בלגן תקציבי. כך ניתן לכנות את הצעת מסגרת התקציב החדשה שהובאה הערב (יום שלישי) לאישור בישיבת הממשלה, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שוהה בארה"ב וייעדר מאחד הדיונים המכריעים בנושא תקציב המדינה לשנת 2025, שאישורו מתאחר כבר בשלושה חודשים. זאת, כאשר המדינה מנוהלת מאז תחילת ינואר בתקציב המשכי לא ריאלי של 1/12 מתקציב שנת 2024 בכל חודש.
בתוך כך, הממשלה אישרה גם כספים קואליציוניים בהיקף של 5 מיליארד שקלים ל-2025, שצורפה לה הצעה לבטל את הכספים הקואליציוניים החל מ-2026 ולהכניסם לבסיס התקציב. גורמים באוצר מתנגדים לכך בתוקף וסוכם שבשלושת החודשים הקרובים תגובש המלצה בעניין זה תוך מעורבות של משרד המשפטים, אולם מדובר בכל מקרה בהצהרה בלבד כרגע, שכן ההצעה מתייחסת רק לכספים הקואליציוניים של השנה הבאה. כל השרים החרדים תמכו בהחלטה, חוץ מהשר יצחק גולדקנופף.
1 צפייה בגלריה
בצלאל סמוטריץ' בישיבת הסיעה של הציונות הדתית
בצלאל סמוטריץ' בישיבת הסיעה של הציונות הדתית
בצלאל סמוטריץ' בישיבת הסיעה של הציונות הדתית
(צילום: שלו שלום)
חלק מהעברות הכספים הקואליציוניים הבולטות בהצעת התקציב:
  • 1.27 מיליארד שקל לישיבות כוללים.
  • 277 מיליון שקל לקידום ביטחון תזונתי במשרד הרווחה (כרטיסי המזון של אריה דרעי).
  • 94 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות.
  • 92 מיליון שקל לתמיכות בתוכניות חינוך בתלמודי תורה.
  • 87 מיליון שקל לחיזוק הזהות היהודית.
  • 75 מיליון שקל לתגבור פעולות בסמינרים לעובדי הוראה, שמהווה מסלול הכשרה מקצועית לנשים חרדיות.
  • 70 מיליון שקל לתמיכה בתרבות יהודית חרדית.
  • 60 מיליון שקל למוסדות תורניים המיועדים לתלמידי חו"ל.
  • 50 מיליון שקל להארכת יום הלימודים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים ובמוסדות פטור, המיועדים למוסדות החינוך החרדי.
יצוין שחלק ניכר מנתוני התקציב כולל פירוט הכספים הקואליציוניים הועברו לשרים רק פחות משעה לפני תחילת ישיבת הממשלה ורבים מהם כלל לא הספיקו לעיין בנתונים והסברים המפורטים בזמן הקצר שנותר לדיון. בעבר התרעמו שרים על שנתונים כלכליים לדיונים חשובים ממשלה מגיעים לידיהם רק שעות לא רבות לפני הישיבה. הפעם הזמן שנותר להם לעיין בנתונים ובהסברים הסתכם בפחות משעה.

משחקים ביעד הגירעון

במקביל, הצעת התקציב שאושרה בממשלה כה מסובכת עד ששרים וכלכלנים לא הבינו אם הגירעון בתקציב יתוקן מ-4.4% ל-4.7% או ל-4.9%. למעשה, מדובר בהתחכמות לפיה מחד הגירעון יועלה כעת ל-4.7% אך מאידך האוצר כבר שומר את הזכות להעלותו תוך זמן קצר ל-4.9% לפי הצרכים הבטחוניים.
העלייה בגירעון נובעת בעיקרה מאימוץ חלק מהמלצת ועדת נגל להגדיל את תקציב הביטחון ב-4 מיליארד שקלים אחרי שהוועדה המליצה להגדילו השנה ב-6 מילייארד שקלים. החלטת הממשלה דרושה הערב כדי לאשר את תיקון המסגרות בתקציב. בהסבר מסובך נמסר לשרים כי התוספת "נועדה להפחית כסף מרכיב החירום שנשמר בתקציב 2025 על סך 10 מיליארד שקלים, ולהעביר ממנה 4 מיליארד שקלים למערכת הביטחון בעקבות דוח ועדת נגל וכן 1.8 מיליארד שקלים למשרד הביטחון הלאומי נוכח רצון הממשלה לתגבר את צרכיו".
אם לפני ההחלטה הגירעון הרגיל עמד על 4.4% בתוספת רכיב חירום של 0.5% (סה"כ 4.9%), הרי שלאחר ההחלטה הערב, הגרעון הרגיל יעמוד אמנם, על פי ההסבר, על 4.7%, אולם השרים יצטרכו לאשר גם תוספת רכיב חירום של 0.2% - שתעלה את הגירעון ל-4.9%.
גורמים ממשלתיים הביעו הערב פליאה שדיון כזה מתקיים ללא נוכחות שר האוצר, שהתחייב לאחרונה שהגירעון בתקציב 2025 יהיה 4% ולא יעלה, אולם מאחר שבוצעו התאמות של קיצוצים בתקציב והעלאות מיסים של 37 מיליארד שקלים בלבד ולא 40 מיליארד כמתוכנן, ומאחר שבניגוד לדעת משרד האוצר תהיה תוספת של 4 מיליארד שקלים נוספים לפחות לתקציב הביטחון בשל המלצות ועדת נגל, הגירעון גדל מעבר להבטחתו של שר האוצר.
פורסם לראשונה: 20:08, 04.03.25