25 ימים בלבד נותרו לכנסת לאשר את תקציב המדינה לשנת 2025. הלחץ במשרדי ראש הממשלה והאוצר הולך וגובר, שכן הפוקוס כרגע הוא על ענייני המלחמה ועסקת החטופים, ופחות על 31 במרץ בחצות, הדד-ליין לאישור התקציב.
הסיבה ללחץ ברורה: זה התחום היחיד שבגינו עלולה ליפול הממשלה בעוד ארבעה שבועות. במידה שאכן תקציב המדינה לא יעבור, יוכרזו בחירות תוך 90 ימים, בניגוד מוחלט לרצון ראש הממשלה וחבריה.
"המצב רע וקיים חשש כבד שגם אם התקציב יעבור בסוף זה יקרה תחת לחץ, כאשר רוב הפרקים של חוק ההסדרים יישארו בחוץ ואחרים יאושרו ברגע האחרון עם תיקונים שיפגעו בהם", אמר לנו גורם בכיר באוצר.
הקשיים בהעברת התקציב נובעים בעיקרם מהתנגדות תקיפה של המפלגות החרדיות בנושא חוק הגיוס, ובדרישה החד-משמעית של ראשי מפלגת יהדות התורה להגדיל את העברות הכספים לישיבות בעוד יותר ממיליארד שקלים, כאשר אגף התקציבים מתנגד לכך באופן גורף. זאת, כאשר כבר הובטחו עוד מאות מיליוני שקלים כתוספת לאינטרסים של המפלגות החרדיות במסגרת הכספים הקואליציוניים, שיסתכמו בסך הכל בכ-5.4 מיליארד שקלים.
המצב כרגע עגום למדי. זה החודש השלישי שמדינת ישראל פועלת בתקציב המשכי, שנמוך בכ-100 מיליארד שקל מהתקציב המתוכנן לשנת 2025. תקציב המשכי פירושו הפעלת כל משרדי הממשלה בכל חודש על פי 1/12 מתקציב שנת 2024. כל פעילות חדשה שמתוכננת מוקפאת ואסור להעביר כספים כלשהם למטרה שלא הייתה כלולה בתקציב השנה שעברה.
סמוטריץ' מדמיין גירעון של 4%
תקציב המדינה לשנת 2025 אושר עד כה רק בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת. הוא צפוי לעמוד על סכום גבוה של 609 מיליארד שקל, כאשר לפי שעה תקרת הגירעון שאושרה היא 4.4%, לאחר שבוצעו קיצוצים והוטלו מיסים חדשים בהיקף של 37 מיליארד שקל.
במשרד האוצר כבר הבהירו שלפני האישור בקריאה שנייה ושלישית יהיה צורך להגדיל את הגירעון לשיעור של 4.9%, דהיינו שיהיה גבוה ביותר מ-20% מתכנון שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאשר גירעון של 4% בלבד.
הגידול הצפוי בגירעון נובע בעיקר מהצורך להגדיל את תקציב הביטחון, שמתוכנן כרגע ל-108 מיליארד שקל, ועוד 6 מיליארד שקל, על פי המלצת "ועדת נגל". אולם, בכירים באוצר טענו בפני ynet כי בשל העברת 18 מיליארד שקל של סיוע ביטחוני מארה"ב השנה (נדחו מ-2024) ובשל הפסקתה (בינתיים) של המלחמה בגבול הצפון וברצועה - אפשר לא להגדיל כלל את תקציב הביטחון, או להסתפק לכל היותר בתוספת של 4 מיליארד שקלים, וגם זאת רק בהמשך השנה, לאור הצרכים שייווצרו למערכת הביטחון.
כאמור, אחד מסלעי המחלוקת הוא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להמשיך בהעברות ענק של כספי תקציב המדינה למה שמכונה "כספים קואליציוניים", לאחר שבעבר התחייב שוב ושוב לקצץ סכומים משמעותיים מהכספים הללו, אך נמנע כבר שנתיים מלעשות כן, למעט בסכומים מזעריים. חלקם כבר הוחזרו שוב למפלגות החרדיות ולמשרדי השרים של הציונות הדתית, ובעיקר למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, שבראשה עומדת השרה אורית סטרוק.
בהצעת משרד האוצר לכספים הקואליציוניים כלולים כעת 1.335 מיליארד שקל לישיבות החרדיות. שר השיכון יצחק גולדקנופף, מנהיג מפלגת יהדות התורה, דורש עוד מיליארד שקל, אחרת כדבריו, מפלגתו תצביע נגד התקציב, מה שעלול למנוע את אישורו.
עוד 50 מיליון שקל יועברו לרשות לזהות לאומית, לה דואג ח"כ אבי מעוז, ראש מפלגת "נעם". 217 מיליון שקל יועדו לרשות המשרד למשימות הלאומיות שבראשו עומדת השרה סטרוק, ובהם 62 מיליון שקל שיוקצבו "לחיזוק הזהות היהודית" ועוד 20 מיליון שקל יועברו למה שמכונה "גרעינים משימתיים". 97 מיליון יועברו כתוספת מיוחדת למוסדות החינוך החרדי. 25 מיליון יועמדו לשיפוץ מבנים ברשת החינוך של יהדות התורה (אין פירוט אלו מבנים טעונים שיפוץ). 8 מיליון לקרן למורשת הרב חיים דרוקמן (כאשר ההקצבה למורשת האלוף המנוח רחבעם זאבי בוטלה).
הרווחים הכלואים אושרו, המיסוי הירוק לכלי רכב לא
לצד כל אלה נראה שחלק גדול מחוק ההסדרים לא יעבור. חלק מהפרקים יוצאו מהחוק לאישור במועד אחר (מועד שלרוב לא מגיע, כבשנים קדמות) וחלקם יבוטלו כליל, כפי שאירע לא פעם בתקציבי המדינה בעבר.
מה כן עבר בכנסת: חוק הרווחים הכלואים (הטלת מס על חלוקת דיבידנדים בחברות), העלאת תשלומי הביטוח הלאומי (לשכירים ולמעסיקים) וקיצוצים תקציביים של 6 מיליארד שקלים מכל משרדי הממשלה.
לא עברו עד כה בחקיקה: הפחתת השכר (הזמנית) במגזר הציבורי ביותר מ-2%, הפחתת יום הבראה אחד והקפאת סכום דמי יום ההבראה, שיישאר 418 שקל במגזר הפרטי ו-471 שקל במגזר הציבורי.
גם כל חבילת הצעדים למאבק בהון השחור, להם מתנגדים בתקיפות ארגוני העצמאים, כפי שפורסם בסוף השבוע ב-ynet, תקועים בכנסת וייתכן שחלקם, כמו הגברת הדיווחים לרשות המסים, לא יאושרו.
עוד לא אושרו: החוק להסרת חסמים ופיתוח כלכלי בשלטון המקומי, חוק הדיגיטציה (חובה להנגיש את השירותים לאזרחים בכל הגופים הציבוריים באופן דיגיטלי), חוק ודאות מיסוי בהייטק, והליכי הרישוי החדשים בתכנון ובנייה, חוק הביוב (לאפשר לחברה הממשלתית מקורות לבצע שירותי טיפול והולכה במשק הביוב), חוקי המיסוי הירוק לכלי רכב, חוק הדיבידנדים בחברות הממשלתיות (לא יהיה עוד צורך באישור האסיפה הכללית של החברה לחלוקת דיבידנד).
גם חוק הרשויות המטרופוליטניות (לאפשר לרשויות המקומיות לקבל החלטות בתחום התחבורה במקום משרד התחבורה), שכבר פוצל מחוק ההסדרים ונראה שלא יאושר בקרוב. זהו חוק מבני חשוב לאוצר, שכבר "נתקע" בכנסת בעבר. חוק ההתחדשות העירונית לא יאושר כנראה במסגרת חוק ההסדרים. הצעת אגף התקציבים לסגירת חמישה משרדי ממשלה נתקלה בהתנגדות תקיפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולא יובא כלל לאישור הכנסת במסגרת חוק ההסדרים. בינתיים, דווקא נפתח משרד ממשלתי חדש נוסף, משרד המנהלות, כדי לכבד בג'וב את השר זאב אלקין עם הצטרפות מפלגתו "תקווה חדשה" לממשלה.
פורסם לראשונה: 16:00, 02.03.25
