בפתח חג עיד אל-פיטר שחל היום, כ-240 אלף עובדי המגזר הציבורי ברשות הפלסטינית לא קיבלו משכורות מלאות, והרשות הפלסטינית הודיעה כי לא תוכל לשלם את המשכורות לפני החג. הרשות הפלסטינית מתמודדת עם משבר כלכלי חמור שנובע, בין היתר, גם מהלחץ הכלכלי הכבד שמפעילה עליה ישראל, שמקפיאה כ-7 מיליארד שקל מהכנסות המיסים של הרשות.
מדובר בהכנסות ממיסים שישראל גובה על הסחורות המיובאות לפלסטינים דרך הנמלים בישראל. הכנסות אלה מוערכות בכ-700 מיליון שקל לחודש, תמורת עמלה של 3%. הממשלה הפלסטינית משתמשת בהכנסות המיסים בעיקר לתשלום משכורות לעובדי המגזר הציבורי, והן מהוות כ-65% מסך ההכנסות הכספיות של הרשות הפלסטינית.
החל מ-2019 החליטה ישראל לנכות מדי שנה 600 מיליון שקל מהכנסות המיסים, היות שמדובר בסכום שהרשות הפלסטינית מעניקה לאסירים ולאסירים משוחררים. בהמשך, הניכוי השנתי מההקצאות לאסירים ואסירים משוחררים עלה ל-700 מיליון שקל בממוצע בשנה.
בעקבות כך הממשלה הפלסטינית הודיעה ביום רביעי האחרון כי לא תוכל לשלם את משכורות עובדיה על חודש פברואר לפני עיד אל-פיטר, ובהצהרה של משרד האוצר הפלסטיני, הוא מסר כי ישראל עוצרת בכוונה העברת כספים ממיסים פלסטיניים בסך 7 מיליארד שקל, החל מ-2019 עד פברואר 2025. "משכורת פברואר 2025 לא תחולק לפני עיד אל-פיטר", מסר המשרד. "אנו ממשיכים במאמצים אינטנסיביים לספק את הכספים הנדרשים, ומשכורות יחולקו מיד לאחר העברת הסליקה".
המשבר הכלכלי מוביל להפגנות נגד הנהגת הרשות. אתמול הושחת ברמאללה כספומט בידי המון זועם. האירוע עבר בשלום וללא נפגעים, אך הוא משקף את הלך הרוח ברחוב הפלסטיני ואת הזעם הגובר על ההתנהלות הכלכלית של הרשות ועל המדיניות הישראלית, שחסמה בפני פלסטינים את האפשרות לעבוד בישראל והביאה גם להפסקת תנועת התיירות בעקבות המלחמה.
ניכוי של יותר מ-50% משכר של 3,000 שקל בחודש
מאז נובמבר 2021 הרשות הפלסטינית אינה יכולה לשלם את שכרם של עובדי המגזר הציבורי בתעריפים מלאים, והיא משלמת אותו בשיעורים הנעים בין 50% ל-90% מהשכר החודשי. במאי האחרון הזהיר הבנק העולמי מפני ירידה חדה בסכומי הכספים הציבוריים של הרשות הפלסטינית, שמאיימת על קיומה ומגדילה את הסיכון לקריסתה.
השכר הממוצע בגדה משתנה בהתאם למגזר, למקצוע ולניסיון. על פי נתוני 2024, המשכורות הממוצעות המשוערות לעובדים במגזר הממשלתי היו כ-3,500-2,500 שקל בחודש, ואילו עובדים במגזר הפרטי משתכרים בין 1,800 ל-3,500 שקל לחודש, בהתאם לאופי העבודה. במגזר הטכנולוגיה והתכנות, המשכורות יכולות לנוע בין 4,000 ל-8,000 שקל ומעלה, במיוחד בחברות גדולות או בעבודה מול גורמים בינלאומיים. עובדים במגזר הבנייה והמפעלים משתכרים לרוב 2,000-4,000 שקל, ואילו דווקא הפועלים שעובדים בישראל נמצאים בצמרת טבלת השכר, עם משכורות בטווח של 12,000-6,000 שקל בחודש. על רקע הנתונים האלה, ניתן להבין עד כמה קשה הפגיעה בכלכלה הפלסטינית כתוצאה מאיסור העבודה בישראל.
2 צפייה בגלריה
פועלי בניין. המגזר בעל המשכורות הגבוהות ביותר ברשות אינו מניב מיסים כבר יותר משנה
(צילום: Shutterstock)
בשנים האחרונות חולק כאמור רק שיעור מסוים מהמשכורות במגזר הציבורי, או שחלוקתן נדחתה עד לאחר החגים, ובכך גדל העומס הכלכלי על העובדים, בעיקר עם האינפלציה ועליית המחירים – וכעת שיעור המשכורות שמשולם להם ירד עוד יותר ומגיע לעיתים לכשליש מהמשכורת בלבד.
בעיה נוספת של עובדי הרשות נעוצה בהחזר ההלוואות האטרקטיביות שקיבלו מהבנקים כעובדי ממשלה: הבנקים הפלסטיניים העניקו לעובדים אלה הלוואות בתנאי החזר נוחים למדי, וכעת, עם החרפת המשבר הכלכלי ובשל העובדה שהרשות עצמה לוקחת הלוואות בהיקפים גדולים מהבנקים, הם השיתו על ההלוואות של העובדים עמלות נוספות. כך יוצא למשל שקצין במודיעין הפלסטיני שקיבל רק 30% מהמשכורת החודשית שלו בגובה 3,500 שקל בחודש אבל נדרש להחזיר 1,037 שקל על ההלוואה מהבנק, קיבל בחודש שעבר 13 שקל כשכר חודשי.
בסאם זכראנה, ראש הסתדרות העובדים הממשלתיים, מתח ביקורת על העלאת שיעור הניכוי של הבנקים משכר העובדים וקרא להם לגלות אחריות לאומית ולהיות רגישים לסבלם של העובדים. "על הבנקים להתחשב במצב העובדים האזרחיים והצבאיים והעם הפלסטיני בהיותו נתון במצור, ולהימנע מלהכביד עליהם בניכויים חסרי תקדים מהמשכורות", אמר זכארנה.
זכארנה אף איים לנקוט צעדי מחאה נגד בנקים שיגרעו אחוזים גבוהים ממשכורות העובדים. "למרות הפניות הרבות לבנקים בבקשה ששיעור הניכיון יהיה 20% בלבד למקצועות החופשיים ו-15% בלבד לכוחות הביטחון, הבנקים גובים עמלות העולות על 50% ומגיעות אף ל-70% משכר העובד, ומה שמשולם לעובד הוא משכורת חלקית שלא מספיקה לפרנסת ילדיו", הוא הוסיף. "האם ייתכן שהעובד יכבד את הבנקים הללו? האם הבנקים שכחו שהם סומכים במידה רבה על משכורות העובדים?".
זכארנה קרא לשר האוצר להעביר את המשכורות בדואר וציין כי העובדים יחלו בקמפיין תקשורתי מיוחד נגד הבנקים. הוא קרא לעובדים להפוך את הקמפיינים לשקטים, במיוחד מכיוון שהבנקים הם מבנה כלכלי שיש לשמר. הוא ציין כי העובדים יפרסמו את שמות הבנקים שגובים שיעורים גבוהים מהמשכורות ויפסיקו לעבוד עם אותם בנקים.
זכארנה אישר כי בימים שלישי ורביעי השבוע תתקיים שביתה מקיפה במגזר הציבורי ברשות, והוסיף כי מדובר בתחילתו של גל פעילויות שהאיגוד יבצע, לרבות פעילויות המופנות לבנקים ולעולם להסרת המצור.
