את המודעה שמזמינה מועמדים להתמודד על תפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל משרד הבינוי והשיכון יפרסם היום או מחר, כאשר יתקבל אור ירוק מנציבות שירות המדינה. לכן אף אחד עדיין לא הגיש באופן רשמי את מועמדתו, אך את שמו של מי שנחשב למועמד המועדף על ראש הממשלה בנימין נתניהו מכירים בכירים רבים בשירות הציבורי עימם שוחחנו. מדובר ביוסי שלי, שגריר ישראל באיחוד האמירויות ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר.
הגוף שאמור לבחור את המנכ"ל הבא של הרשות הוא ועדת איתור שאמורה לכלול חמישה חברים, אלא שנתניהו מתקשה למצוא אנשים שיאשרו את המינוי בגלל עברו המפוקפק לכאורה של שלי. ניסיון העבר מלמד כי אם הממשלה לא תמצא מועמד ראוי בעיני השרים וראש הממשלה - ימונה ממלא מקום שיפעל כשידיו כבולות.
קשה להפריז בחשיבות מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. על פי החוק הוא ממונה לחמש שנים ויש לו סמכויות של שר ונציב שירות המדינה כלפי כ-800 העובדים ברשות. רשות מקרקעי ישראל מנהלת 93% מקרקעות המדינה, שהן כ-20 מיליון דונם. ספק אם קיימת בעולם חברת נדל"ן בעלת היקף נכסים כזה. בשנים 2021 עד 2023, עת שיא הגאות בשוק הנדל"ן, ההכנסות השנתיות של רשות מקרקעי ישראל היו כ-41-30 מיליארד שקל. בשנתיים האחרונות הן צנחו לכ-3 מיליארד שקל.
משום שהרשות חולשת כמעט על כל מגרש בישראל, היא שחקן מרכזי בכל פרויקט תשתית. רמ"י מקדמת כיום את פינוי מפרץ חיפה ובניית רובע, או למעשה עיר, עם 100 אלף דירות. הרשות גם מנהלת את פינוי מחנות צה"ל, והיא לקראת חתימה על העתקת מפעל אלתא באשדוד למיקום אחר וגדול יותר בעיר, והקמת 70 אלף דירות במתחם המפעל הישן. וכמובן שרמ"י היא הגורם המרכזי ואולי הכי חשוב במדינה בבניית דירות למגורים. לכן למשבר ניהולי ברשות מקרקעי ישראל עלולות להיות השלכות כלכליות הרות אסון.
ההזדמנות של מורגנשטרן והמועמד עם מרבית הניסיון
מועמד נוסף בבורסת השמות, לצד שלי, הם יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שסיכויו על פי הערכות פחתו בעקבות פרישת אגודת ישראל מהממשלה על רקע אי העברת חוק השתמטות והעברת כיסא שר הבינוי השיכון מיצחק גולדקנופף לחיים כץ מהליכוד. ראש המטה של השר לשעבר מוטי בבצ'יק ידע במשך 18 שנים לייצר שיתופי פעולה עם נתניהו, אך הוא כבר לא באותה עמדת השפעה.
לחובתו של מורגנשטרן נזקפת העובדה שהוא מינוי של גולדקנופף (באופן רשמי, אך בפועל של בבצ'יק מטעם האדמו"ר מגור) וכן שהוא איש חסידות גור. לא בטוח שהערכה שלה הוא זוכה מקרב פקידי ממשלה ועובדי משרדו תספיק כעת. מצד שני, דיל פוליטי חדש שיחזיר את החרדים לשולחן הממשלה עשוי לשפר את סיכויו.
אדם נוסף ששמו מוזכר כמועמד הוא בני דרייפוס. היום הוא מכהן בתפקיד מנכ"ל מפעל הפיס, אך בעבר גם הוא כיהן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ולפני כן מנהל אגף בכיר במשרד, והאיש שהוציא לפועל ב-2015 את תוכנית מחיר למשתכן המורחבת. מבין השלושה, לו יש את הניסיון העשיר ביותר בניהול תחום הנדל"ן בממשלה.
ויש גם תסריט נוסף ולא בלתי סביר - מועמד שיציע חיים כץ, מי שמכהן כשר הבינוי והשיכון הנוכחי במקומו של גולדקנופף שפרש.
בהנחה שתנאי הסף לתפקיד הרם לא ישתנו, המועמדים יצטרכו להציג תואר ראשון וניסיון של עשר שנים לפחות בתפקיד ניהולי, מהן חמש שנים בעמדה בכירה וכן חמש שנות ניסיון בניהול עובדים. מורגנשטרן הוא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מ-2023, ולפני כן מ-2016 היה מנכ"ל בפועל של החברה הכלכלית בני ברק. זה גבולי, אך עשוי להספיק משום שיש לו תואר שני, שמאפשר לקצר את הניסיון הניהולי הדרוש לתשע שנים.
הפרשיות של שלי והכתם הטרי ממבקר המדינה
על הנייר, לשלי יש ניסיון ניהולי מספק, אולם בהיסטוריה התעסוקתית שלו נרשמו כמה פרשיות מביכות וכתם אחד גדול וטרי שמופיע בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בספטמבר השנה. הדו"ח עוסק בניהול, או יותר נכון - חוסר הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במלחמת "חרבות ברזל". שלי הוא אחד ממושאי הביקורת הבכירים בדו"ח משום שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה עת שפרצה המלחמה. המבקר קובע כי הפן האזרחי לא היה מנוהל במלחמה - לא הוצפו בעיות ולכן גם איש לא טיפל בהן.
המבקר קבע כי שלי לא עשה את המוטל עליו בעת המלחמה, כאשר לא תיאם בין משרדים ולא הכריע בסוגיות דחופות שבמחלוקת. עוד העיר המבקר כי שלי לא הקים מיד עם פרוץ המלחמה מנגנון להצפת פערים בתחום השירותים הממשלתיים והחברתיים. בשלושת החודשים הראשונים לפרוץ המלחמה פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה שבראשו עמד שלי לא קיבל ולו החלטה אחת, גם לא בסוגיות קריטיות שבהן היה נחוץ טיפול מערכתי כגון קליטת תושבים שפונו מביתם והיערכות לזירה הצפונית.
ב-2002 מונה שלי ליו"ר מועצת הדואר, שימש בפועל כמנכ"ל, ב-2004 מונה רשמית למנכ"ל רשות הדואר. ב-2005 חקירה של סגן מבקר רשות הדואר מצאה אי סדרים ברכישת בית דואר ביישוב עומר, באותה שנה הוא התפטר מתפקידו.
ב-2012 שלי חתם על הסדר טיעון לאחר שהואשם במסירת תצהיר כוזב לוועדת המינויים בשירות הציבורי. על פי כתב האישום, כשהתמודד על תפקיד מנכ"ל רשות הדואר, לא דיווח על פעילותו הפוליטית בליכוד. במסגרת ההסדר הוא לא הורשע, אך נאסר עליו לכהן בתפקידים בשירות הציבורי לשלוש שנים.
בפברואר השנה הוא סיים את כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה וחודשיים אחר כך הוא מונה לשגריר ישראל באיחוד האמירויות. גם בתפקיד הזה שלי כבר הספיק להסתבך. מאבטחים אמירתיים התלוננו על התנהגותו הבלתי הולמת וטענו כי שלי הפר נהלים, חשף את עצמו לסיכון ביטחוני והתפרץ עליהם כאשר נדרש להתריע שעתיים מראש על יציאתו מהבית. בנוסף פורסם כי המאבטחים טוענים כי שלי נוהג לבלות במקומות בילוי מפוקפקים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "לכשתתפרסם ועדה לאיתור מנכ"ל לרשות מקרקעי ישראל, כל אדם שרואה עצמו מועמד מוזמן להגיש את מועמדותו לתפקיד".
