זירת הפגיעה ברחובות
(צילום: קובי קואנקס)
המלחמה עם איראן כבר נותנת אותותיה כמעט בכל תחומי המשק. על פי הערכות ראשונות, שיתוק המשק וניתוק הקשר התעופתי לישראל לחלוטין מאז יום שישי כבר פגעו בצמיחה ב-0.1%, ושבוע של מלחמה עצימה כזאת עלול לפגוע בצמיחה ב-0.2%-0.3%, קרוב ל-10% אחוזים משיעור הצמיחה השנתי הנוכחי בישראל, 3.4%.
פגיעה בצמיחה היא פגיעה קשה בהכנסות המדינה ממיסים, וצורך למצוא מקורות מימון חדשים, כולל באמצעות העלאת מיסים כמו שנעשה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כאשר מס ערך מוסף והביטוח הלאומי הועלו ומדרגות המס הוקפאו.
שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, התייחס למצב בראיון מיוחד עם ynet. "לצערנו, מאז מלחמת לבנון השנייה לפני 20 שנה, שם לראשונה התמודדנו עם כמות גדולה מאד של נזקים בהיקף גדול, הרשות וקרן הפיצויים הכינו את עצמן לנזקים בהיקף גבוה שעלולים לקרות", מספר אהרונוביץ'.
הפנמתם שטילים חמושים בטונות של חומר נפץ מאיראן יסבו נזקים גדולים בהרבה מטילי החמאס והחיזבאלה, שימוטטו גם בניינים גבוהי קומה, כמו בבת-ים?
"ברור. אנחנו לא חיים בוואקום. היינו ערים להתחמשות המאסיבית של מדינות האויב, ובעיקר איראן, בטילי קרקע-קרקע גדולים עמוסי חימוש, וברור שהם מביאים לנזק גדול מאוד בעורף האזרחי. היה לנו ברור שכאשר תהיה מלחמה טוטאלית, כמו עם איראן עכשיו, נידרש לעבודה אינטנסיבית".
איך נערכתם?
"לצערנו היו לא מעט לקחים ממלחמת לבנון השנייה. בקרן הפיצויים יש אמנם באופן קבוע רק כמה עשרות עובדים, שעוסקים בין השאר ביום יום בהכנות לאירוע כזה, אבל הכשרנו במיוחד כבר עוד 80 עובדים ברשות לעסוק בתחום השמאות במקרה חירום ומלחמה".
כמה שמאים וצוותים גייסתם לסייע לאמוד את הנזקים?
"באופן רגיל קרן הפיצויים מונה כ-50 עובדים. מה-7 באוקטובר צירפנו לקרן בין 150 ל-300 עובדים מתפקידים אחרים ברשות, חוץ מהשמאים הקבועים. חוץ מזה התחלנו כעת להעסיק במיקור חוץ כ-100 שמאי רכוש ושמאי רכב וגם מהנדסי בניין".
מה אתם יודעים כרגע על היקף הנזקים?
"כרגע מוקדם לקבוע כמובן במספרים מדויקים, אבל הנזקים עצומים. אני מבקש להדגיש שכעת, תוך כדי עבודת השמאים בשטח, מדובר בהערכות. אין ספק שעוצמת הנזקים של הטילים שנורים מאיראן גדולה לאין שיעור מעוצמת הנזקים מהטילים שנורו מעזה ומלבנון. ההערכות שלנו עד עכשיו הן שכבר אחרי שתי יממות של ירי טילים מאיראן, יגיעו אלינו כ-12 אלף תיקי תביעות. יש טילים שמהם הנזק הוא כמה מאות שקלים ויש נזק בעשרות מיליוני שקלים. הנזקים הם בוודאי כבר עכשיו כמה מאות מיליוני שקלים, ואני מעריך שהם יגיעו כבר אחרי הירי עד כה לאיזור המיליארד שקלים, שזה בהחלט סכום גבוה מאוד. אני רוצה להדגיש שאנחנו אחרי שתי יממות בעוד שעד עתה בכל מלחמת חרבות ברזל הוגשו 75 אלף תביעות לנזקים, ושולמו עד היום 2.5 מיליארד שקל פיצויים.
הפעם העסקים בכל הארץ נפגעים, לא רק באיזורי הגבול, דומה למה שהיה בקורונה. האם צריך החלטת ממשלה לחקיקת חוק שתאפשר מתן פיצוי גם בגוש דן, בחיפה ובערבה?
"אכן זה המצב כעת. אנחנו לא יכולים בינתיים לשלם פיצויים למי שנפגעו ברחבי הארץ. כרגע אין למעשה זכאות לנזק עקיף בכל הארץ. לכן העניין הזה נתון להחלטת ממשלה ולחקיקה בבית המחוקקים. רק אחר כך נוכל לשלם".
כמה כסף יש כיום בקרן הפיצויים, ומה ניתן לעשות אם יחסר בה כסף לפיצוי?
"כרגע יש 9.5 מיליארד שקלים. כיום כל מס הרכישה שנגבה על ידי רשות המיסים בשנת 2025 מיועד לעבור במלואו לקרן הפיצויים. אנחנו מניחים שב-2025 נגבה עד 8 מיליארד שקל. אם יחסר כסף יהיה צורך למצוא מקורות תקציביים אחרים. פיצויים חייבים לשלם".
צפויה ירידה בצמיחה בגלל המלחמה, ולכן תהיה גם פחות גביית מיסים. יהיה צורך להעלות עוד מיסים, כמו מס ערך מוסף?
"מוקדם מדי לדעת מה יהיה היקף ההכנסות ממיסים. כרגע אנחנו דווקא במצב טוב מהצפוי מאז תחילת השנה. אם תהיה ירידה בגביית המיסים עקב המלחמה, אם זאת תתמשך, יצטרכו למצוא פתרון. אני מבקש גם להעריך שסיום טוב של המלחמה עם איראן יכול יהיה להזניק את הפעילות במשק קדימה במחצית השנייה של שנת 2025, ולכן גם להעלות את היקף גביית המיסים, ואז לא יהיה צורך להעלות עוד מיסים".
האם תדחו תשלומי מקדמות וחובות לעסקים עקב המלחמה?
"אנחנו מודעים למצב כמובן ובוחנים כעת את העניין הזה. נודיע בקרוב אם יהיה שינוי בתשלום מקדמות וכדומה"..
