העירייה תתפרץ למסך הסמארטפון שלכם: משרד התקשורת פרסם היום (ה') תזכיר חוק להערות הציבור, שיאפשר לראשונה לרשויות מקומיות לשלוח הודעות חירום מתפרצות לטלפונים סלולריים של תושבים הנמצאים באזור גיאוגרפי מסוים – באמצעות טכנולוגיית Cell Broadcast ובאישור נציג פיקוד העורף או המשטרה.
מהמשרד נמסר כי "הודעות אלו, המופיעות על גבי מסך הטלפון באופן מיידי וללא תלות בעומס הרשת, נועדו להתריע על מצבי חירום כגון איום טילים, חפצים חשודים, שריפות, רעידות אדמה, אירועים עם חומרים מסוכנים, ועוד. ההודעות יישלחו רק לאחר קבלת אישור מגורם בטחוני, במטרה להבטיח שימוש אחראי ומבוקר בכלי רגיש זה".
1 צפייה בגלריה


העירייה תוכל להתפרץ למסך הסמארטפון שלכם. שיגור טילים מתימן לכיוון ישראל
( צילום: HOUTHI MILITARY MEDIA/ REUTERS )
לפני כשלושה חודשים, המשרד הודיע כי פרסם טיוטת תקנות ראשונית להערות הציבור. מאז גם קיים דיונים עם גורמי ביטחון.
"הרקע לקידום ההסדרה הוא פניות רבות שהתקבלו ממספר רשויות מקומיות, ובפרט בדיונים ובמפגשים שקיים שר התקשורת במהלך המלחמה עם ראשי רשויות ברחבי הארץ, אשר ביקשו כלי ייעודי להצלת חיים ולהעברת מידע חיוני באופן מהיר, ממוקד ויעיל לאזרחים הנמצאים בשטח האירוע", כך נמסר.
בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב כי "מוצע לאפשר גם למשטרת ישראל, לכבאות והצלה לישראל ולרשויות מקומיות לשלוח הודעות שמטרתן להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, לפי העניין.
"מאחר שפיקוד העורף ומשטרת ישראל אמונים על הבטחת השמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, בהתאמה, מוצע לקבוע כי שליחת הודעות חירום כאמור תיעשה בכפוף להסכמתם, לפי העניין.
"כך, שליחת הודעות חירום כאמור על ידי כבאות והצלה לישראל תיעשה בכפוף להסכמת משטרת ישראל, ושליחת הודעות חירום כאמור על ידי רשויות מקומיות תיעשה בכפוף להסכמת פיקוד העורף (נציג יחידת הקישור לרשות המקומית (היקל"ר) של הרשות המקומית שמבקשת לשלוח הודעה כאמור, ובמצבים שיחידה זו לא פועלת בהסכמת נציג משרד הביטחון או נציג צבא ההגנה לישראל), או משטרת ישראל, בהתאמה".
שר התקשורת, שלמה קרעי נתן את הקרדיט למהלך לראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך והודה לחיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי על קידומו.
איך זה עובד ומה עם הפרטיות?
ברמה הארצית, המערכת, בצורתה כיום, פעלה לראשונה בהיקף נרחב באוקטובר 2024, בעת המתקפה האיראנית, אז עשרות אלפי ישראלים קיבלו התרעה חריגה של פיקוד העורף לטלפון שהשתלטה על המסך. ההודעה קראה להיכנס מיד למרחב המוגן ולשהות בו עד הנחיה חדשה והיא הקדימה את האזעקות. היא מותגה על-ידי פיקוד העורף כמערכת "מסר אישי", שבגרסה קודמת שלה נעשה בה שימוש ב-2014, במהלך מבצע צוק איתן.
לטכנולוגיה שמאפשרת השתלטות על מסך הסלולרי, קוראים Wireless Emergency Alerts או שידור תאי, כלומר כזה שלא תלוי באינטרנט או ב-GPS אלא בקליטה סלולרית בלבד. ההתרעה עוצרת כל שימוש אחר בטלפון ואף משמיעה צליל. היא נועדה להפצת התרעות והנחיות תמציתיות ומיידיות למספר רב של מכשירי סלולרי בו-זמנית, במקביל להתרעות בטלוויזיה, רדיו, אפליקציות ואזעקות.
ומה לגבי פרטיות המשתמש? לפי תזכיר החוק, מוצע לתת הנחיה דומה לזאת הנקובה בסעיף 11 לחוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023.
כך נכתב בתזכיר: "כדי להבטיח ששליחת הודעות חירום באמצעות טכנולוגיית Cell Broadcast לא תשמש לאיסוף נתוני המיקום של מי שקיבל את הודעות החירום המצויים באזור מסוים, בנקודת זמן מסוימת, לצרכים כאלו ואחרים, מוצע לקבוע כי ספק מורשה לא יעביר לגורמים שמוצע לאפשר להם לשלוח הודעות חירום, כל מידע בנוגע למנוי מסוים שנשלחה אליו הודעה כאמור, או כל פרט מזהה על אודותיו, חוץ במקרים שהמנוי נתן את הסכמתו המפורשת לכך".