מדינת ישראל אמנם הודיעה על "חזרה לשגרה" לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש עם איראן, אבל עשרות אלפי ישראלים נאלצים שוב להתרגל לשגרה חדשה – חיים בלי בית. מעל 30 אלף דירות נהרסו, ובקרוב מאוד מרבית המפונים שביתם קרס בעקבות מטחי הטילים יאלצו כבר לעזוב את בתי המלון אליהם פונו לדיור חלופי, עד שיבנו את ביתם מחדש או לכל הפחות ישפצו וישקמו אותו.
אמש (ד') פרסמה רשות המיסים הנחיות בנוגע לזכאות לדיור חלופי לנפגעי המלחמה – בעלי דירות וגם שוכרי דירות במבנים שניזוקו מירי הטילים והוכרזו כמבנים שאינם ראויים למגורים על ידי נציג מוסמך של קרן הפיצויים או הרשות המקומית. מדובר בדיירים שהם בעלי הנכסים ובדיירים ששוכרים את הנכסים.
ראשית מזכירים ברשות המיסים כי דיירים אלה זכאים לפינוי למלון או דירת אירוח לתקופה של עד שבועיים. הפינוי יבוצע על ידי הרשות המקומית שתשופה על כך על ידי קרן הפיצויים. דיירים שבחרו בפינוי עצמי (לדוגמא מגורים אצל קרובי משפחה) זכאים לקבל סכום של 4,000 שקל לפינוי של עד שבועיים.
לאחר תקופת הפינוי הראשונית, מי שעדיין זקוק לדיור חלופי יוכל לבחור בין שכירת דירה וקבלת החזר על שכר הדירה מקרן הפיצויים, או פינוי עצמי (מגורים אצל בני משפחה, למשל) וקבלת תשלום חודשי מקרן הפיצויים. כמו כן, ניתן לבדוק אפשרות להמשך שהייה בבית מלון/דירת אירוח, חלופה המותנית באישור של קרן הפיצויים בתאום עם הרשות המקומית.
בעל דירה שבוחר בפינוי לדירה חלופית, עליו למצוא דירה חלופית בכוחות עצמו ולהציג את חוזה השכירות לקרן הפיצויים, שתממן את שכר הדירה. גובה שכר הדירה שיאושר לתשלום יהיה בהתאם למאפייני דירת המגורים שניזוקה, גודלה ומיקומה, תוך מתן עדיפות לתשלום שכר דירה שיאפשר המשך מגורים באותו אזור.
בעל דירה שבוחר בפינוי עצמי (כגון מגורים אצל קרוב משפחה) יקבל תשלום בהתאם להרכב המשפחתי שגר בבית המפונה. עבור מבוגר יחיד כ-4,000 שקל לחודש; עבור זוג הורים או הורה ליחיד כ-5,000 שקל לחודש; עבור כל ילד (עד גיל 18) תוספת של 500 שקל לחודש; עבור כל מבוגר שגר עם זוג ההורים או הורה יחיד תוספת של 1,000 שקל. כל זאת בלבד שסך התשלום לא יעלה על גובה 80% מגובה שכר דירה המשולם לגבי דירה בעלת מאפיינים דומים לזו שפונתה (מצויה באותו אזור, באותו גודל וכו').
סוגיית השוכרים
לגבי שוכר שגר בדירה שנפגעה (דייר שהוא לא הבעלים של הדירה), מי שבוחר להתפנות לדירה חלופית עליו למצוא דירה חלופית בכוחות עצמו ולהציג את חוזה השכירות לקרן הפיצויים שתממן את שכר הדירה. גובה שכר הדירה שיאושר לתשלום יהיה בהתאם למאפייני דירת המגורים שניזוקה, גודלה ומיקומה, תוך מתן עדיפות לתשלום שכר דירה שיאפשר המשך מגורים באותו אזור. ברשות המיסים אומרים שגם אם שכר הדירה בדיור החלופי יהיה גבוה יותר, הדייר יקבל החזר. שוכר שיבחר בפתרון חלופי (כגון מגורים אצל קרוב משפחה) יקבל תשלום לפי שכר דירה של הדירה שפונתה (על בסיס חוזה השכירות הקיים).
ככלל, אומרים ברשות המיסים כי הזכאות למימון פינוי מלון ו/או דמי שכירות עומדת בתוקף כל עוד השוכר ממשיך לשלם שכר דירה למשכיר הדירה שפונתה. אם השוכר לא ישלם את שכר הדירה לבעל הדירה שנפגעה, לא יקבל החזר על דיור חלופי מרשות המיסים.
עוד מסבירים כי חוזה השכירות בתוקף, אם היה בתוקף שביום שבו הטיל נפל והדירה נפגעה. המשמעות היא שגם אם החוזה היה אמור להיות מחודש כמה ימים לאחר מכן, מבחינת הרשות הוא בתוקף - כל עוד היה בתוקף ביום שבו הדירה נפגעה. בכל מקרה, את שכר הדירה ישלמו השוכרים למשכירים עד שהדירה של המשכיר תיחשב ראויה למגורים, ותיקבע כך על ידי רשות המיסים.
מפניות שהגיעו ל-ynet עולה כי ישנם דיירים שנדרשים להתפנות בימים הקרובים מבתי המלון ולא מצליחים למצוא דיור חלופי להשכרה, משום שבעלי הנכסים לא מוכנים להשכיר להם דירות לתקופה של פחות משנה. מדובר בעיקר בדיירים שפונו ממגדלים שנפגעו אולם השיקום שלהם יארך מספר חודשים בלבד. במשרד הבינוי והשיכון טרם התקבלה תגובה לעניין עד למועד פרסום הידיעה.
מי לא יקבל מימון מהמדינה?
מי שלא יזכה למימון מהמדינה אלה המשכירים, בעלי נכסים שלא מתגוררים בהם ומשכירים אותם. ברשות המיסים מציינים כי "בעל דירה שלא התגורר בה בעת הנזק (משכיר) אינו זכאי למימון של דיור חלופי או מימון שכר דירה, מאחר שלא התגורר בנכס". עם זאת, כאמור, אותם משכירים אמורים לקבל שכר דירה מהשוכרים שפונו, אם האחרונים מבקשים לקבל מהמדינה תשלום עבור דיור חלופי. הבעיה היא בעיקר אצל בעלי דירות שדירותיהן היו ריקות ביום שנפגעו, ולא יוכלו להשכיר אותן במשך התקופה עד שהדירה תוקם מחדש או תשוקם.
המשכירים אינם בהכרח משקיעים שמחזיקים ב-2 דירות ומעלה. לעיתים קרובות בעלי הנכסים הללו מחזיקים בדירה אחת בלבד ומתגוררים בשכירות בעיר אחרת, ובמקביל משלמים גם משכנתא על הדירה שרכשו. כעת משביתם של המשכירים נהרס הם נחשבים "בעלי זכות לדירה", אין להם יכולת למכור אותה כי היא לא קיימת.
שירי ואסף, שרכשו את דירתם הראשונה בחולון לפני כ-8 שנים והשכירו אותה ובמקביל מתגוררים בשכירות במקום אחר, מספרים: "התעוררנו ביום חמישי שעבר לידיעה שטיל פגע במבנה בחולון ומהר מאוד הבנו שמדובר בבניין שבו נמצאת הדירה שלנו. יצרנו קשר עם הדיירת והתחלנו להבין את גודל הכאוס. שני דיירים בבניין נפגעו מרסיסים והשאר יצאו ללא פגע".
לדבריהם, "את הדיירת חילצו מהמקלט יחד עם שני ילדיה כשלגופם פיג'מה ובידיה הטלפון האישי בלבד. גורמי החירום אסרו את הכניסה למבנה ואמרו לנו שהוא מוגדר כעת כמסוכן ובעל סכנת קריסה. פנינו למס רכוש ואמרו לנו שאין כרגע מתווה לפיצוי למשכירים. אנחנו משלמים במקביל שכירות ומשכנתא וחוששים שאם לא יהיה פיצוי בגין אובדן השכירות, לא נוכל לעמוד בתשלומים".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "על פי חוק מס רכוש, משכיר דירה שנפגעה מפעולות מלחמה או איבה אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן שכירות כתוצאה מהנזק, למעט ביישוב ספר. עם זאת, הסוגיה מוכרת ונבחנת בימים אלה יחד עם משרד האוצר. נוסיף כי קרן הפיצויים כן מספקת מענה למשכירים בכך שהיא אינה מאשרת דיור חלופי לשוכר, אם הוא לא משלם למשכיר את שכר הדירה, ובכך יוצרת תמריץ לשוכר לשלם".
