כאשר אומרים בכנסת את צמד המילים ועדת הכספים כמעט אוטומטית מתחברות אליהן שתי מילים נוספות: משה גפני. מאז 2009 מכהן ותיק חברי הכנסת בן ה-73, יושב ראש מפלגת דגל התורה ברשימת יהדות התורה, לסירוגין כיו"ר הוועדה החשובה ועם הסמכויות הרבות ביותר בכנסת, ועדת הכספים.
גפני הוא פוליטיקאי משופשף ועתיר ניסיון. יחד עם זאת, מאז שנבחר לכנסת לראשונה ב-1988, לא כיהן כשר למרות מעמדו ברם. רק פעם אחת היה סגן שר הדתות, אך היה גם שנתיים יו"ר ועדת הפנים (עד 2003) ושנתיים יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה (עד 2015).
כאמור, תפקיד אחד הוא אהב ועדיין אוהב יותר מכולם: יו"ר ועדת הכספים, שאחד מקודמיו, גם הוא איש אגודת ישראל, אברהם שפירא המנוח, ידע להגדיר כמי "שמנהל הלכה למעשה את המדינה, כי אין שקל שלא עובר דרכנו".
משה גפני נולד ב-1952 בתל אביב, התגורר שנים רבות באופקים, שם היה ממייסדי הקהילה החרדית ומראשיה, ואף היה חבר המועצה המקומית אופקים וגם עיתונאי ב"יתד נאמן". הוא למד בבית הספר "יסודי התורה" בתל אביב והוא בוגר ישיבות סלבודקה וגרודנא. גפני קיבל דחיית שירות בצה"ל במסגרת "יהדותו אומנותו", וכיום הוא תושב העיר בני ברק.
לפני 36 שנים הציע לגפני נשיא מועצת גדולי התורה, הרב אלעזר מנחם ש"ך, להתמודד בבחירות בראשות רשימה חדשה "דגל התורה", אולם גפני העדיף לכהן כספר 2 של הרב אברהם רביץ.
ח"כ בליאק: "ניתן למצוא לא מעט צעדים וחוקים שקידם ששירתו את כלל הציבור. יחד עם זאת, אין ספק כי תרם רבות לביצורה של האוטונומיה החרדית בחינוך, לחיזוק מפעל הישיבות ולביזה תקציבית נרחבת"
גפני הפך עם השנים לפוליטיקאי משופשף, ויש אומרים גם "חכם מאוד ולא פעם ערמומי שידע תמיד להשיג את מה שרצה בכנסת ישראל", כהגדרת אחד מחבריו ביהדות התורה.
באפריל 2009 התמנה לראשונה ליו"ר ועדת הכספים, ומאז כיהן כיו"ר הוועדה, עם הפסקות מצטברות של שש שנים.
"סובב על האצבע כלכלנים"
גפני לא למד למעשה מעולם כלכלה באופן מסודר, אך חברי הוועדה נוהגים לומר כי בהבנתו את כלכלת ישראל "גפני הוא בעצם פרופסור לכלכלה. גם כלכלנים לא מעטים הוא סובב על האצבע הקטנה בידיעותיו והערכותיו הכלכליות", כפי שאמר לנו ספק באהדה, ספק בביקורת, אחד מחברי הכנסת הוותיקים.
בפברואר 2020 הפתיע גפני כאשר הודיע כי החינוך העצמאי של אגודת ישראל יפתח בתי ספר עם לימודי חול (לימודים שאינם לימודי קודש) לבנים חרדים, לאחר שעשה מאמצים לקבל לכך את אישורם של גדולי התורה. בשיחה לפני שנים אחדות הודה גפני כי "בעל משפחה חרדי שלא תהיה לו השכלת ליבה מינימלית יידון לחיי עוני. צריך לעודד את הלימודים שיקנו לאבות משפחה מקצוע שהכנסה נאה בצידו".
בבחירות לכנסת ה-25 אמנם התחלף גפני עם יו"ר אגודת ישראל, יצחק גולדקנופף, אולם בשל מעמדו הוחלט שהוא יבחר ראשון את התפקיד שיחפוץ בו. איש לא הופתע כאשר גפני העדיף להתמנות שוב ליו"ר ועדת הכספים, על פני מינוי לשר בממשלה, שאותו הותיר לגולדקנופף.
בימיו בכנסת עד כה יזם ח"כ גפני 49 הצעות חוק, שרובן אושרו. הבולטים ביניהם: חוק הקרינה הבלתי מייננת, חוק האוסר התאגדות המטיפה לעקרונות התנועה הנאצית, הרחבת חוק נפגעי פעולות איבה, התיקונים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תיקון החוק לעידוד השקעות הון ואיסור פרסום צילום של נפגע גוף ונפש שלא בהסכמת הנפגע.
"יו"ר ועדה מגזרי ביותר"
הדעות על ח"כ גפני בוועדת הכספים לרוב טובות למדי. כולם משבחים את אופן ניהול הישיבות על ידו ואת הגינותו הרבה, אולם הביקורת עליו גוברת בעיקר באופוזיציה בכך שלאחרונה - בניגוד לעבר - העדיף יותר ויותר להיטיב עם קהל בוחריו החרדים מאשר עם כלל הציבור. הביקורת הגיעה למעשה לשיאה בימים האחרונים כאשר העדיף שלא לכנס את ישיבת ועדת ועדת הכספים לאישור תוכנית הפיצויים לעסקים והחל"ת לעובדים בעקבות מבצע עם כלביא. הסיבה: מלחמתו חסרת הפשרות למניעת גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, כאשר מאבקו, לדברי מקורבים, "נועד למנוע זליגה של מתגייסים חרדים להכרת העולם החילוני, ואף מעבר אליו".
שאלנו חברים בוועדת הכספים מה דעתם על יו"ר הוועדה המתפטר, שאתמול מונה תחתיו כממלא מקום (כתקוות גפני: זמני) ח"כ אופיר כץ, שצעיר מגפני כמעט ב-30 שנים. מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר היום לynet: "קל לחבב אותו ברמה האישית. בעשרות שנות גפני בכנסת ובקריירה הארוכה שלו בראשות ועדת הכספים ניתן כמובן למצוא לא מעט צעדים וחוקים ששירתו את כלל הציבור הישראלי. יחד עם זאת, אין ספק כי מדובר ביו"ר ועדה מגזרי ביותר, אשר תרם רבות לביצורה של האוטונומיה החרדית בחינוך, לחיזוק מפעל הישיבות ולביזה תקציבית נרחבת".
ח"כ אלי רביבו (הליכוד), שהיה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, הוסיף: "אני מניח שעדיין מוקדם לסכם את כהונתו של גפני ושתמצא הנוסחה שבה הוא יוכל לחזור לנהל את הוועדה. ובכל זאת, בהיותו יו"ר הוועדה הוא הפגין שליטה מלאה בכל תהליך כלכלי ברמת הפרט, נהג ברגישות מופלאה כלפי כלל הקהלים והמגזרים והשתדל בדרכו המנומסת להכיל בדרך כלל גם מהלכים לא אלגנטיים של האופוזיציה. כמובן שגילה אמפטיה גדולה מאוד כלפי הדוברים הרבים מטעם מטה משפחות החטופים".
על השאלה האם תיעדף את המגזר שלו, אמר רביבו כי "בוודאי שכן. בסוף הוא דמות פוליטית, והוא לא שונה בכך מקודמיו ואלה שיבואו אחריו".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "לצד עבודה חשובה ומסורה שעשה גפני יחד עימנו חברי הוועדה בכל הקשור לחוקי הפיצויים לעסקים והמפונים מאז 7 באוקטובר, כהונתו אופיינה במתן גיבוי מלא לבזבוז כספי הציבור לצרכים פוליטיים וסקטוריאליים בימים של מלחמה. הוועדה בראשותו אישרה, למרות התנגדותנו, שיא של כספים פוליטיים בימי מלחמה, והעדיפה פעם אחר פעם העברות כסף למגזר החרדי ולמשרדי מפלגת השר סמוטריץ על חשבון הישראלי העובד והמשרת. בנוסף, בתפקידו כיו"ר ועדה, כלל לא איתגר את שר האוצר בדרישה לדוגמא אישית בימי מלחמה מצד הממשלה".
החריפה מכל חברי ועדת הכספים בדבריה על ח"כ גפני הייתה ח"כ נעמה לזימי (העבודה), שאמרה בכעס: "הכהונה הנוכחית של משה גפני מאופיינת בסקטוריאליות מוחלטת והצורם מכל היה מאז פרוץ המלחמה - זילות מוחלטת בהשלכות הכלכליות על מילואימניקים, עסקים ואוכלוסיות שנפגעו, ועיסוק מוחלט בתקציבי השתמטות וקומבינות. לנצח תיזכר הכהונה הזאת כמחפירה ביותר שידעה ועדת הכספים בכנסת ישראל".
כעת סבורים רבים מחברי הוועדה כי הראשון שיפעל לפתרון מוסכם בנושא חוק הגיוס הוא גפני עצמו "כי אין ספק שלנהל את ועדת הכספים זאת משאת נפשו, והיעדרו מהתפקיד הזה ידיר שינה מעיניו כל לילה".
