סוף לסכסוך על הקרקעות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בשכונת רחביה-טלביה בירושלים: לאחר 25 שנים של הליכים משפטיים, בית המשפט העליון קיבל שלשום (ג') את ערעורה של הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים לגבי חיוב של עשרות מיליוני דולרים לקק"ל. בכך קבע כי לא נכרת הסכם בין הפטריארכיה לבין חברת הימנותא (חברה-בת של קק"ל), לפיו על הפטריארכיה לשלם לקק"ל 13 מיליון דולר שנגנבו ממנה.
משמעות פסק דינו של בית המשפט העליון היא כי החיוב הכספי שהוטל על הפטריארכיה על ידי בית המשפט המחוזי, בסך של 13 מיליון דולר, בוטל וגם הוצאות המשפט שנפסקו לחובת הפטריארכיה בוטלו ותחתם נפסקו הוצאות לטובתה.
1 צפייה בגלריה
הפרטריארך היווני-אורתודוקסי תיאופילוס השלישי בירושלים
הפרטריארך היווני-אורתודוקסי תיאופילוס השלישי בירושלים
הפרטריארך היווני-אורתודוקסי תיאופילוס השלישי בירושלים
(צילום: אוהד צויגנברג)
בשנת 2000 התפוצצה פרשת מרמה רחבת היקף לגבי עסקת מקרקעין מזויפת לרכישת 520 דונם בשכונות רחביה וטלביה, שבבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. המתווך יעקב רבינוביץ, שפעל בסיוע דוד מורגנשטיין ובנו זיסמן, יצרו מצג שווא בפני הרשויות, שלימים התברר כנוכלות שבגינה הם הורשעו בדין, שלפיו הפטריארכיה מעוניינת לבצע עסקה במקרקעין.
ואכן, הימנותא, חברה בשליטת קק"ל, העבירה 20 מיליון דולר לידי השלושה, אך הכספים מעולם לא הגיעו לידי הפטריארכיה. במקביל, הימנותא קיבלה לידיה את מסמכי העסקה חתומים כביכול בכתב ידו של הפטריארך, תיאופולוס השלישי (חתימה שלאחר מכן התברר כי זויפה), וכן חתומים בחותם הפטריארך ובחותמת הפטריארכיה.
בעקבות זאת הגישה הפטריארכיה תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים להצהיר כי לא נכרתה כל עסקה במקרקעיה וכי מדובר בזיוף. בשנת 2013 קבע בית המשפט המחוזי כי העסקה כולה יסודה בהונאה ובזיוף וכי "בין התובעים להימנותא לא נכרתה עסקה אמיתית, מסמכי העסקה חסרי תוקף משפטי מחייב והימנותא לא רכשה כל זכות מכוחם". עוד שנים קודם לכן, הוגשו כתבי אישום נגד שלושת אנשי העסקים בגין מעורבותם במעשי המרמה, ואלה הורשעו בתום ההליך.
בשנת 2007 ביקשה הימנותא להגיע עם הפטריארכיה ל"הסכמות" שהועלו על הכתב במסגרת ישיבה שהתקיימה במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל. הימנותא ביקשה להיקשר עם הפטריארכיה בהסכם שלפיו האחרונה תפצה אותה ב-13 מיליון דולר כנגד ויתורה על טענותיה לעניין תוקפה של עסקת המקרקעין והסרת הערת האזהרה שנרשמה לטובתה מכוח אותה עסקת מרמה. הסכום שנדרש היווה את ההפרש בין הסכום שנגנב ממנה בניכוי הסכום (7 מיליון שקל) שהצליחה הימנותא לשים עליו את ידה בחשבונות בחו"ל שאליהם הועברו הכספים.
בשלהי 2007 ניתן לפטריארך כתב ההכרה מטעם ממשלת ישראל, ובמועד זה ביקשה הימנותא לחדש את המגעים עם הפטריארכיה והזמינה את נציגיה לפגישה נוספת במלון מצודת דוד בירושלים. הפטריארכיה, מצדה, עדכנה כי נותרה ללא מימון מתאים ולמעשה פרשה מהשיחות. ב-2011 הגישה הימנותא תביעה לבית המשפט המחוזי להכיר בתוקפו המחייב של הסכם הפשרה. למעלה מעשור לאחר מכן, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו התקבלה תביעתה בנימוק שלפיו הפטריארכיה פרשה מהמשא ומתן בחוסר תום לב.
כאמור, הפטריארכיה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. גם הימנותא הגישה ערעור על פסק דין זה, שהתמקד בגובה הסכום בו חויבה הפטריארכיה לשלם לה. בית המשפט העליון הורה על קבלת ערעור הפטריארכיה. נקבע כי לא נכרת הסכם בין הצדדים וכי פרישת הפטריארכיה מהמשא ומתן לא היוותה חוסר תום לב, אלא מימוש זכותה להיקשר בחוזה שאינו לרצונה. הפטריארכיה יוצגה בהליכים אלה על ידי עוה"ד יאיר עשהאל ואסף עולמי ממשרד עורכי הדין ש. פרידמן, אברמזון ושות'. את הימנותא ייצגו עורכי הדין נדב ויסמן ורועי דלח ממשרד מיתר.