ב-2024 חלה עלייה משמעותית מאוד במספר הסדרי החוב שגובשו לבעלי חובות קטנים יחסית (עד 150 אלף שקל) – כך עולה מנתונים של רשות האכיפה והגבייה. על פי נתוני הרשות, ב-46% מכלל תיקי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי שנעשה בהם ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים ב-2024 הושגו הסדרים, לעומת כ-28% בלבד ב-2023. כתוצאה מכך, סכום הכספים המועברים לנושים בעקבות ההסדרים הללו גדול פי 1.5 מהסכום שמקבלים הנושים בהליכי חדלות פירעון מלאים. מדובר למעשה בהסדרים הקודמים לפתיחה בהליכי חדלות פירעון ברשות האכיפה והגבייה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף לפני כחמש וחצי שנים, הסמיך את רשות האכיפה והגבייה לטפל בהליכי חדלות פירעון (לשעבר פשיטת רגל) של חייבים יחידים בעלי חובות בסכום שאינו עולה על 150 אלף שקל. אם החובות עולים על 150 אלף שקל (או ליתר דיוק, על הסכום המקסימלי המשוערך לשנה זו בסך 172,335 שקל), אם החובות עולים על 150 אלף שקל, התיק יטופל לא ברשות האכיפה והגבייה אלא אצל הממונה על חדלות פירעון ובית המשפט.
הנתונים הראשוניים הללו נחשפים לקראת פרסום הדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה ל-2024, והם נועדו לתת תמונת מצב באשר להצלחת השלבים הראשונים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מטרתם של שלבים אלה, שייחודיים לרשות, היא להימנע ככל האפשר מכניסה להליכי חדלות פירעון ארוכי שנים. באמצעות מנגנון הקבוע בחוק, הרשות מקיימת ישיבות להסדר תשלומים בהשתתפות נציגי רשם, ובמקרה שלא הושג במהלכן הסדר לנושים היא מכנסת דיון מוקדם בפני רשם חדלות פירעון.
המשמעות היא שבטרם מתן צו לפתיחת בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמתנהלים ברשות האכיפה תחת מערכת ההוצאה לפועל, נעשה ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים מוסכם בין החייב והנושים. הליך גיבוש הסדר התשלומים הוא אפיק משתלם הן לחייב והן לנושים, היות שהוא מבטיח יעילות ועוקף את הסחבת הביורוקרטית שבהליכי חדלות פירעון מלאים, הליכים שנמשכים בממוצע ארבע שנים. כמו כן, הצדדים להליך מרוויחים ודאות לגבי גובה החוב שייקבע בשלב, לצד חיסכון בעלויות שמצריך ההליך המלא, ובהן שכר טרחת נאמן.
מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטייןצילום: רשות האכיפה והגבייה"השלב הייחודי הקיים בהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי ברשות האכיפה, שלב גיבוש ההסדרים באמצעות נציג רשם הפונה לנושים לגיבוש הסדר, וכן הדיון המקדמי בפני הרשם עצמו, המוסמך לאכוף הסדר הוגן ויעיל, הוא אבן דרך חוקית משמעותית מאוד אשר כל הצדדים מרוויחים ממנה", אמר מנהל רשות האכיפה והגבייה אורי ולרשטיין. "החייב משלם בהסדר כזה תשלומים אשר מתאימים ליכולותיו לכל הנושים, והנתונים מלמדים שהנושים מקבלים הרבה יותר ממה שהיו מקבלים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מלא, במשך זמן קצר הרבה יותר".
את העלייה בהצלחת ההסדרים שנעשים בשלבים הראשוניים אפשר לייחס לכך שהנושים הם לרוב שחקנים חוזרים שמאמינים בהליך, וכן למאמצים שנעשים מצד הרשם להתאמת ההסדר ליכולת הכלכלית של החייב, תוך קבלת עמדות הנושים. במקרים שבהם לא הושג הסדר, הרשם מוציא צו פתיחת הליכים והתיקים עוברים למסלול של הליך חדלות פירעון מלא.
