ישראלי בן 48, לשעבר תושב ניו ג'רזי שמתגורר כיום בישראל, הודה בהונאת ענק של תוכנית הסיוע הפדרלית לעסקים קטנים שנפגעו ממשבר הקורונה בארצות הברית. דניאל דדון, כך לפי משרד המשפטים האמריקני, הצליח להשיג במרמה למעלה מ-3.2 מיליון דולר מהמדינה - והכול בזכות שורה של מסמכים מזויפים, דיווחים כוזבים, חשבונות בנק שעברו מניפולציה והצהרות כוזבות על מספר העובדים בעסקיו. הוא צפוי לעמוד בפני עונש מקסימלי של עד 30 שנות מאסר בגין הונאה בנקאית, ועוד 10 שנות מאסר בגין הלבנת הון, לצד קנסות שעשויים להגיע למיליון דולר ואף מעבר לכך.
על פי כתב האישום שהוגש נגדו לבית המשפט בניו ג'רזי, דדון שלח החל מאפריל 2020, ולמשך למעלה משנתיים, שורה של בקשות להלוואות בתוכנית PPP – Paycheck Protection Program. מדובר בתוכנית סיוע שנפתחה בעקבות מגפת הקורונה, שבמסגרתה יכלו עסקים קטנים שנפגעו מהסגרים וההאטה הכלכלית לקבל הלוואות שיכולות להימחק - כל עוד ישמשו לשמירה על תשלום שכר לעובדים והוצאות בסיסיות אחרות כמו שכירות וחשבונות.
בפועל, לפי טענות התביעה, דדון מסר נתונים שקריים לחלוטין. כך למשל, בבקשה שהגיש באפריל 2020 , בשמה של חברת Seldat Distribution שבבעלותו, הצהיר כי החברה מעסיקה כ-400 עובדים. אולם בדיקה מול רשויות המס האמריקניות העלתה כי באותה תקופה היו לחברה רק 97 עובדים. באותה בקשה טען כי ההוצאות החודשיות של החברה על שכר עומדות על כ-850 אלף דולר - כלומר סכום שמזכה את העסק בהלוואה של יותר מ-2.1 מיליון דולר. הסכום הזה אכן אושר לו במלואו והועבר לחשבון החברה.
יום לאחר מכן, לפי מסמכי האישום, העביר דדון את כל הסכום - כ-2.1 מיליון דולר - לחשבון של חברה נוספת בבעלותו בשם Seldat Fashion. לימים, כאשר נדרש להוכיח את השימוש שנעשה בכסף ולבקש מחיקת החוב, זייף דדון מסמכים נוספים, לפי כתב האישום, כולל דפי חשבון שמציגים תשלומי שכירות שלא בוצעו והסכמים עם עובדים שלא היו קיימים בפועל. לפי משרד המשפטים, כתוצאה מהונאה זו נמחקה חלק מההלוואה, אולם הסכום שלא נמחק לא הוחזר עד היום.
בהמשך הגיש דדון בקשות נוספות להלוואות PPP עבור חברות נוספות שבבעלותו - ובהן DG Distriservices ו-Seldat Staffing. גם בבקשות הללו, לפי משרד המשפטים, הופיעו מסמכים מזויפים: הצהרות כוזבות על מספר העובדים, טופסי מס פדרליים שמעולם לא הוגשו לרשות המיסים האמריקנית ומסמכים שעברו מניפולציות דיגיטליות כדי להיראות אותנטיים. באחת הפעמים זייף גם מכתב חתום של רואה חשבון מניו ג'רזי, שנועד לאשר בדיעבד את זכאות העסק למחיקת ההלוואה.
בנוסף, לפי משרד המשפטים, חלק מהכספים שהתקבלו במסגרת ההונאה הועברו לחשבונות במדינות אחרות - כולל וייטנאם וקנדה - וייתכן שחלק מהנכסים הוסתרו או נמכרו. המסמכים שהוגשו לבית המשפט כוללים גם סעיף שמאפשר לממשל הפדרלי לחלט את רכושו של דדון, כולל כל נכס שנרכש מהכסף שהתקבל במרמה.
דדון הודה באשמת הונאה בנקאית והלבנת הון. לפי החוק האמריקני, העונש על הונאה בנקאית עלול להגיע עד ל-30 שנות מאסר וקנס של מיליון דולר (או פי שניים מהנזק שנגרם לקורבן), ואילו העונש על הלבנת הון עומד על עד 10 שנות מאסר וקנס של 250 אלף דולר לפחות. גזר דינו צפוי להינתן ב-13 באוגוסט בבית המשפט הפדרלי בטרנטון, ניו ג'רזי.
עורך דינו של דדון לא השיב לפניית ynet לבקשת תגובה.
