לידיעת המעסיקים והעובדים: משרד העבודה בוחן את האפשרות להגדיר עוד תחומי עיסוק כתחומים חיוניים למשק, ובכך לאפשר עוד עובדים שיוכלו לעבוד בעת הזאת. כך, אתמול בלילה (שלישי) הוגדר תחום הבנייה כחיוני.
כאמור, על רקע השינויים במשק לאור המלחמה עם איראן והתובנות שנצברו בתקופות משבר, בוחן בימים אלו משרד העבודה אפשרות להרחיב את ההגדרה של התחומים כדי לאפשר למשק לפעול באופן אחראי מחד אך רציף ותקין מאידך ולא לשתקו. עובדים חיוניים הם עובדים שתפקידם נחשב הכרחי לתפקוד הבסיסי של המדינה או החברה – במיוחד במצבי חירום כמו מגפה, מלחמה, או אסון טבע. התחומים החיוניים כיום הם בריאות, ביטחון, חשמל, תחבורה ציבורית ועוד .
אם יוחלט להרחיב את הרשימה המשמעות היא שעוד תחומים ייכללו ברשימה. נודע כי בשלב זה תחומי עבודה נוספים ששוקלים להגדיר כחיוניים למשק הם בין השאר תחום השירותים המשלימים בתחום הרפואה כמו קלינאי תקשורת וכן עוד תחומים בתעשייה ובקמעונאות ובטיפוח כמו מעצבי שיער וקוסמטיקאיות. יש לציין כי המהלך של משרד העבודה נועד להכליל תחומים נוספים ולא ליצור מצב שבו כל מפעל ייבדק פרטנית, אלא לאשר תחום עיסוק שבתוכו נכללים מפעלים וחברות שונות
שר העבודה, יואב בן צור, מסר: "המציאות הביטחונית מחייבת אותנו להיערך אחרת - לא רק בשדה הקרב, אלא גם בעורף. פתיחת מקומות עבודה נוספים במשק החיוני היא צעד הכרחי להבטחת הרציפות התפקודית של מדינת ישראל בזמן חירום. אנחנו פועלים להכניס תחומים נוספים כדי לסייע למערכות המרכזיות – בריאות, תחבורה, תעשייה, רווחה וביטחון אזרחי – כדי שימשיכו לפעול גם בעת מלחמה, ובכך נשמור על שגרה תפקודית, יציבות לאומית ותחושת ביטחון לאזרחים".
מדיניותו של בן צור היא לאפשר למשק לפעול באופן שגרתי ככל שניתן בעת חירום ולהרחיב תחומי עבודה נוספים כדי להחזיר את המשק לפעילות תחת הנחיות פקע"ר. המדיניות היא שמקום עבודה עם מיגון תקני וקרוב לסביבת העובדים בזמן התרעה, יאושר לפעילות, אך כרגע מחכים לאישור גורמי הביטחון.
מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, מסר כי "בהערכות מצב שוטפות שאנו מקיימים כל העת, שר העבודה יואב בן צור ואני, אנו בוחנים את צרכי המשק החיוני כל העת ופועלים אד הוק למתן מענה, הכולל היתרי עבודה מיוחדים לשעת חירום, פרטני וכלל ענפי, בכדי לשמור על איזון בין הצורך לשמור על ביטחון הציבור לבין השמירה על המשכיות כלכלית ותפקודו של המשק הישראלי. משרד העבודה פועל בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים כדי לוודא שהמשק יוכל להמשיך לפעול גם בתנאי חירום – תוך שמירה על זכויות העובדים וביטחונם. מדובר בצעד אחראי שמטרתו להבטיח רציפות תפקודית במקצועות חיוניים נוספים, כחלק מההיערכות להמשך".
מסגרת לילדים
הנחיות פיקוד העורף מיום שישי החזירו לחיינו את המונח "עובדים חיוניים". המונח הזה מוכר לנו מימי הקורונה, אז התירה הממשלה עבודה של עובדים חיוניים כאלה בלבד. "אז, בהתחלה", מסבירה עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, "ההגדרה של "עובד חיוני" הייתה די מצומצמת וכללה את עובדי מערכת הבריאות, הביטחון התשתיות החיוניות וכדומה. בהמשך ההגדרה הורחבה. כמו היום, יש היגיון ורצון לאפשר לכמה שיותר עובדים להמשיך לעבוד כרגיל- זה חשוב כדי לאפשר למשק ולכלכלה לפעול, ולשמור על השגרה.
"חשוב לעדכן את ההגדרה, גם כי המצב מתפתח ומשתנה. בהתחלה, כמו בכל מצב חירום, יש הרבה חוסר ודאות. ככל שהזמן עובר יש לממשלה יותר הבנה של המצב ושל הצרכים המשתנים. וככל שהזמן עובר חשוב שלא לשתק את המשק והכלכלה. לכן למשל בתקופת הקורונה, ככל שעבר הזמן הורחבה ההגדרה של עובדים חיוניים כדי לכלול תחומים כמו שירותי מיחשוב, תקשורת, תחזוקה ועוד".
שר העבודה, יואב בן צורצילום: דוברות משרד העבודהעו"ד שירה להט מסבירה כי בהקשר של המצב הבטחוני הנוכחי, "אני סבורה שכדאי להגדיר כעובדים חיוניים ולאפשר את עבודתם של כמה שיותר עובדים כל עוד זה לא מסכן את ביטחונם האישי, ובהקשר הזה צריך לקחת בחשבון גם את המוגנות של מקומות העבודה וגם את ההתניידות וההגעה אל וממקומות העבודה. ובאופן דומה, את התמיכה שיש למי שהוא עובד חיוני כדי שיוכל לבצע את עבודתו. למשל, בתקופת הקורונה הוקמו מסגרות חינוכיות לילדיהם של עובדים חיוניים, כדי לאפשר להם לעבוד כרגיל". כך למשל, השבוע פרסם ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק כי עיריית גבעתיים פותחת שמרטפייה לילדים וילדות של עובדים חיוניים. זאת על מנת להקל על הורים שבשירות הביטחון והרפואה.
לדברי עו"ד להט "חשוב לקבוע הגדרות ברורות ככל הניתן, כדי שלא יהיה ספק. מיד אחרי כל פרסום כזה מעסיקים רבים פונים אלי ומבקשים הסברים ופרשנויות על מנת שיוכלו לחסות תחת ההגדרה של מקום עבודה חיוני. רוב המעסיקים מבקשים להמשיך ולהפעיל את עסקם, כדי למנוע פגיעה כלכלית. אפשר לשקול גם עכשיו, כמו בתקופת הקורונה, להטיל מגבלות על מספר העובדים בהתאמה לאיסור ההתקהלויות, ופחות על תחומי העבודה".
מעסיקים ועובדים מוטרדים
על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה. מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.
מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזןצילום: דוברות משרד העבודהעו"ד הדס רקח-דביר, ראשת מחלקת דיני עבודה בשבלת מציינת כי "הרחבת ההגדרה של משק חיוני חשובה במיוחד בשלב הנוכחי בו כמעט כל המשק מושבת, שכן היא מאפשרת ליותר עובדים להמשיך לעבוד ולקבל שכר, ומפחיתה את התלות במנגנונים כמו חל"ת או דמי אבטלה – שכרגע כלל לא הותאמו למצב. בנוסף ההגדרה כרגע עבור מעסיקים אם הם נחשבים כמשק חיוני או לא היא מאוד כללית ולא ברורה, מה שמקשה עליהם לקבל החלטות מושכלות.
"מאחר שאין עדיין הקלות או כל הסדרה כפי שהיו בעבר בקורונה או ב'חרבות ברזל', עובדים שאינם חיוניים ואינם יכולים לעבוד מהבית נותרים ללא הכנסה, ומעסיקים לא רוצים לקחת אחריות על החלטות גדולות על דעת עצמם. הגדרת תחומים נוספים כחיוניים תאפשר להמשיך את הפעילות במשק, לצמצם את חוסר הוודאות, ולתת למעסיקים ולעובדים ודאות תעסוקתית וכלכלית, גם בצל הלחימה."
