הפגיעה בבית הזיקוק לנפט (בזן) בחיפה מעלה שאלות בנושא שרידות משק האנרגיה של ישראל, ויש התוהים האם המדינה עלולה לסבול ממחסור בדלק? לבזן יכולת ייצור מרבית של כ-26.6 אלף טונות נפט ביום (197 אלף חביות), והיא מספקת מוצרי נפט, פולימרים וחומרים לתעשיית הכימיה והפטרוכימיה. בזן מייצרת גם בנזין, סולר לתחבורה וגפ"מ (גז בישול) מנפט, כולם חומרים חיוניים למשק.
נכון להיום, לפי הודעת החברה לבורסה, תחנת הכוח האחראית על חלק מייצור הקיטור והחשמל של מתקני הקבוצה, נפגעה באופן משמעותי. זאת לאחר שגם הצנרת וההולכה בין המתקנים במתחם נפגעו בסוף השבוע ממתקפת הטילים האיראנית.
בכל הנוגע למאגרי הסולר, כמו פחם, יש לישראל מאגרי רזרבה רבים. יש גם מאגרי סולר ליד כל תחנת כוח, דבר המתחייב לפי התקנות, כאשר כל מיכל מאפשר לפחות 100 שעות עבודה. בנוסף, קיימים במשינת ישראל מאגרים אסטרטגיים גדולים של סולר שיכולים לספק כמות משמעותית לאורך זמן למשק החשמל. נכון להיום הפגיעות - למרות חומרתן - עדיין לא מסבות נזק משמעותי למשק החשמל. הפגיעות ברשת ההולכה זניחות, והן תוקנו במהירות על ידי חברת החשמל.
במשק הדלק יש מלאים גדולים, שכן משרד האנרגיה נערך לכך מראש. בנוסף, לישראל תמיד קיימת אופציה של ייבוא. במשרד האנרגיה מרגיעים כי אין חשש למחסור בשוק בדלק. לכך יש להוסיף את העובדה שבשל המצב, יש ירידה משמעותית בצריכת הדלקים, שכן הישראלים כמעט ואינם נוסעים בכבישים. יחד עם זאת הנתונים המלאים אודות הצריכה יתקבלו רק לאחר כחודש וחצי.
בליל התקיפה על איראן הוחלט על סגירת האסדות לוויתן וכריש כצעד מנע, והמשק היום מתפקד עם אסדה אחת, אסדת תמר. שר האנרגיה והתשתיות הכריז על מצב חירום, כך שמשרד האנרגיה קובע אילו צרכנים יזכו לעדיפות בקבלת הגז הטבעי. למשק החשמל בישראל אין מספיק גז, ולכן רוב יחידות הייצור בתחנות הכוח אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון (סך הכל 8 יחידות מתוך 10), פועלות על פחם. אבל יש לישראל מלאי גדול של פחם, במיוחד אחרי 7 באוקטובר.
משק האנרגיה אינו מסתמך רק על גז טבעי או על סולר. משק האנרגיה הישראלי השקיע במעבר לאנרגיות מתחדשות, אם כי אנחנו נמצאים הרחק מאחור בהשוואה לשוק האירופי. העובדה שאנו נמצאים כרגע בתחילת הקיץ, כאשר לא חם מדי ויש הרבה שמש, עובדת לטובתנו. בשעות היום האנרגיות המתחדשות הן שחקן משמעותי. נכון להיום, לפי משרד האנרגיה, יש קרוב ל-50 אלף אתרי ייצור של PV, הן פרטי והן מסחרי.
בניגוד לתשתיות כבדות כמו של בזן וחברת החשמל - התשתיות המתחדשות מבוזרות. כך לדוגמה, בעוטף עזה יש מספר רב יחסית של שדות סולאריים. גורם במשרד האנרגיה הסביר כי גם אחרי 7 באוקטובר השדות הסולאריים שנפגעו מטילי חמאס המשיכו לייצר אנרגיה. אמנם טיל איראני אינו דומה לרקטות של חמאס מבחינת ממדי ההרס, אבל יש תשתיות חיוניות בשדות הסולאריים שממוגנות, וגם בעת פגיעה שדה סולארי יכול להמשיך לתפקד, אם כי באחוזים נמוכים יותר. "חלק מהתועלת של המתחדשות זה הביטחון האנרגטי שלנו", הסביר הגורם.
בנוסף, בישראל משתמשים באגירה שאובה הפועלת בלילה, כדי להקטין את השימוש בסולר. בישראל יש שני מתקנים כאלה, ומתקן שלישי אמור להיכנס לשוק בקרוב עם הספק של 350 מגה וואט.
בבזן מעריכים כי הדממת המתקן תימשך כ-10 ימים
הפגיעה בבזן היא הזדמנות לבחון לעומק ולראות כיצד ניתן לשכלל את משק האנרגיה שלנו, ולהפוך אותו ליותר בטוח. גורמים בבזן העריכו כי ההדממה תימשך כ-10 ימים, אבל גורמי סביבה במפרץ תוהים האם זה אכן המצב. "יש תחליפים. יש לנו אינספור צנרת ומכלים הפזורים ברחבי מדינת ישראל, וייתכן שניתן לעבור מייבוא של נפט גולמי וזיקוק במפרץ, לייבוא תזקיקים בתשתיות הקיימות". כך, תושבי המפרץ לא יהפכו למטרה של מדינות אויב וארגוני טרור, המבקשים לפגוע במתקנים האסטרטגיים הנמצאים סמוך אליהם. מתחילת מלחמת חרבות ברזל בבזן התפארו כי הם הביטחון האנרגטי של המדינה. אבל כמה טילים הפריכו את הטענה הזו.
ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים להגנת סביבה אזור מפרץ חיפה, אמרה כי "זו הזדמנות לחשב מסלול מחדש ולבחון את המשמעות האמיתית של הימצאות תעשייה פטרוכימית בלב מטרופולין, בשגרה על זיהום והתחלואה שהם מייצרים ובחירום על כך שהם מושכים לעברם אש".
מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, שפעילה משפטית נגד התעשיות המזהמות ולמען בריאות הציבור, אמר: "למרבה הצער, לממשלת ישראל חלק משמעותי באשמה על כך שהתעשייה הכבדה במפרץ חיפה ממשיכה לסכן את חיי העובדים וחצי מליון התושבים המתגוררים באזור. אילו ממשלות ישראל האחרונות היו מיישמות זה מכבר את החלטתן לסגור את התעשייה הכבדה במפרץ, יתכן שהיתה נמנעת הפגיעה בחיי אדם. אתמול קיבלנו עוד עדות מצערת לכך שמלחמות רק מעצימות את הסכנות הסביבתיות הניצבות לפתחנו, גם במפרץ חיפה. אלא שלא מדובר בגזירת גורל- ישראל חייבת להתיישר בדחיפות עם מדינות העולם המפותחות.
"הרחקת תשתיות אנרגיה מסוכנות ומזהמות מריכוזי אוכלוסייה, מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים, תחבורה חשמלית, תחבורה ציבורית מודרנית על פני הגדלת הנסועה הפרטית, ייצור חשמל ממימן ירוק ועוד, הם רק חלק מהפתרונות הבטוחים והמקיימים יותר עבור האדם והסביבה".
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי "משק האנרגיה בישראל הוא חסון, חזק, מיומן, יציב ומוכן להתמודד עם כלל התרחישים האפשריים. למדינת ישראל תמהיל אנרגיה מגוון ומבוזר וככל שיש בכך צורך, ניתן לייצר חשמל ממקורות כמו גז טבעי, פחם, דלקים וכמובן אנרגיות מתחדשות. משק החשמל נערך מבעוד מועד לייצור חשמל בדלקים חלופיים ודאג לרכש ואחסון מלאי, ציוד גיבוי לרבות גנרטורים ותחמ"שים, וכן להגדלה משמעותית של עתודות הפחם והדלקים החלופיים - כל אלה, כדי למנוי פגיעה בשררת האספקה.
"המשרד פועל להבטחת אספקת האנרגיה לכלל אזרחי המדינה, תוך היערכות מדוקדקת לתרחישים השונים. מאמצים אלו מבוצעים בשיתוף פעולה הדוק עם גורמי הביטחון, במטרה לנהל את כלל הביקושים באופן רציף. במשרד מקיימים הערכות מצב מידי יום ומוודאים את המשך הרציפות התפקודית. לא נוכל להתייחס באופן נקודתי למקור אנרגיה כזה או אחר".
