המצב הכלכלי העגום של תושבי הצפון
(צילום: מיקי שמידט)
כשבועיים לפני תאריך היעד לחזרת תושבי הצפון לבתיהם ויום לפני פקיעת הארכת הפסקת האש עם חיזבאללה, סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם הבוקר (שני) לראשונה ב-ynet חושף את המצב הכלכלי העגום של מפוני הצפון בצל המלחמה. זאת, כשברקע התנגדות של חלק מראשי הרשויות בצפון שטוענים שאין לאן לחזור - לא בהיבט הביטחוני ולא בהיבט האזרחי, שכן התשתיות עדיין לא שוקמו ולא הועברו הכספים שהובטחו להצלת הכלכלה ופיתוח האזור.
מהסקר שנערך על ידי הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון והחוקר עומר כהן, עולה תמונה מדאיגה על המצב הכלכלי של משקי הבית של המפונים בצפון בעקבות המלחמה: אם מסתכלים על כלל המפונים (מהצפון ומהדרום ביחד), שנה ורבע לאחר פרוץ המלחמה, שיעור המפונים המדווחים כי הכנסתם ירדה בהשוואה למצבם טרם המלחמה (44%) נותר גבוה בהשוואה לממוצע הארצי (35%), ושיעור המפונים שדיווחו כי היקף המשרה שלהם ירד עמד על 37% לעומת 25% בממוצע הארצי. היקף הירידה במשרה של שכירים או בפעילות של העצמאים, אגב, עמדה בממוצע על שיעור משמעותי מאוד של יותר מ-40%.
אם מסתכלים על מפוני הצפון התמונה מטרידה עוד יותר, כאמור: שיעור בולט ממפוני הצפון (54% מהם) מדווחים על ירידה בהכנסת משק הבית שלהם בהשוואה למצב טרום המלחמה, לעומת 33% בקרב מפוני הדרום.
עוד ממצא מדאיג על מפוני הצפון מתגלה במצב הכסף הנזיל שברשותם, כאשר נזכיר כי עד סוף החודש המפונים מהצפון זכאים לתקציבי הסיוע הממשלתיים, שצפויים להיפסק במרץ 2025 ובמקומם יוצעו מענקי חזרה חד פעמיים – והתמיכה היומית, שסביר שמסייעת למפוני הצפון להחזיק את הראש מעל המים, תופסק. לפי הסקר, שיעור גבוה יחסית של 31% ממפוני הצפון דיווחו שאין ברשותם כסף נזיל (לעומת 17% ממפוני הדרום), ורק שיעור נמוך יחסית ממפוני הצפון (17% מהם) השיבו כי יש ברשותם כסף נזיל שיספיק ליותר משלושה חודשים, בהשוואה ל-33% בקרב מפוני הדרום.
שיעור נמוך יחסית מהמפונים מהצפון ומהדרום (24%) דיווחו כי בעקבות המלחמה נכנסו לאוברדראפט או נאלצו להגדיל את הקיים, זאת לעומת 30% בקרב כלל האוכלוסייה העובדת בכלל הארץ. ממצא זה יכול לרמז על כך שהסיוע הכלכלי שקיבלו עד כה המפונים עזר להם שלא להיכנס למינוס בבנק או להעמיק אותו בשיעורים גבוהים מהממוצע באוכלוסייה.
עם זאת, חשוב לציין כי שיעור מפוני הצפון שדיווחו כי בעקבות המלחמה נכנסו לאוברדראפט או נאלצו להגדיל את הקיים גבוה (27%) יחסית למפוני הדרום (21%). עוד ממצא שמעיד על מצבם הפיננסי הפחות טוב של מפוני הצפון גם טרום המלחמה, הוא ש-17% מהם דיווחו שהיו באוברדראפט עוד לפני המלחמה ומאז הוא לא גדל, לעומת 2% ממפוני הדרום. בנוסף, 35% ממפוני הצפון פתחו חסכון או לקחו הלוואה - יותר מפי 2 ממפוני הדרום (16%) ויותר מכלל המדגם (28%).
"אוכלוסיית תושבי הצפון מראש פגיעה יותר"
עורכת המחקר, הכלכלנית אבירם-ניצן, הסבירה באולפן ynet שהתברר שמצבם של תושבי הצפון שפונו התדרדר דווקא פחות מתושבי הצפון שלא פונו, ולא היו זכאים למענקים מהמדינה. "כל מי שנשאר בצפון ולא פונה, מצבו הרבה יותר גרוע. הם גם נשארו בלי כסף נזיל וגם האוברדראפט הקיים שלהם בבנק העמיק.
"חשוב להבין גם מי האוכלוסייה החלשה והפגיעה במצב של פינוי, ולצערנו מה'קייס סטאדי' שיש לנו מפינוי גוש קטין, גילינו שמי שנפגעו הכי הרבה היו המבוגרים, העצמאים והנשים", הוסיפה אבירם-ניצן. "כמסתכלים על אוכלוסיית המפונים במלחמה הנוכחית, גילינו שבצפון יש אחוז גבוה מאוד של עצמאים ושל מבוגרים. כלומר, יש פה אוכלוסיית סיכון שמראש ידענו לצפות אותה והסקר מאשש אותה".
עוד ציינה אבירם-ניצן כי "עוד לפני שבכלל פרצה המלחמה הצפון אופיין ברמות הכנסה והשכלה נמוכות יותר, גם בהשוואה למפוני הדרום. צריך גם לזכור שרבים ממפוני הדרום הם מקיבוצים, שמצבם הסוציו-אקונומי באופן כללי גבוה יותר. גם בהם כמובן צריך לטפל שלא יובן אחרת, אבל צריך לשים דגש על כך שעוד לפני המלחמה המצב הפיננסי של תושבי הצפון היה הרבה יותר בעייתי. יש שם גם אחוז מאוד גבוה של מבוגרים שעוסקים בחקלאות – שאותם אי אפשר להזיז. אז בהחלטה האוכלוסייה שם מראש פגיעה יותר.
הפגיעה בתעסוקת המפונים, ובעיקר בעצמאים
בנוגע למצב התעסוקה של כלל המפונים, מהצפון ומהדרום, שיעור בולט מהם ציינו כי נכון למועד המענה על השאלון (דצמבר 24–ינואר 25) הם פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת או שנסגר להם העסק בעקבות המלחמה (לאלו שהיו עצמאיים): 19% בקרב המפונים לעומת כ-5% בכלל המדגם. בנוסף, כ-3% דיווחו כי הם נמצאים במילואים. זאת ועוד, 38% מהמפונים ירדו בהיקף המשרה או הפעילות העסקית שלהם, לעומת 25% מכלל המדגם.
עוד עולה מהסקר כי ניכר הבדל משמעותי במצבם של העצמאים לעומת השכירים: בדומה לדיווחים בכלל המדגם, גם בקרב המפונים נראה כי הפגיעה באוכלוסיית העצמאים/פרילנסרים הייתה ונותרה משמעותית בהרבה בהשוואה לשכירים: בעוד 77% מהמפונים שעובדים כעצמאים/פרילנסרים דיווחו על ירידה בפעילות העסקית בעקבות המלחמה, רק 28% מהמפונים השכירים דיווחו על ירידה בהיקפי המשרה.
כותבי הדוח מציינים כי העובדה שכשנה ושלושה חודשים מאז פרוץ המלחמה עדיין רוב המפונים העצמאים/פרילנסרים מדווחים על ירידה בפעילות העסקית בשל המלחמה מחדדת את הצורך הבוער לגבש מנגנון סדור וידוע מראש שייתן מענה מיידי לאוכלוסייה זו במצבי משבר כגון מלחמה, מגפה ואירועי קיצון נוספים שאינם בשליטתם. זאת בדומה למנגנוני הסיוע הקיימים לעובדים השכירים שזכאים במצבי קיצון לקבל כרית ביטחון, אם באמצעות יציאה לחל"ת או קבלת דמי אבטלה.
בנוגע לתשלומי משכנתאות ושכר דירה, מהסקר עולה כי כ-80% מהמפונים משלמים משכנתא או שכ"ד או שניהם, שיעור גבוה מכלל המדגם (57%). 33% ממפוני הצפון מתקשים לעמוד בתשלומים לעומת 27% ממפוני הדרום, שיעור זהה לכלל המדגם.
יחד עם זאת 72% מהמפונים קיבלו הקלה בתשלומי הדיור לעומת 20% מכלל המדגם. הדבר עשוי להסביר את מצבם הפיננסי הקשה יותר של אוכלוסיות מסוימות, כגון עצמאים וערבים, שככל הנראה נקלעו למצב קשה בעקבות המלחמה אך לא זכו להקלות שציפו להן מהמערכת הבנקאית ו/או הפיננסית.
חשש מסיום המענקים למפוני הצפון
בסך הכול עולה מהסקר כי מצבם הפיננסי של מפוני הצפון פחות טוב מזה של מפוני הדרום, וזאת כאמור עוד לפני שהופסקו מענקי הסיוע הרציפים שמקבלים עד סוף פברואר תושבי הצפון. כותבי הדוח מציינים כי סביר להניח שהפסקת מענקי הסיוע תקשה על משקי הבית המפונים להחזיק את הראש מעל המים. חשוב לזכור שלפני כשנה, בסוף פברואר 2024, הסתיימו מענקי האכלוס למפוני הדרום מהיישובים שהוכרזו כבטוחים לחזרה אליהם על ידי צה"ל, ומי שבחר להמשיך להתגורר במלון היה זכאי לסיוע הכספי עד יולי 2024. מענקי האכלוס המשיכו עבור היישובים שלא הוכרזו כבטוחים. במקביל, במטרה לעודד את מפוני הדרום לשוב לבתיהם, הוצעו מענקי שיבה בגובה הולך ויורד לאורך זמן למי שיחזרו לגור ביישוב מגוריהם.
לעומת זאת, כאמור, תקציבי הסיוע עבור מפוני הצפון צפויים להימשך עד סוף פברואר 2025, והחל במרץ 2025 יופסקו מענקי הפינוי ויוצעו מענקי חזרה חד-פעמיים. נתוני הסקר משקפים את מצבם טרם הפסקת מענקי הסיוע הממשלתיים.
"צו השעה - לדאוג לשדרוג הצפון וחיזוקו"
ממצאי הסקר מתפרסמים היום לראשונה לקראת כנס השקת מטה התיאום הלאומי עסקים-פילנתרופיה-ממשלה בהובלת יו״ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, החשב הכללי שבמשרד האוצר, יהלי רוטנברג ומנכ״לית הפורום הכלכלי חברתי, עינת זינגר-דן, שמתקיים היום. מדובר במטה תיאום לאומי ראשון מסוגו למען תושבי הצפון, שנועד לאפשר סנכרון בין הגופים הממשלתיים, העסקיים והפילנתרופיים במטרה למקסם משאבים, ידע ויכולות, תוך חיבור בין פעולות מתוקצבות ממשלתית ליוזמות חוץ-ממשלתיות.
המטרה של המטה התקדימי שיכלול מנכ"לים של משרדי ממשלה ובכירים של חברות גדולות במשק וקרנות פילנתרופיות, הוא לייצר וליישם פתרונות לצפון בשלל נושאים דחופים, עליהם ידונו בכנס ויפתחו תוכניות עבודה כדי לקדמם. בין הנושאים: פיתוח כלכלי ותעסוקתי, פיתוח קהילות ועוגנים כלכליים אזוריים, חוסן ובריאות, מערכת החינוך, חיזוק השירותים החברתיים, שיקום תשתיות ושדרוג הצפון וגיבוש מנגנון עבודה עסקי-פילנתרופי מול החשב הכללי.
דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, עורכת הסקר: "ממצאי הסקר רק אוששו את הערכותינו המוקדמות שמצבם התעסוקתי והפיננסי של מפוני הצפון קשה ביותר ומחייב התייחסות מיוחדת בהיבט של תעסוקה ונזילות. אוכלוסיית מפוני הצפון עוד טרם המלחמה אופיינה ברמת שכר והשכלה נמוכים יחסית ובשיעור עצמאים ומבוגרים גבוה יחסית, שתי קבוצות המאופיינות ברמת פגיעות גבוהה וכושר התאוששות נמוך, לפיכך על ממשלת ישראל למקד את כלי הסיוע למפוני הצפון באותן אוכלוסיות פגיעות, בדגש על העצמאים והמבוגרים".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי ותושב מטולה, דובי אמיתי: "הסקר מציב בפנינו תמונת מצב מדאיגה בנוגע למפוני הצפון, אשר נדרשים להתמודד עם אתגרים כלכליים חמורים כתוצאה מהמלחמה. הנתונים מלמדים כי המפונים בצפון חווים ירידה דרסטית בהכנסותיהם, בעוד שמצבם הכלכלי קשה משמעותית בהשוואה למפוני הדרום. במציאות הזו, החלטנו לפעול בשיתוף פעולה מלא בין נשיאות המגזר העסקי, הממשלה והפילנתרופיה, על מנת לייצר מציאות חדשה עבור תושבי הצפון. שאיפתנו איננה לחזור למצב שהיה לפני המלחמה, אלא לעצב 'צפון חדש' – מקום שבו ייווצרו הזדמנויות כלכליות אמיתיות ומסלולי צמיחה חדשים".
עינת זינגר-דן, מנכ״לית הפורום הכלכלי חברתי: "ההיסטוריה מלמדת אותנו שאחרי מלחמות מגיעה פריחה. נתוני הצפון מדאיגים וכמי שגדלה בצפון וכל משפחתה מתגוררת בצפון אני חושבת שלכולנו יש חובה ערכית ומוסרית לדאוג לשדרוג הצפון וחיזוקו. הכוח טמון בדור המחר ואנו חייבים להתחיל לשרטט להם צפון חדש שיחזיר את הצעירים הביתה ויביא אוכלוסיות חדשות. זו המשמרת שלנו והאחריות שלנו לייצר תוכנית משותפת המבוססת על השותפים מכל המגזרים תוך מתן מענה לכלל האוכלוסיות בגליל".
