"רילוקיישן" זמני או ירידה מהארץ? כ-8,300 הייטקיסטים, מספר המהווה כ-2.1% מכלל העובדים בהייטק הישראלי, עזבו את ישראל לתקופה של שנה ומעלה מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024. כך עולה מדוח מדאיג חדש על מצב התעסוקה בהייטק לשנת 2025, שמפרסמת הבוקר (שני) רשות החדשנות. בנוסף לפי הדוח, כלל חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כיום כ-440 אלף עובדים בחו"ל לעומת כ-400 אלף בלבד בארץ.
נתוני ה"רילוקיישן לטווח ארוך" מבוססים על עיבוד של נתוני מפקד האוכלוסין ונתוני יציאות מישראל של רשות האוכלוסין וההגירה. הממוצע הוא 826 איש בחודש, כשהשיא נמדד באוקטובר 2023 - כ-1,207 איש. השיא הקודם, שנרשם באוגוסט 2023, עמד על 966 עובדי הייטק.
הדוח כולל שורה נוספת של ממצאים ברוח זו, המצביעים על קיפאון בתעסוקה בישראל בתחום ההייטק מאז שנת 2022, ועל עלייה במעבר עובדים לחו"ל בשל אי הוודאות הנובעת מהמצב הפוליטי והביטחוני בישראל. בניגוד לשנים עברו, שבהן קצב צמיחת התעסוקה בהייטק היה מהיר יותר משל כלל ענפי המשק, בשנה האחרונה הוא דומה.
דרושים תמריצים לחוזרים
לפי הנתונים, חברות ההייטק הישראליות הפרטיות (כמו וויז, גט וסינק) מעסיקות כיום בחו"ל יותר ממחצית מעובדיהן (240 אלף מתוך כ-430 אלף) - ובכלל זה את אנשי המחקר והפיתוח שלהן, אף שעובדי המו"פ האיכותיים, "המוח הישראלי", הם אחד היתרונות היחסיים המשמעותיים של ישראל ביחס לעולם. בתחומי השיווק, המכירות ושירות הלקוחות – הדורשים כישורי שפה וכן נוכחות והיכרות קרובה עם השוק בחו"ל – כ-75% מעובדיהן מועסקים מחוץ לישראל.
בחברות הישראליות הציבוריות, הנסחרות בבורסה (כמו צ'ק פוינט, נייס, וויקס), המצב מדאיג עוד יותר: הן מעסיקות בארץ רק 60 אלף מתוך 260 אלף עובדיהן. בשנת 2024, כלל חברות ההייטק הישראליות גייסו דווקא בחו"ל 4,500 עובדי מחקר ופיתוח ויותר מ-2,000 עובדי מכירות או שיווק.
הכותרת
למה Wiz מעניינת את גוגל ומה הסיכוי שאקזיטים נוספים בדרך
20:57
בין ההמלצות של הרשות לבלימת הירידה של הייטקיסטים מהארץ – ייצוב מצב אי הוודאות בסביבה העסקית בארץ הנובעת מהמצב הביטחוני והפוליטי, ועדכון מבנה תמריצי והטבות המס הניתנים לישראלים חוזרים.
לפי רשות החדשנות, התעסוקה בהייטק הישראלי בקיפאון מאז שנת 2022, אף שחסרים 17 אלף עובדים בהייטק. השנה, לראשונה, נרשמה ירידה של 5,000 איש במספר העובדים בתעשייה. לאחר שבין 2012 ל-2022 גדל בקצב מהיר חלקם היחסי של עובדי ההייטק מתוך כלל המועסקים במשק, בשלוש השנים האחרונות הוא נע סביב 11.5%, ללא שינוי של ממש. מהדוח עולה, כי חלקם של עובדי "המטה והמוצר" – עובדים שאינם עוסקים במחקר ובפיתוח ואינם נדרשים להשכלה טכנולוגית – הצטמצם משמעותית, ועיקר הזדמנויות התעסוקה הן לבעלי השכלה ויכולות טכנולוגיות. זהו ממצא המעלה חשש לפגיעה בפעילות העסקית הכוללת של חברות ההייטק הישראליות.
2 צפייה בגלריה
חלקם של עובדי "המטה והמוצר" – עובדים שאינם עוסקים במחקר ובפיתוח ואינם נדרשים להשכלה טכנולוגית – הצטמצם משמעותית
(צילום: Shutterstock)
פערי השכר ממשיכים להתרחב
במקביל, פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר עובדי המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף שקל, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. הסיבה לכך היא העלייה במספר העובדים בתפקידי מחקר ופיתוח שנהנים מרמות שכר גבוהות, והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.
הדוח מציג לראשונה תמונה רחבה של התעסוקה בחברות ההייטק הישראליות. מתוך כ-400 אלף המועסקים בענף כולו בישראל, כ-250 אלף עובדים בחברות ישראליות – פרטיות וציבוריות – וכ-90 אלף עובדים בחברות רב-לאומיות. בנוסף, כ-50 אלף עובדים מועסקים בחברות IT ובמתן שירותים טכנולוגיים.
רשות החדשנות מזהירה גם, כי לכניסת הבינה המלאכותית צפויה להיות השפעה משמעותית על הענף – ככל הנראה בצמצום מספר העובדים - ונדרשת לשם כך היערכות של הממשלה, המגזר הפרטי ומערכות ההשכלה הגבוהה והחינוך.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר בעקבות הדוח כי "בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית, הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי, נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ".
