כששמוליק ינאי, איש עסקים והבעלים של חברת הרחפנים בלייד ריינג'ר, מערכת מבוססת רחפן לניקוי פאנלים סולאריים הנסחרת בבורסה בת"א, צפה בסרט פורמולה 1 (F1) הוא מצא בגיבור סוני הייז, את עצמו.
האנלוגיה להייז, שהיה כישרון מבטיח של פורמולה 1 והתרסק, וחוזר בגיל מבוגר יחסית למסלול המירוצים, לא מגיעה ממקום של כישלון של ינאי במירוץ העסקי. להפך. לראייה, רק לאחרונה השלים את מכירת דיפסולאר, חברת בת שלו, לחברת painreform האמריקנית, והכניס לחברה רווח של 4.5 מיליון דולר. ההשוואה הגיעה מתשובה לשאלה מהם החומרים מהם בנויה ההצלחה.
"גדלתי ביבנה במשפחה מסורתית של שמונה ילדים. משפחה גדולה, אבל ממש לא קשת יום", הוא מספר. "הוריי היו אנשי חינוך. אבי ניהל חטיבת ביניים ובהמשך היה מפקח במשרד החינוך, ואמי, שהייתה גננת, גם הפכה למפקחת וד"ר לחינוך. אמי נהגה לומר, שהביטחון העצמי של הילד זה סך הארוחות החמות שחיכו לו בבית. היא יצאה לעבודה מוקדם, אבל כשיצאה, כבר חיכה על הגז סיר אוכל עבורנו. בסרט, כששואלים את הייז לסיבה שהוא חוזר למסלול המרוצים, הוא משיב שהוא מחפש את השקט בתוך המכונית. זו ההוויה שתמיד קיבלתי בבית הוריי, בשישי בצהריים. זה להיכנס לשקט, לספוג את הריחות ואת האווירה החמה והאוהבת, שנותנת דחיפה קדימה, לפעול, להצליח. הזמנים השתנו, היום יש משלוחים ומסעדות, אבל בכל פעם שאפשר, אשתי ואני משתדלים להעביר לילדים שלנו את החוויה הזו".
"התנ"ך תמיד סיקרן אותי וחיי התנהלו תמיד סביבו. בכתה ח' הייתי חתן התנ"ך הבית ספרי, לאחר מכן התמודדתי בחידוני התנ"ך מטעם ישיבת נחלים, בה למדתי, וניסיתי גם להתמודד בחידון התנ"ך העולמי, אבל העומס של הבגרויות מנע ממני ללכת עד הסוף בתחום הזה. בימים אלו אני כותב את התזה בנושא הופעת הענן המקראי בתנ"ך"
הוא בן 48, נשוי לאיילת, אב לשישה בטווח הגילאים של 11 עד 21 וסבא לתינוקת בת ארבעה חודשים. המשפחה מתגוררת ביישוב הקהילתי שערי תקווה, במערב השומרון, יישוב מעורב של דתיים וחילוניים. את שירותו הצבאי העביר כקצין בחיל המודיעין, בדרום רצועת עזה. "זה היה בתקופה שעוד היה שקט שם, מה, שלצערי, לא נמשך", הוא אומר.
שבט אחים ואחיות
הוא עצמו לא מרבה להתראיין ולהיחשף תקשורתית, אבל על אחיו, עופר ינאי, מבעלי נופר אנרגיה ובעלי קבוצת הפועל תל אביב, ועל אחותו, עו"ד פנינת ינאי, פליליסטית ודמות בולטת בעולם המשפט והתקשורת בישראל - כנראה שמעתם.
ינאי מספר בגאווה על ששניים מאחיו רופאים ועל אח נוסף, ראש מחלקת AI בחברת אלתא. "כולנו אקדמאים ומצליחים", הוא מדגיש. "קיבלנו בבית הרבה תמיכה ואהבה וערכי חינוך לחיים. הוריי לא ויתרו לנו, דחפו אותנו למצוינות. כולנו למדנו בפנימיות הכי יוקרתיות של הציבור הדתי לאומי, כי השכלה היא מוביליטי וידע זה כוח".
הוא סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ומשפטים באוניברסיטה העברית, כשתוך כדי הלימודים שימש כתב שוק ההון בדה מרקר, וכתב כתבות עומק על הכלכלה בשוק החרדי, "ללא אג'נדה פוליטית", הוא מדגיש. את הסטאג' עשה אצל עו"ד רם כספי, אחד מעורכי הדין האייקונים בישראל. "זה היה בית ספר הכי טוב שאפשר לקבל, אבל שם גם החלטתי שלא אהיה עורך דין", הוא חוזר אחורה. "יצאנו ביום אחד ב-4:00 למעלות, לדיון הוכחות. כספי, שכבר היה אז לא צעיר, למד את החומר במשך הנסיעה. זו הנקודה בה אמרתי לעצמי, שלא יקרה אצלי, שאעסוק במשהו אחר, יותר יצירתי. בשיחה עם פנינת, אחותי, הסברתי, שאני גם לא טוב במאבקים, שתמיד אחפש את הדרך החוצה בלי להפסיד. ככה נכנסתי לעולם העסקים. הבנתי שאני טוב ביצירת קשרים אישיים, אחת התכונות החשובות בעולם העסקים, ופיתוח שלהם לרוחב. זה עולם שהכל הולך בו על אמון, בלי אמון אין עסקים, ועליי קל להסתמך. אני לא 'הזאב מוול סטריט', אני כבשה שם, וזה פועל טוב, כי אי אפשר לחשוב שאזיק למישהו".
את הקריירה העסקית החל כנציג של קרן השקעות אמריקנית בארץ, שעד היום, לדבריו, השקיעה כחצי מיליארד דולר בחברות ישראליות. "התפתחתי בתחום תוך כדי טיסות לחו"ל, ואז הגיעה הקורונה. מצאתי את עצמי בבית עם שישה ילדים, בלי טיסות, מחפש מה לעשות. זו התקופה בה התחלתי להקים חברות וגם חיפשתי משהו לנפש, והתחלתי ללמוד לתואר שני בתנ"ך".
מאיפה זה הגיע?
"התנ"ך תמיד סיקרן אותי וחיי התנהלו תמיד סביבו. בכתה ח' הייתי חתן התנ"ך הבית ספרי, לאחר מכן התמודדתי בחידוני התנ"ך מטעם ישיבת נחלים, בה למדתי, וניסיתי גם להתמודד בחידון התנ"ך העולמי, אבל העומס של הבגרויות מנע ממני ללכת עד הסוף בתחום הזה. בסוף כיתה י"א חיברתי חוברת הכנה לבגרות בתנ"ך, ששימשה דורות של תלמידים. התחלתי ללמוד בתקופת הקורונה, בימים אלו אני כותב את התזה בנושא הופעת הענן המקראי בתנ"ך. אני מקווה שיקבלו אותה ואמשיך לדוקטורט".
רעיון שהתחיל בשיחה על קערת קוסקוס
את החברות שלו החל, כאמור, להקים, בתקופת הקורונה. בשנת 2020 הקים את זעפרן טק, שפיתחה טכנולוגיה לגדל את הצמח, ממנו מופק היקר שבתבלינים, בחממות מבוקרות. "בזכות הטכנולוגיה שפיתחנו, מעוגנת בפטנט, היום זו החברה היחידה, שמציעה את היבול הגבוה ביותר של זעפרן לשטח נתון, באיכות פרמיום ובזמינות אספקה של 365 ימים בשנה", הוא אומר.
ינאי הקים את N2off, חברת קלינטק, שמסירה גז חממה רעיל N2O מגידולי חיטה ותירס, ולדבריו, צפויה לצמוח בקרוב לשווי של מיליארדים.
וכאן מגיעה הקמת בלייד ריינג'ר, החברה בה הוא משקיע בימים אלו את כל זמנו ומרצו. מדובר בפיתוח מערכת מבוססת רחפן, לניקוי פאנלים סולאריים גם באזורים שקשה להגיע אליהם. "הרעיון להקמת החברה נוסח עם עופר ב-2020, בזמן שהנפיק את נופר", הוא מספר. "ישבנו יחד בבית ההורים ביבנה, על קערת קוסקוס. אמרתי לו: הפכת מיליארדר, נופר כבר מפלצת, מה אפשר לעשות יחד? הסברתי לו, שאני לא יכול להיות קבלן, זה משעמם אותי. הוא השיב, שהנושא הכי מעניין בתעשיית הפאנלים הסולריים זה נושא השטיפות, הניקיון, שקשה לפתח אותו. עוד הוכחה לגאונות שלו ולידע העודף שלו בתעשייה. מפה זה התחיל. אמרתי לעצמי, שאני צריך חיל אוויר, רחפן שיודע לתקוף כל מטרה. כזה שלא מחובר לצינור ויודע לשטוף קירות וחממות ומאגרים צפים, שאי אפשר להתקרב אליהם, זה הרי כל הרעיון של הרחפנים. לקח לנו ארבע שנים לפתח את החברה".
השווי נחתך בחצי: "לא איפה שרצינו להיות"
שוק רחפני ניקוי, שמיועדים לטיפול בפנלים סולאריים באתרים קשים לגישה, הוא שוק צומח, במקביל להגדלת תשתית הפנלים הסולאריים בעולם. מאז 2021 הונפקו בבורסה בת"א שלוש חברות בתחום הרובוטים לניקוי פאנלים, שמתמודדות עם אתגרים כמו ריבוי מתחרים מכל העולם, העלות בחדירה לשווקים חדשים וטכנולוגיה שנזקקה לשיפורים.
כך או כך, בין המשקיעים בחברת בלייד ריינג'ר נמצאים הזמר עומר אדם, שהשקיע בה 650 אלף שקל, אלירן טוויטו, מייסד תדיראן סולאר, שהשקיע ומונה לסמנכ"ל השיווק והמכירות של חברת בלייד ריינג'ר, והאח, עופר ינאי, שהשקיע בחברה 1.8 מיליון שקל. "עופר השקיע, אבל אינו בעל עניין בחברה".
מה שיכנע את המשקיעים להיכנס לפרויקט הזה?
"אם מדובר בעומר אדם ואלירן עובד, הבעלים של בני יהודה, הם נכנסו דרך הקבוצה של אלירן טוויטו. הם האמינו במוצר, כפורץ דרך, והוא באמת כזה, וביכולת של אלירן טוויטו להביא לקוחות וחוזים בזכות הקשרים שלו בתעשייה".
נכון לעכשיו, הגעתם ליעדים שסימנתם לעצמכם?
"לא לגמרי. אנחנו שנה לאחר ההשקעה ועדיין לא במקום שקיווינו. היום החברה עומדת על שווי של כ-20 מיליון שקל, לאחר שאיבדה כ-50% משוויה בשנה האחרונה, זה לא מה שחשבנו. עם זאת, כבר סגרנו עם שתי חברות מפעילות רחפנים, מישראל ומאיטליה, ועם דויטשה באן, חברת הרכבת הלאומית של גרמניה, על ניקוי אלפי תחנות שלה. יש למוצר פוטנציאל נפלא, רק לוקח זמן".
"אני אוהד של מכבי ת"א באש ובמים, ואמשיך להיות כזה, כל עוד שהיא לא משחקת נגד הפועל ת"א. שם בא ערך המשפחה לידי ביטוי"
לדבריו, "היה שלב גיוסים מוצלח אבל טרם הגענו לשלב החוזים שרצינו. זו מלחמת איראן שפגעה, אבל עקרונית, בסוף, יש שתי תקופות בחיים של מוצר והרבה שוגים בחוסר ההבנה של זה. יש פיתוח מוצר, RND, ויש שיווק. לא תמיד מקדישים מספיק זמן וכסף לתקופה של 'גו טו מרקט'. הכלל אומר, שצריך להשקיע זמן וכסף זהים בין השניים. מכיוון שהרבה חברות ישראליות מצליחות בטכנולוגיה ונכשלות בשיווק, רק מעט חברות ישראליות הצליחו לעבור את ה-100 מיליון דולר מכירות. לכן הרבה חברות ישראליות צריכות גם הנהלה אמריקנית, שיודעים למכור ולשווק. אנחנו נמצאים היום בשלב השני, לאחר שהשקענו כמה עשרות מיליוני דולרים בשני השלבים. יש כבר חוזים, כאמור, רק, לא כמו שרצינו. אני מאמין שהשנה הבאה תהיה שנת פריצה במכירות. אני לא יכול להתנבא, אבל בזה אני עסוק כל היום, רוצה להביא את החברה למחיר הרבה יותר גבוה".
חווית קשיים גם עם מיטאפורה ועוד לא הגעת ליעד. מאיפה היכולת להתמודד, לקום ולהמשיך?
"הכוח ניתן לך מהאנשים שאיתך. זה התמיכה מהוריי עד שיצאתי לדרכי, זה אשתי וילדיי היום. אני לא יכול לראות את עצמי מתפקד בלי התמיכה. אדם לא יכול להצליח בחיים בלי איזה עוגן שיש לו מאדם אחר, מיישות אנושית תומכת. רוב האנשים שהצליחו עסקית ברמה הגבוהה, היו ויש להם שותפים".
זה גם סוד ההצלחה של עופר, אחיך? הוא ייסד את נופר אנרגיה וידע לא אחת קשיים. היום שוויה עומד על כ-3.5 מיליארד שקל והוא גם מחזיק בכ-80% מקבוצת הפועל ת"א בכדורסל.
"ממה עופר הצליח בחיים? יש לו יצירתיות והוא איש חזון, אבל בעיקר בזכות ידע עודף שיש לו. לזה כיוונתי בתשובתי על הוריי, הוא הבין את זה עוד מהבית, וזה היתרון שלו על פני כולם. נופר התחילה את הפעילות שלה בישראל תוך התמקדות בפרויקטים סולאריים על גגות של קיבוצים ומושבים, וכיום היא יצרנית החשמל הסולארי הגדולה בישראל. כשעופר הגיע לקיבוצים כדי לשווק את נופר, הוא הוכיח להם את החישוב שלו מול החישוב של חברת חשמל. הוא לא נתן לאנשים לתווך בינו לבין המציאות, אלא קורא ולומד בלי הפסקה. הידע הזה מאפשר לו להיות במקום בו הוא נמצא היום, בנוסף ליכולות העסקיות שלו".
איפה אתה בדומה ובשונה ממנו?
"אני נמצא בעיקר במקום של יצירתיות, רואה דברים שאחרים לא רואים, בגלל איזשהו תיעדוף. למשל, אשתי אומרת לי שזה ממש אירוני, שמי שמעולם לא ניקה את הבית, מקים חברת ניקיון של רחפנים שמנקים פנלים סולריים. אני משיב לה, שזה בדיוק העניין, אני מחפש איך לא לנקות", הוא צוחק. "זו הנקודה. אני נכנס למקום מתוך הבנה וצורך ופועל ביצירתיות ובאמצעות ידע".
"נהיה מפלצת עולמית"
אתה נמנה על אוהדי מכבי ת"א בכדורסל. איך זה מסתדר?
"אני אוהד מכבי ת"א שרוף, יש לי ארבעה מנויים כבר עשר שנים. כולם מסתלבטים עליי בקטע הזה. בטוויטר, למשל, כתב מישהו: 'לא תאמינו, אח של עופר ינאי יושב מאחוריי במשחק'. מישהו אחר כתב: 'אני רואה את אח של עופר ינאי באולם. דווקא בחור נחמד, אין לי מושג איך שניהם יצאו מאותה האמא'. מכיוון שעופר ואני דומים חיצונית, הפייסבוק לפעמים מתייג בטעות, וזה גרם לי כבר כמה פעמים אי נעימויות. עופר ביקש ממני בגלל זה להגיע למשחקים של מכבי עם חולצה, שעליה יהיה כתוב 'אני לא עופר ינאי', יש לי כוונה לעשות את זה. עם זאת, כשהיה דרבי, הלכתי אליו עם צעיף אדום, עודדתי את הקבוצה של אחי, כי משפחה זה מעל הכל".
זה לשבת עם ה"אויב".
"חבל לי שיכולה להתפתח כזו מערכת יצרית בתחום הזה, עד כדי שנאה של הצד השני. אבל שוב, אני אוהד של מכבי ת"א באש ובמים, ואמשיך להיות כזה, כל עוד שהיא לא משחקת נגד הפועל ת"א. שם בא ערך המשפחה לידי ביטוי".
מה הלאה?
"אמשיך לפתח את בלייד ריינג'ר מתוך כוונה אמיתית להוביל אותה לנאסד"ק, ואני מתכוון להקדיש לזה את השנים הקרובות. עד שאראה, שהחברה היא כמו נופר אנרגיה, מכונה שעובדת בזכות עצמה. אני הולך על מהלכים, שיציבו אותה כמובילה עולמית בתחום של ניקיון פאנלים סולאריים. למשל, באמצעות תוכנות AI להציב רחפני נקיון בכל טופוגרפיה. אנחנו במו"מ עם חברת מתזים, כי הרחפנים לא יכולים לעשות את כל העבודה במקומות מסוימים, אם נמצא את הדרך לנקות את מה שאי אפשר לנקות היום באמצעות הרחפן, נהיה מפלצת עולמית. מיטב המוחות בישראל עובדים איתנו היום על זה. אז החברה, ששוויה היום 20 מיליון שקל, תהיה שווה 200 מיליון שקל".
מה אתה יכול לייעץ לצעירים שחולמים על הצלחה?
"תלדו ילדים. המוטיבציה שלי להביא כסף גדלה פי אלף, כשהבן הבכור שלי נולד. זה לא להציב את הכסף כמטרה בפני עצמה, אלא מוטיבציה להביא לילד שלך עתיד יותר טוב. כל אחד צריך מקור מוטיבציה מעבר למוטיבציה הרגילה של בני האדם, למשל, כאלו שמצליחים מתוך התגברות על קושי של העבר. וכמובן, לזכור את החשיבות ולשקוד על הערך של ידע עודף".
