לאחר שבועות של ציפייה וספקולציות, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מימש את איומי המכסים שלו כשהצהיר אמש (רביעי) על "יום השחרור" של ארצות הברית, ובישר על מכס בסיס של 10% על ייבוא מכל המדינות ושיעורי מכס גבוהים יותר על עשרות מדינות שיש להן עודף סחר עם ארצות הברית.
בהכרזה על מה שהוא מכנה "מכסים הדדיים", טראמפ מילא הבטחת בחירות מרכזית שלו. מטרתו המוצהרת לפחות היא העלאת המיסים האמריקניים על סחורות זרות במטרה לצמצם את הפער עם המכסים שהבית הלבן טוען כי מדינות אחרות מטילות באופן לא הוגן על מוצרים אמריקניים.
אולם, הרוב המוחלט של הכלכלנים אינם שותפים להתלהבותו של טראמפ ממכסים, מכיוון שמדובר במיסים על יבואנים שבדרך כלל מגולגלים לצרכנים. יחד עם זאת, ייתכן שהמכסים ההדדיים יביאו מדינות אחרות לשולחן המשא ומתן ויגרמו להן להוריד את מסי היבוא שלהן.
על אף שעדיין לא ברור לגמרי כיצד תתנהל התוכנית בפועל, אחרי הפצצה שהטיל הנשיא מבלי לספק הסברים מפורטים מדי, ynet מנסה לעשות סדר במה שידוע עד כה:
מה הם בעצם המכסים שהטיל טראמפ ומה הוא מתכוון לעשות עם הגבייה מהם?
מכסים הם מיסים על יבוא, הנגבים כאשר סחורות זרות חוצות את גבול ארה"ב. הכסף - שהסתכם בכ-80 מיליארד דולר בשנה שעברה - עובר לאוצר של ארה"ב כדי לעזור במימון הוצאות הממשל הפדרלי. לקונגרס יש סמכות לקבוע כיצד להקצות את הכספים.
טראמפ - הנתמך בעיקר על ידי מחוקקים רפובליקנים השולטים בסנאט ובבית הנבחרים של ארה"ב - רוצה להשתמש בהכנסות המכס המוגדלות למימון הפחתות מס, שלדברי האנליסטים ייטיבו באופן לא פרופורציונלי עם העשירים. באופן ספציפי, הרפובליקנים רוצים להאריך את הפחתות המס שעברו בתקופת הכהונה הראשונה של טראמפ ושעתידות לפוג בסוף 2025. "קרן המס", מכון לא מפלגתי בוושינגטון, מצאה שהארכת הפחתות המס של טראמפ תפחית את ההכנסות הפדרליות ב-4.5 טריליון דולר בין 2025 ל-2034.
טראמפ למעשה רוצה מכסים גבוהים יותר כדי לעזור לקזז את גביית המס הנמוכה יותר. מכון אמריקני אחר, "מרכז מדיניות המס", טוען כי הארכת הפחתות המס משנת 2017 תמשיך להעניק הקלות מס לאמריקנים בכל רמות ההכנסה, "אבל משקי בית בעלי הכנסה גבוהה יותר יקבלו הטבה גדולה יותר".
כיצד ישפיעו המכסים על המחירים ותוך כמה זמן זה יקרה?
זה תלוי באופן שבו עסקים הן בארצות הברית והן בעולם יגיבו, אבל צרכנים עשויים לראות עליות מחירים כוללות תוך חודש או חודשיים מהטלת המכסים. עבור מוצרים מסוימים, כגון תוצרת ממקסיקו, המחירים עשויים לעלות הרבה יותר מהר לאחר כניסת המכסים לתוקף.
חלק מהקמעונאים האמריקנים ויבואנים אחרים עשויים לספוג חלק מעלות המכס, ויצואנים מחו"ל עשויים להוריד את מחיריהם כדי לקזז את המכסים הנוספים. אבל עבור עסקים רבים, המכסים שטראמפ הכריז עליהם ביום רביעי - כגון 20% על יבוא מאירופה - יהיו גדולים מדי לבליעה בעצמם.
חברות עשויות גם להשתמש במכסים כתירוץ להעלאת מחירים. כאשר טראמפ הטיל מכסים על מכונות כביסה ב-2018, מחקרים הראו מאוחר יותר שקמעונאים העלו מחירים הן על מכונות כביסה והן על מייבשים, למרות שלא היו מכסים חדשים על מייבשים.
שאלה מרכזית בחודשים הקרובים היא האם משהו דומה יקרה שוב. כלכלנים חוששים שצרכנים, שזה עתה חוו את הזינוק האינפלציוני הגדול ביותר בארבעה עשורים, רגילים יותר לעליות מחירים משהיו לפני המגפה. עם זאת, ישנם גם סימנים לכך שאמריקנים, כמו גם הישראלים, נרתעו מעליית יוקר המחיה, ופחות מוכנים לקבל עליות מחירים ועל כן פשוט יצמצמו את רכישותיהם. זה עשוי להרתיע עסקים מלהעלות מחירים בהרבה.
אילו מכסים מדינות אחרות גובות על סחורות אמריקניות?
המכסים האמריקניים אכן היו נמוכים לרוב מאלה שגובות מדינות אחרות. המכס הממוצע האמריקני, משוקלל כדי לשקף סחורות שנסחרות בפועל, הוא רק 2.2% עבור ארצות הברית, לעומת 2.7% של האיחוד האירופי, 3% של סין ו-12% של הודו - כך לפי ארגון הסחר העולמי.
מדינות אחרות גם נוטות לעשות יותר מארצות הברית כדי להגן על החקלאים שלהן עם מכסים גבוהים. המכס האמריקני המשוקלל על מוצרים חקלאיים, למשל, הוא 4%, לעומת 8.4% של האיחוד האירופי, 12.6% של יפן, 13.1% של סין ו-65% של הודו.
עם זאת, ממשל טראמפ השתמש בחישובים משלו כדי להגיע למכסים גבוהים בהרבה שלטענתם כלכלות אחרות מטילות על ארה"ב. למשל, הבית הלבן טען ביום רביעי שהמכסים האפקטיביים של האיחוד האירופי על ארה"ב שווים ל-39%, גבוהים בהרבה מהמספרים של ארגון הסחר העולמי. החישוב של הבית הלבן לגבי סין עומד על 67%.
אז כיצד בעצם מחושבים שיעורי המכס של טראמפ?
התשובה כנראה מתחילה בגירעון הסחר הכולל שאמריקה מנהלת עם שותפות הסחר שלה. בעת שפרש את רשימת המכסים שיעדם רוב שותפות הסחר של אמריקה, הנשיא הדגיש שוב ושוב שהשיעור של כל מדינה הוא הדדי - משקף את המחסומים שהן הקימו מזה זמן רב למוצרים אמריקנים.
הוא אמר מעט על המתודולוגיה מאחורי החישובים הללו, אך נראה ששיעור המכס החדש של כל מדינה נגזר מלקיחת גירעון הסחר שאמריקה מנהלת עם אותה מדינה וחלוקתו ביצוא שאותה מדינה שלחה לארצות הברית. ואז, מכיוון שמר טראמפ אמר שהוא "אדיב", מספר המכס הסופי הופחת בחצי.
בתדרוך עם עיתונאים, פקידי הבית הלבן אמרו כי המספרים חושבו על ידי מועצת היועצים הכלכליים באמצעות מתודולוגיות מבוססות היטב. הם ציינו שהמודל התבסס על התפיסה שגירעון הסחר של ארה"ב עם כל מדינה נתונה הוא סכום של כל אלמנטי הסחר הבלתי הוגנים ו"הרמאויות" שאותה מדינה ביצעה.
כיצד מדיניות המכסים החדשה עשויה להשפיע על ישראל?
על ישראל יוטל מכס של 17% לפי התוכנית. במשרדי ראש הממשלה, האוצר, הכלכלה וגם בהתאחדות התעשיינים לא ידעו מראש על הטלת המכס המתוכננת על ישראל, כמו בשאר העולם. היצוא המקומי מישראל לארה"ב הסתכם ב-2024 בכ-34 מיליארד דולר של סחורות ושירותים.
עדיין לא ברור כיצד תוכנית המכסים החדשה תשפיע בדיוק על ישראל, כאשר ממשרד האוצר נמסר הבוקר כי "במשרד האוצר לומדים, בשיתוף עם נשיאות המגזר העסקי, התאחדות התעשיינים ולשכות המסחר, את ההחלטה של הנשיא טראמפ ואת השלכותיה על מדינת ישראל. במהלך הבוקר שר האוצר ייכנס את הנהלת משרד האוצר לדיון בהשלכות ההחלטה על מדינת ישראל ובחינת צעדי ההמשך הנדרשים".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר אמש כי "התעשייה מביעה דאגה עמוקה בעקבות החלטתו של נשיא ארצות הברית להטיל מכסים חדשים על ישראל. מדובר בצעד מדאיג עבור היצואנים הישראלים, אשר עלול לפגוע במקומות עבודה ולצמצם את הפעילות בשוק האמריקני. החלטת הנשיא להחיל את מדיניות המכסים על ישראל עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של ישראל, להרתיע השקעות זרות במשק ולהחליש את כושר התחרות של החברות הישראליות בשוק האמריקני".
מתי נקבעה רוב מדיניות המכסים של ארה"ב ועל פי מה?
ממשלים אמריקניים קודמים חתמו על המכסים שטראמפ מכנה כעת "לא צודקים". שיעורי המכסים היו תוצאה של משא ומתן ארוך בין 1986 ל-1994 - מה שמכונה "סבב אורוגוואי" - שהסתיים בהסכם סחר שנחתם על ידי 123 מדינות ומהווה את הבסיס למערכת הסחר העולמית כמעט ארבעה עשורים.
