הסתיימה תקופת ההתחשבות: בג"ץ החליט בסוף השבוע לדחות על הסף עתירה שהוגשה וכללה הפניה לפסקי דין לא קיימים עקב הסתייעות בבינה מלאכותית, וכמו כן הורה כי העותרת תישא בהוצאות בסך 7,000 שקל.
מדובר בפעם השנייה השבוע בה נאלץ בג"ץ להתייחס לנזקי הבינה המלאכותית. השופט נעם סולברג קבע בפסק הדין כי מתעורר חשש כי מדובר בתופעה, או בגל עכור, וכי יש להבהיר "לכלל הנוגעים בדבר את שמצופה מהם, שעה שעושים הם שימוש בבינה מלאכותית. ברכה ותועלת ודאי טמונות בכלי זה, אך יש להישמר ממכשלותיו. את תוכו - ניתן ורצוי לאכול, אך את קליפתו - יש לזרוק. גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה - לא לעולם חוסן. מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מוּתְרים ועומדים'; התגובה השיפוטית - תשתנה בהתאם".
הפנתה לפסקי דין שאינם קיימים
במקרה בו פסק השופט סולברג בסוף השבוע, העותרת הייתה העמותה לקידום זכויות הכלבים, שעתרה לבג"ץ בינואר האחרון נגד משרד החקלאות. בעתירה התבקש צו על-תנאי, המורה למשרד החקלאות להתייצב ולהסביר מדוע האריך בשנה נוספת את הוראת השעה המקלה על המתת כלבים משוטטים. זאת לאחר שבמסגרת תיקון, הוארך היתר לירי בכלבים משוטטים באזור עוטף עזה, משאלה נכנסו לשטח ישראל בהיקפים נרחבים ביותר, על רקע הלחימה והרס גדר המערכת בעקבות אירועי שמחת תורה והטבח ב-7 באוקטובר.
בעתירה נטען כי התיקון האמור אינו מידתי ומנוגד לחוק צער בעלי חיים. עוד נטען, כי קיימות חלופות אחרות, עדיפות, לטיפול בכלבים משוטטים. זאת, גם בנסיבות החריגות ששררו, ועודן שוררות, באזור עוטף עזה.
במהלך ההליך נטען כי לא ניתן היה לאתר באתר הרשות השופטת ולו אחד מההליכים השיפוטיים שאליהם הפנתה העותרת בעתירתה. שופט בית משפט העליון, נעם סולברג, קבע בפסק הדין כי "העותרת התבקשה להשיב אך ורק על טענה חמורה זו, ולצרף לתשובתה, כנספחים, את כלל פסקי הדין שאליהם הפנתה בעתירתה. זאת, משגם ניסיוני-שלי להתחקות אחר אותם 'תקדימים' – העלה חרס. תשובה כאמור – לא הגישה העותרת... כן ביקשה העותרת, כי לא תחויב בהוצאות, כיוון שקופתה – מדולדלת, וצרכיה – מרובים. הוי אומר: תשובה באשר למקורות המשפטיים שעליהם התבססה העתירה, לאורכה ולרוחבה – לא היתה בפי העותרת; המסקנה מכך – ברורה", קבע השופט.
עוד קבע כי "נקודת המוצא הבסיסית, אשר מתייחסת לתוצר הסופי שהובא לפתחנו, היא שלא ניתן לקבל מצב שבו יוגשו לבתי המשפט כתבי טענות שבהם טיעוני כזב מכל סוג שהוא, ובכלל זאת גם טיעונים הנסמכים על מקורות משפט שאינם קיימים... עליית השימוש בכלֵי בינה מלאכותית, אשר אין חולק כי נושאת עִמה ברכה רבה, טומנת בחובה גם סיכונים: אותם אלה שלא ידעו לעשות בכלים הנ"ל שימוש זהיר, כנדרש, עלולים להגיש - לא אחת בבלי דעת - כתבי טענות שבהם מכשלות גם במישור המשפטי".
השופט סולברג הוסיף כי אינו סבור ש"הטעיה שיסודה בשימוש בכלי בינה מלאכותית 'קובעת ברכה לעצמה' וראויה ליחס שונה מהטעיות (מכל סוג ומין) שמקורן בכל סיבה אחרת. משדורשים אנו ממבקש סעד כי יגיע לבית משפט זה 'נקי כפיים ובר-לבב', הרי ברור שהתנהלות שבה הלה 'נושא לשווא' מקורות ומציג הפניות דמה, שעשויות להוליכנו שולל – מצויה מחוץ לשיטה, ומצדיקה דחיה על הסף. זאת, ללא תלות בשאלה כיצד הגיעו הדברים למקום שהגיעו".
באשר לעמותה קבע השופט כי רגישות העותרת ואנשיה כלפי בעלי חיים בכלל, וכלבים בפרט ראויה להערכה, אולם "חשובות ככל שתהיינה מטרותיה של העמותה, ושל כל בעל דין אחר – ברי, כי אין בכך כדי לפטור מן החובות הבסיסיות ביותר שבהן חבים צדדים למשפט, ובפרט אלה מהם אשר מבקשים מבית משפט זה סעד מן הצדק".
העתירה כאמור נדחתה והשופטים סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון החליטו כי העמותה תישא בהוצאות משרד החקלאות בסך של 7,000 שקל. את משרד החקלאות ייצג עו"ד יונתן ציון מוזס.
התקדמות משמעותית של ביהמ"ש ביחס לשימוש בבינה מלאכותית
רק בתחילת השבוע יצא פסק דין על ידי בג"ץ שעסק בעתירה שהגישה לבית המשפט העליון עורכת דין שייצגה אישה בסכסוך גירושין, שהסתמכה על כלי בינה מלאכותית והפנתה את בית המשפט לפסקי דין "שלא היו ולא נבראו". במקרה זה השופטת גילה כנפי-שטייניץ ציינה בפסק דינה כי "הגם שבאת-כוח העותרת לא ציינה מהו אותו 'אתר' עלום עליו נסמכה בעיניים עצומות - ההפניות לפסקי דין שאינם קיימים; אזכורים נעדרי התאמה פנימית; וציטוטים שלא היו ולא נבראו, מלמדים בסבירות גבוהה שנעשה על-ידי באת כוח העותרת שימוש באתר מבוסס בינה מלאכותית". השופטת דחתה את העתירה לאחר שדנה בה לגופה על מנת שלא לקפח את האישה וקבעה כי "דומה שפלט 'ההזיה' שקיבלה (הכוונה לעורכת הדין-ל.ד) נחזה בעיניה כה אמין, עד כי לא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו".
עו"ד אריאל דובינסקי, המתמחה בדיני קניין רוחני ובינה מלאכותית, שלא ייצג בתיק, מסביר כי "פסק הדין מבטא התקדמות משמעותית ביחס בית המשפט לשימוש בלתי-זהיר בבינה מלאכותית. בניגוד למקרה הקודם בו נמנע בית המשפט מהטלת סנקציות כספיות, הפעם בחר בית המשפט העליון לפסוק הוצאות בסך 7,000 שקל, המהוות תמרור אזהרה ברור לקהילה המשפטית. המסר חד וברור - תקופת ההתחשבות בהיות הטכנולוגיה חדשה הסתיימה, והמערכת המשפטית עוברת מגישה מחנכת לגישה המחייבת אחריות מלאה. עורכי דין נדרשים להקפיד ביתר שאת על אימות מקורותיהם המשפטיים, שכן התוצאות של הסתמכות בלתי-מבוקרת על תוצרי בינה מלאכותית הולכות ונעשות מוחשיות יותר".
עו"ד האשים את המתמחה
לא יבשה הדיו על החלטת בג"צ מיום שישי, וכבר היום סוגיית ההסתמכות על הבינה המלאכותית הגיעה גם לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לשופט דורי ספיבק. בתיק הוגשו סיכומים מצד בא כוח התובע הכוללים הפניות לפסקי דין שלא היו ולא נבראו, שהם כפי הנראה תוצאה של "הזיות" בינה מלאכותית. כתוצאה מכך ביקשה הנתבעת למחוק את התביעה, או לכל הפחות את מחיקת הפרק המשפטי בסיכומי התובע, שכולל את ההפניות לאותם פסקי דין לא קיימים.
בתגובתו לבקשה זו, מסר בא כוח התובע כי נפלה טעות בתום לב בעניין הפסיקה המצוטטת בסיכומים, שנבעה מכך שלאחר הכנת הסיכומים הם נמסרו למתמחה לצורך הוספת אסמכתאות משפטיות תומכות. המתמחה הוסיפה ציטוטים מפסקי דין שונים, אך הגישה את הסיכומים ישירות מבלי להחזירם לבדיקה נוספת של עורך הדין. לפיכך ביקש בא כוח התובע להגיש סיכומים מתוקנים. השופט ספיבק ציין בהחלטתו כי "אפילו אניח לטובת בא כוח התובע כי אכן מי שהוסיפה את פסקי-הדין לסיכומיו - ככל הנראה תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית זה או אחר - היתה המתמחה שלו, ולא הוא עצמו, הרי שאין בכך כדי להסיר ממנו את האחריות המלאה למחדל".
יחד עם זאת השופט לא נעתר לבקשה למחוק התביעה, וקיבל את הסיכומים המתוקנים לתיק, אך הטיל על התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 4,000 שקל. בשלב זה לא הוטלו הוצאות אישיות על עורך הדין.
