חברת סטארט אפ מתל אביב, שקמה לפני פחות משנה, כבר הספיקה לגייס עשרות מיליוני דולרים בשלושה סבבי גיוס מהירים בהובלת קרן הון סיכון אמריקנית גדולה. את שמה לא נוכל לציין, אבל הסיפור שלה מדגים היטב תופעה רחבה יותר: תחום הדיפנס-טק, טכנולוגיה ביטחונית, מתעורר לחיים. מאות חברות ותיקות וחדשות מהתחום פועלות בישראל ועשרות קרנות הון סיכון מתרוצצות סביבן. אלה מחפשים משקיעים, ואלה מחפשים חברות להשקיע בהן. אבל תמונת המצב שאנחנו מציגים כאן מגלה שבינתיים זה עוד לא בוננזה. אולי בהמשך.
הסטארט אפ הזה הוא בהחלט יוצא דופן לעומת חברות הדיפנס-טק האחרות. מלבד ההתלהבות שהוא זוכה לה ממשקיעים מארצות הברית - גם במערכת הביטחון מאוד אוהבים אותו. תא"ל יהודה אלמקייס, ראש חטיבת המו"פ במפא"ת (המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון, שוחח עם ynet, ומדבריו עולה כי במשרד הביטחון יש ציפיות רבות מהחברה.
"7 באוקטובר עורר הרבה רגשות לאומיים", הוא אומר, "אנשים כמו אלה שהקימו את החברה הזו, חלקם בוגרי מסלולי העילית שלנו, מכירים את המטרייה הטכנולוגית. הם מומחים בטכנולוגיה צבאית והם יודעים לעשות את זה. יצרנו איתם שפה משותפת במהירות".
חברות דיפנס-טק מתמודדות עם קשיים שאין בתחומי טק אחרים. למשל הצורך להתחבר לצבאות כדי לפתח ולשפר את הטכנולוגיה שלהן. חברת הסטארט אפ המוזכרת עוסקת בהגנה על גבולות, ואי אפשר לפתח טכנולוגיה כזו בלי גישה לגבולות. זה המקום שמפא"ת משתלב בתמונה: "אני לוקח אותם לגבול הכי קשה שלי ואני מחבר אותם לרשתות שלנו", מספר אלמקייס, "אחרת הם יעבדו חמש שנים, לא יצליחו לפתח יכולות משמעותיות, וגם יאבדו את אמון המשקיעים".
אינטרס משותף
אלמקייס לא באמת צריך לדאוג למשקיעים. הוא מעיד על עצמו כבעל אינטרס ברור: הוא מעוניין בפתרונות ביטחוניים. אבל ברור לו שאם אף אחד לא יגן על חברות כאלה, הן עלולות לא לעמוד במשימה. "אני לוקח את היצירתיות שלהם ועושה התאמה, ממש כמו בורג ואום. זה מביא לידי ביטוי את היכולת האדירה שלהם. יש שם אנשים מצוינים ומצד שני הם נותנים לי ערך גדול.
"הצבא הוא לקוח קשוח והוא רוצה פתרונות מהר ואתמול. ופתאום הם מציעים דברים מצויינים והמפקדים מאוד מעוניינים בזה. ככה החברה מקבלת פלטפורמה נפלאה ואני מאפשר להם לעשות את הצמיחה. בעתיד הם יתמודדו לבד, אבל אני צריך לעזור להם לעשות קפיצה כי בסטארטאפים הזמן הוא גורם משמעותי".
4 צפייה בגלריה
קסדה שמסייעת לנפגעי פוסט טראומה, בהצגת הפרויקטים שהשתתפו ב-Innotal
(צילום: דובר צה"ל)
מאות סטארטאפים
זה כבר כמה שנים, שמפא"ת שינה את דרך העבודה שלו. פעם היה מדובר בעיקר בעבודה עם התעשיות הביטחוניות הגדולות. היום חלק משמעותי מהעבודה מוקדש לשיתופי פעולה עם יותר מ-300 חברות סטארטאפ. כך משרד הביטחון מקבל גישה למוחות הכי פוריים בתחום, ליצירתיות ולחדשנות שקצת קשה יותר לאתר בחברות הגדולות. בין השאר מפא"ת מפעיל את אקסלרטור (תוכנית לחברות סטארט אפ) Innofense לחברות בעלות טכנולוגיה דואלית (גם ביטחונית וגם אזרחית), ואת אקסלרטור Innotal בשיתוף אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל.
השבוע הציגו אט"ל, מפא"ת והמכון הישראלי לחדשנות 15 פרויקטים שנבחרו להשתתף ב-Innotal. בין השאר הוצג שם רחפן של פארא-זירו שמצניח מנות דם ישירות לשדה הקרב, קסדה של GrayMatters שמסייעת לנפגעי פוסט טראומה, זרוע רובוטית של חברת רובי AI ששוטפת מנועים של כלי רכב קרביים, קפסולות מזון של חברת Anina שיגוונו את מנות הקרב המוכרות ומיזוג אוויר לאוהלים של חברת תרמוטרה.
מפא"ת גם לוקח חלק ביוזמה הממשלתית החדשה, ביחד עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, להקים קרנות השקעה לעידוד פיתוח בתחומי טכנולוגיה ביטחונית מתקדמת, באמצעות מימון מיזמים ביטחוניים. בינתיים הסתיים השלב הראשון בפרויקט – קבלת מידע מגופים שמעוניינים לקחת חלק בהקמת הקרנות האלה.
לא כמו שום תחום אחר
הדרך שבה מפא"ת עובד עם הסטארטאפים ממחישה למה דיפנס-טק לא דומה לסייבר, לפינטק או לבינה מלאכותית. החברות האלה צריכות יותר מתקציב וליווי. מפא"ת פותח להן דלתות, מקל את הביורוקרטיה, משלם להן עבור העבודה ולא מבקש נתח מהמניות, וכל העת הוא מלווה את הליך הפיתוח. "גם אם סטארט אפ יודע לעשות רחפן מצוין, הוא לא יודע לעשות את הצד הנפיץ שלו ולא את צד הבטיחות שלו, אז אנחנו עוזרים לו לגשר על הפערים", מסביר אלמקייס. "אנחנו דואגים שהוא יעמוד במשך זמן בזכות עצמו. אם הגדולים יקנו אותו אז לא נרוויח את מה שרוצים להרוויח. אנחנו רוצים המון יצירתיות, אנחנו רוצים גיוון של החשיבה, אנחנו רוצים לראות אותו צומח".
בשנה האחרונה משרד הביטחון רכש רחפנים לצה"ל בהיקף של יותר מ-150 מיליון שקל. מדובר ברחפנים מסוגים שונים שפותחו על ידי חברות דיפנס-טק בליווי והנחייה של מפא"ת. אחת החברות האלה היתה אירובוטיקס. "אנחנו קוראים לה סטארט אפ אבל היא קיימת כבר עשר שנים ואנחנו מאוד סומכים עליה", מספר אלמקייס, "התברר שלצורך המשימה הם היו צריכים מכ"ם. זה היה עלול לעכב הכל והעדפתי לממן עבורם מכ"ם והם רכשו אותה מהתעשייה הביטחונית. זה גם מסמן למשקיעים שיש למשרד הביטחון אמון בחברה, וזה מעלה את הערך שלה".
ביצועים מרשימים
בישראל פועלות יותר מ-300 חברות דיפנס-טק. לפי נתוני חברת המחקר IVC, החברות גייסו 280 מיליון דולר במהלך החודשים ינואר–מאי 2025, זאת לעומת 361 מיליון דולר בשנת 2024 כולה. מרבית ההשקעות נעשו בחברות קטנות, עם פחות מעשרה עובדים. בעשר השנים האחרונות חברות בתחום גייסו כ-3.45 מיליארד דולר ב-377 סבבי גיוס. מספר קרנות ההון סיכון שהשתתפו בגיוסי ההון האלה מגיע ל-189.
ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC) ממפה מזה שנתיים את הפעילות בתחום. התופעה הכי מעניינת היא הצמיחה במספר החברות, שכמעט הכפילה את עצמה בין 2024 ל-2025. לפי הדו"ח ההתרחבות נובעת מהסכסוכים בעולם והביקוש הגובר לטכנולוגיה צבאית מתקדמת. המיפוי מראה גם מהם אשכולות החדשנות העיקריים בתחום, שכוללים כלי טיס ואוויוניקה, ציוד ומערכות לחימה, אלקטרוניקה של מערכות תקשורת והגנה ומערכות בלתי מאוישות כולל כטב"מים ורובוטים.
תא"ל יהודה אלמקייסצילום: דוברות משרד הביטחוןלפי SNC, רוב חברות הדיפנס-טק נמצאות בשלב מוקדם (42%) ומעט מאוד נמצאות בשלבי צמיחה (3%). מהנתונים גם עולה שיש רוב ברור של גיוסי הון שמובילים משקיעים זרים, או שמעורבים בהם משקיעים זרים. הסכומים שגייסו המשקיעים הזרים ב-2024 גדולים פי שלוש מהסכומים שגייסו הישראלים.
אקוסיסטם של יזמות וחדשנות
SNC משמשת כחלון ראווה של ההייטק הישראלי מול משקיעים ולקוחות פוטנציאליים בעולם. אבי חסון, מנכ"ל SNC, אומר שדיפנס-טק הפך לתחום משמעותי בפעילות הארגון: "אנחנו מזהים את הדבר הזה כבר לפני יותר משנה ומביאים את הווקטורים של הפעולה שלנו כדי לדחוף את התחום קדימה. למשל לייצר את הנתונים, לייצר אינטראקציה עם חברות רב לאומיות, להביא משלחות של קרנות השקעה לישראל ולעשות סיורי הדגמה של חברות ישראליות בחו"ל".
מה גורם לכם לחשוב שזה התחום החדש שההייטק הישראלי ישגשג בו?
"יש פה מפגש של אקוסיסטם של יזמות וחדשנות, אנחנו מאוד מאוד מפותחים בקטע הזה ומצד שני הידע הייחודי של הבנת הלקוח, שקיים פה. זה נותן סיבה להאמין שישראל יכולה להיות שחקן מאוד משמעותי בעולם הזה. בעיני האתגר המרכזי נשאר, ואנחנו מנסים לסייע בו, היכולת לבצע מכירות משמעותיות בשווקי היעד ובמיוחד בארצות הברית".
כניסת קרנות ההון סיכון לדיפנס-טק היא אולי המהפך האמיתי בתחום. עד לאחרונה היה קשה למצוא קרן הון סיכון שמוכנה להשקיע בחברות דיפנס-טק. אבל בחודשים האחרונים יש נהירה של משקיעים לתחום, גם קרנות אמריקניות, וגם קרנות ישראליות שבוחנות השקעות בתחום וגם קרנות חדשות שקמו על מנת להשקיע בדיפנס-טק. לכאורה המשקיעים מרעיפים הון על היזמים כמו בימים של 2020 ו-2021. אבל לא בדיוק.
מאור פרידמןצילום: איל רגבקרן F2 השקיעה ב-2017 בחברת רגולוס שפיתחה טכנולוגיה להגנת רחפנים, והיא בוחנת כיום השקעות נוספות בדיפנס-טק. מאור פרידמן, שותף בקרן, אומר שהדיפנס-טק הוא תחום "טריקי". הסיבה היא, שמשקיעי ההון סיכון מצפים שחברה שהם משקיעים בה תגיע בתוך עשר שנים להנפקה בנאסד"ק או שתימכר בסכום משמעותי. אבל בדיפנס-טק נכנסים גורמים מעכבים כמו הצורך בפיתוח חומרה ובעמידה בדרישות הרגולציה. "זה משליך על הזמן שלוקח לך לבנות עסק בצמיחה, זה השוק, זה נתון, לא חידשתי פה כלום", הוא אומר, "אבל קשה לעשות ככה 'סקייל'. נכון שיש פה מלחמה ויש טכנולוגיה וצה"ל היום במגרש משחקים יחסית פתוח, אבל יש פה שאלה של אסטרטגיית אקזיט, שלדעתי זו לא שאלה טריוויאלית".
זרם של משקיעים
קשה לעקוב אחר זרם המשקיעים שמתייצבים בזירת הדיפנס-טק. עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, הקים קרן הון סיכון ביחד עם קרן KEY1, יועז הנדל ואבי גיל הקימו גם הם קרן להשקעות, הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי הצטרף לקרן ההשקעות AWZ, פיטר ת'יל, הבעלים של קרן הענק פאונדרס פאנד מינה נציג להשקעות בישראל. לפי SNC, שיאניות ההשקעה בדיפנס-טק הן OurCrowd, ורטקס, TLV Partners, והקרנות האמריקניות LUX Capital, The Chartered Group ו-Sequoia Capital.
עמיקם נורקיןצילום: מוטי קמחיממש לפני כמה חודשים הושקה קרן הון סיכון חדשה, פרוטגו (Protego), על ידי ליטל לשם ולי מוזר. הקרן מתמקדת בחברות דיפנס-טק בלבד והיא דיווחה שגייסה כבר 70 מיליון דולר ומתכוונת להגיע ל-200 מיליון דולר. לשם דווקא משוכנעת שתחום הדיפנס-טק קורץ למשקיעים: "תמיד נאמר לי שעולם ההון סיכון ועולם הביטחון לא הולכים ביחד, שזה תחום מיושן, שיש מחזורי צמיחה ארוכים, שיש רגולציה, ביורוקרטיה, שלא רואים החזרים ושאין הרבה חברות שיכולות להוביל לאקזיט. אבל עכשיו יש שינוי ואנחנו רואים אותו בעיקר בארצות הברית".
לשם חיה ונושמת צבא וביטחון מרבית חייה. בשירות הצבאי היא היתה קצינת המבצעים של אוגדת עזה ואחר כך רל"שית מפקד פיקוד דרום, שהיה אז שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. "ב-7 באוקטובר הוקפצתי למילואים בפיקוד בשבת בבוקר, והייתי שם שלושה חודשים רצופים", היא מספרת. "ראיתי את השינוי המטורף שקורה, בעיקר באימוץ טכנולוגיות בזמן אמת לאור העובדה שלא לממשלה, לא למשרד הביטחון וגם לא לתעשיות הביטחוניות, לא היתה יכולת לנוע במהירות מול האיומים החדשים שהמערכה הזאת הביאה".
יש טענה ש-7 באוקטובר היה המניע העיקרי לזינוק בדיפנס-טק. אבל אולי היזמים פשוט זיהו את התעוררות התחום בעולם, והם מגיבים לנהירה של המשקיעים לישראל?
"אז אני אגיד לך שזה הפוך. בגלל שראיתי מה קורה בשדה הקרב, לא בעולם ההון סיכון, אלא באמת את הצורך בחזית .משם נסעתי עם לי לארצות הברית בעיקר בשביל לפגוש משקיעים שרצו לתרום כסף למדינה. וכחלק מהשיחות האלו צף צורך מאוד אקוטי לפתח ולהשקיע בדיפנס-טק".
ליטל לשם צילום: יח"צההשקעה הראשונה של פרוטגו היא בחברת אקסטנד (XTEND), שפיתחה מערכת הפעלה רובוטית לרחפנים עבור צה"ל. אקסטנד הוקמה ב-2018, ערכה שלושה סבבי גיוס וההשקעה החדשה היא חלק מהסבב הבא שלה. אקסטנד היא חברת צמיחה, עם לקוחות אזרחיים וביטחוניים, בישראל ובארה"ב, ועדיין מציאת המשקיעים היא אתגר מסובך עבורה.
"עד לפני חצי שנה -שנה לא היו בכלל קרנות הון סיכון בתחום הדיפנס בארץ", אומר אביב שפירא, מנכ"ל ומייסד משותף של אקסטנד. "עכשיו סוף סוף התחילו עכשיו לצוץ קרנות ואני שמח שזה קורה". לדבריו יש בישראל הרבה חברות דיפנס-טק בשלבים מוקדמים, אבל מעט מאוד מהן בשלב הצמיחה. לעומת חברות מהדור החדש, פלנטיר או אנדוריל בארה"ב וחברת קלע בישראל, שגייסו הון ורק אחר כך התחילו לפתח, אקסטנד נאלצה להתאמץ ולהתקדם עקב בצד אגודל, ולמצוא מקורות השקעה שונים ומשונים.
אלון קנטורצילום: יח"צאלון קנטור, שותף בקרן 10D אומר שהשטח דווקא רוחש פעילות. במונחים של קרנות הון סיכון, מדובר על "דיל-פלואו" שופע: "זה מטורף, יש המון פניות. אני פוגש לפחות חברה אחת ביום. וזה רק מה שמגיע אליי, אני לא רואה את הכל". את השיחה שלנו הוא נאלץ לקצר בגלל ישיבה עם יוצאי חיל האוויר. אחר כך מתוכננת לו פגישה עם סטארט אפ ותיק ומדשדש שמעוניין עכשיו להזרים הון חדש לעורקיו.
קרן 10D היא אחת מקרנות ההון סיכון שעוסקות בתחומי הייטק שונים, וכעת החליטה להוסיף את תחום הדיפנס-טק לפורטפוליו שלה. קנטור, שמגיע מתפקידים בכירים בצ'ק פוינט ובטוקה, גוייס ממש לאחרונה לקרן כשהמשימה שלו היא לבנות את פורטפוליו הדיפנס-טק. כמו שזה נראה כרגע, בזמן הקרוב תהיה לו הרבה עבודה.
