בית המחוזי בנוף הגליל-נצרת קבע לאחרונה ששירותי בריאות "כללית" והמדינה, כבעלות המרכז הרפואי "פוריה", ישלמו 420 אלף שקל לאישה שילדה תינוק עם תסמונת גנטית. השופט יונתן אברהם סבר שאי-הפנייתה לייעוץ גנטי בשל ממצאים חריגים שנצפו בהריונה מהווה פגיעה באוטונומיה שלה.
את תביעת הרשלנות הרפואית הגישו ההורים נגד מי שהיו מעורבים במעקב ההיריון של האישה. מתוך שלוש העילות שנכללו בתביעה – רשלנות רפואית, הפרת חובה חקוקה ופגיעה באוטונומיה – קיבל בית המשפט רק את האחרונה.
1 צפייה בגלריה
אילוס אילוסטרציה אימא אמא אם תינוק ילדאילוס אילוסטרציה אימא אמא אם תינוק ילד
אילוסטרציה
(shutterstock)
בפסק הדין החלקי נומק שהן ה"כללית" והן "פוריה" הפרו את חובתם להפנות את האישה לייעוץ גנטי בשל נתונים חריגים שהתגלו בשבוע ה-34+5 להריונה, ומכאן שהם פגעו באוטונומיה שלה. במסגרת פסק הדין המשלים נחלקו הצדדים באשר לגובה הפיצוי.
האם ביקשה לחייב כל אחת מהנתבעות לשלם לה 900 אלף שקל, ובסך הכול 1.8 מיליון שקל. "קשה לתאר את מידת וגודל הכעס, התסכול, העלבון והסבל הנפשי שנגרם נוכח שלילת הזכות לאוטונומיה", נכתב בתביעה, שהגדירה את התנהלות הנתבעות כ"פטרונות רפואית".
המדינה וקופת החולים טענו מנגד שהאם מגזימה וכי מגיעים לה בשל הפגיעה באוטונומיה עשרות אלפי שקלים בודדים בלבד, שגם ככה נבלעים בתגמולי ביטוח לאומי שקיבל הילד ועוד עתיד לקבל, ומכאן שעל התביעה להידחות.
עו"ד חיה רודניצקי -דרורי עו"ד חיה רודניצקי -דרורי צילום: יובל כהן אהרונוב
השופט אברהם חזר על קביעתו מפסק הדין החלקי, שלפיה זכותה של האישה לאוטונומיה נפגעה במקרה זה. לדבריו הופרה זכות האם כי תובא לידיעתה האפשרות לפנות לייעוץ גנטי, שעל בסיסו תשקול להפסיק את הריונה, ומכאן זכאותה העקרונית לפיצוי.
בפסק הדין הובהר כי מושא הפגיעה באוטונומיה היא האם, ולא בנה. לדבריו היא זו שנשאה בעול ההיריון ויכולה הייתה להגיש בקשה להפסקתו, ככל שאכן הייתה עושה זאת בהינתן המידע על התסמונת הגנטית. מסיבה זו נדחתה טענת ההגנה לפיה יש לקזז תגמולי ביטוח לאומי מהפיצוי שייפסק בשל הפגיעה באוטונומיה.
השופט הדגיש שבעוד תגמולי ביטוח לאומי משולמים עבור צורכי הקטין, פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה משולם בגלל הפרת זכויות האם: "לטעמי, לא ניתן לקזז תגמולים הניתנים לצורך הקטנת הוצאות טיפול באישיות אחת (הקטין) כנגד פיצוי הנפסק לאישיות אחרת באופן אישי, בגין הפגיעה באוטונומיה שלה (ולא של הקטין). פיצוי זה לאם הוא אישי ואינו מיועד לפי מהותו לצורך טיפול עתידי בקטין".
לצד זאת הוא קיבל את טענת המדינה וה"כללית" כי דרישת האם לפיצוי של כמעט שני מיליון שקל בשל הפגיעה באוטונומיה הינה חריגה ביחס לכל קנה מידה. הוא קבע שהפיצוי יועמד על סכום נמוך בהרבה, 175 אלף שקל, תוך שחייב כל אחת מהנתבעות לשאת בו בנפרד. לסיכום נקבע שהאם תפוצה ב-350 אלף שקל בגין הפגיעה באוטונומיה שלה. בנוסף נפסק לטובתה שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי, ובסך הכול 420 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד א' כהן • ב"כ הכללית: עו"ד ת' קרת ועו"ד ר' ליטוין • ב"כ המדינה: עו"ד ד' גל ועו"ד ד' גונן • עו"ד חיה רודניצקי-דרורי עוסקת ברשלנות רפואית • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין