, אבל עיקר עסקיה באיחוד האמירויות, שם זכתה בחוזי ענק ממשלתיים. אחד הפרויקטים היותר שנויים במחלוקת היה "Falcon Eye": מערכת ניטור עירונית מסיבית, שכללה אלפי מצלמות, חיישנים ויכולות מעקב אחר תנועת תושבים וכלי רכב ברחבי המדינה.
עסקה נוספת שעלתה לכותרות הייתה אספקת שני מטוסי ביון מדגם בומברדיה, שהוסבו בבריטניה למטרות ריגול אלקטרוני. המטוסים צוידו במערכות ליירוט תשדורות, לוחמה אלקטרונית, מצלמות מתקדמות וחיישנים, ומטרתם המרכזית, לפי ההערכות, היא איסוף מודיעין אותות (SIGINT) על איראן. שווי העסקה הוערך בכ-3 מיליארד שקל.
על פי מסמכי Paradise Papers – מאגר מסמכים שנחשף בהדלפה עולמית ב-2017 וחשף תכנוני מס ועסקאות חשאיות של ממשלות, אילי הון ותאגידים — העסקה נבנתה על בסיס מערך סבוך של חברות במקלטי מס, כולל שימוש בחברת קש באי מאן, תשלומים חלקיים במזומן וטכנולוגיות שמקורן לא תמיד נחשף. בסופו של דבר העסקה לא נעצרה, אבל הרושם שעלה מהמסמכים שדלפו היה כי כוכבי ידע לפעול במיומנות במרחב שבין ביטחון, טכנולוגיה ודיפלומטיה - לא פעם בליווי ובחסות דמויות מפתח כמו אדלמן. AGT, שהציגה את עצמה כספקית של מערכות ביטחון אזרחיות, הייתה מעורבת בפרויקטים נוספים באמירויות: רישות כבישים בטכנולוגיית לוחיות רכב חכמות, רשתות חישה עירוניות ושימוש בפלטפורמת AI בשם "Wisdom", שנועדה לנתח בזמן אמת מידע חזותי מאזורים עירוניים. לפי פרסומים זרים, חלק ניכר מהטכנולוגיה ומהאנשים שעמדו מאחוריה הגיעו מישראל - גם אם זה לא צוין פומבית.
כוכבי עצמו הרחיב בהמשך את פעילותו גם לתחום התוכן וההשפעה הציבורית: הוא יזם את "הסטורי של אווה", פרויקט זיכרון מתוקשר לשואה באינסטגרם, הקים את אתר החדשות Vocativ שהתמקד בזיהוי מגמות רדיקליות ברשת, כמו פעילי דאעש, והשיק את Heed – פלטפורמה שניסתה למדוד רגשות בזמן אמת של קהלים באירועים חיים. פרויקט נוסף של השניים שלא ממש צלח היה "Bridging the Rift" — יוזמה מדעית-דיפלומטית להקמת מרכז מחקר בערבה, בגבול ישראל-ירדן, שנועדה לחבר מדענים משתי המדינות בתחומי הגנטיקה והאקולוגיה המדברית. המיזם זכה לגיבוי האוניברסיטאות הישראליות, וכן האוניברסיטאות יוקרתיות קורנל וסטנפורד וממשלות ארה"ב, ישראל וירדן, ועורר לכמה רגעים תקווה לשיתוף פעולה פורץ דרך באזור מתוח. אדלמן שימש כמתווך בין ממשלות ישראל וירדן לגישור בין הפערים, אלא שבפועל, ולמרות קיומו של טקס הנחת אבן הפינה, המרכז עצמו לא הושלם בשל קשיים פוליטיים, בירוקרטיים וביטחוניים – בעיקר התנגדויות פנימיות בירדן.
קרדיט, כך נראה, לא מעסיק את אדלמן. הוא אינו מצייץ, אינו מפרסם פוסטים ואינו מעניק ראיונות. אבל כשהכסף זורם מהמפרץ, כשהדגל האמריקני מואר על גורדי שחקים וכשטראמפ מצטלם מחויך עם השליטים האזוריים ומתבטא בהערצה כמעט ארוטית כלפיהם (״בחורים גבוהים ויפים״) – אדלמן נמצא שם ברקע, בחליפה מחויטת בחום של 40 מעלות. ייתכן שדווקא האיש שלא ביקש לעצמו דבר – הוא זה שחזר מהמפרץ עם סלסילת המתנות הכבדה ביותר.
