אישה שתרמה ביצית לזוגתה כדי להביא לעולם את הבת שלהן באמצעות תרומת זרע טרם הוכרה באופן רשמי כאימא שלה. בית המשפט למשפחה בתל אביב התנה לאחרונה את קבלת בקשתה להכרה בביצוע בדיקה גנטית.
בנות זוג נישאו החתונה אזרחית בחו"ל ורשומות כנשואות במשרד הפנים. הן הביאו לעולם ילדה באמצעות הפריית ביצית של אחת מהן בזרע של תורם אנונימי, והשתלתה ברחם של בת הזוג השנייה, אשר נשאה את ההיריון. לאחר הלידה נרשמה היולדת כאימה של התינוקת, כיום בת כשנתיים.
בבית המשפט סיפרו בנות הזוג שאחרי הלידה הן פנו לרשות האוכלוסין בבקשה לרשום את תורמת הביצית כאם נוספת אך הן נענו בסירוב. לעמדתן מדובר בהחלטה מוטעית ומפלה לעומת זוגות הטרוסקסואליים ויש לתקנה.
מנגד טענה הפרקליטות שאין להכיר אוטומטית בבעלת הביצית כאם רק בשל הקשר הגנטי שלה לתינוקת. נטען כי יש לכונן את ההורות שלה באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ, בכפוף לביצוע בדיקת רקמות. לעמדת המדינה, קביעה שלפיה לבעלת הביצית יש זכות טבעית להירשם כהורה תהיה בעלת השלכה דרמטית, והיא עלולה ליצור מצבים של שלושה הורים לילד, ואין לאפשר זאת.
מצד אחד קיבלה השופטת מירה דהן את טענת המדינה שתנאי להכרה בהורות של בעלת הביצית היא ביצוע בדיקה גנטית. מהצד השני היא דחתה את הטענה שקיים צורך בצו הורות פסיקתי או אימוץ.
"בענייננו אין חולק כי השימוש בביציות של המבקשת 1 נעשה לצורך הולדת ילד משותף לה ולמבקשת 2, מתוך כוונה תחילה ליצירת יחידה משפחתית אחת בה שתי בנות הזוג ישמשו אימהות לאותו הילד", כתבה. "לעניין זה די בהיגיון בריא כדי לראות שהגדרת המבקשת 1 כ'תורמת ביצית' אינה תואמת את המציאות העובדתית בנסיבות אלו".
עו"ד לאה קליין אליאבבהתייחסה לחשש מפני "הורות משולשת" קבעה השופטת שהוא מופרך, שכן במקרה זה נעשה שימוש בזרעו של תורם אנונימי, כך שלא עשוי להתעורר מצב של "אב מתחרה" על הילדה. אשר למקרים אחרים הסבירה שגם לגביהם מדובר בחשש מוגזם, שכן חזקה על בית המשפט שיבחן כל מקרה על פי נסיבותיו ויחליט מתוך שיקול דעת, ולא באופן אוטומטי ובלתי מפוקח.
לפיכך נקבע שניתן להכיר בתורמת הביצית כאם במסגרת פסק דין הצהרתי, ואין צורך במתן צו הורות פסיקתי או צו אימוץ. לצד זאת נדחתה בקשת בנות הזוג להכיר בהורות של בעלת הביצית ללא בדיקה גנטית בשל עלותה הגבוהה.
השופטת נימקה שעל רקע הטעויות בהליכי הפריה מלאכותית בשנים האחרונות, אין מנוס מהוכחת קיומה של זיקה גנטית בין בעלת הביצית לפעוטה: "בראיות שאינן פוחתות מבדיקה לסיווג רקמות, שהיא הראיה המדעית, האובייקטיבית והוודאית ביותר העומדת לרשותנו להוכחת קיומו של קשר גנטי".
לסיכום נקבע שתורמת הביצית תוכר כאימא במסגרת פסק דין הצהרתי, בתנאי שתציג בדיקה גנטית המאמתת את הורותה על הפעוטה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשות: עו"ד דניאלה רון יעקובי
• ב"כ המשיבה: לא צוין
• עו"ד לאה קליין אליאב עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
