תושב מושב עלמה שבגליל העליון זכאי לתמיכה ממשלתית עבור ייצור ביצים אף שאינו רשום כבעל נחלה - כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת. השופט אברהם אברהם דחה את האגף לגורמי ייצור במשרד החקלאות שהתנגד לזכאות.
מאז שאביו נפטר מנהל המושבניק את המשק של הוריו המנוחים ואת לול התרנגולות שבו. בינו לבין אחיו, שמונה כבן ממשיך במשק, התנהלו הליכים משפטיים שבסופם נקבע כי הגם שהנחלה בכללותה אינה של הלולן - הוא בעל הזכויות באמצעי הייצור החקלאיים, ובכללם הלול ומכסת הביצים והפטם.
לפני כשנתיים שלל מנהל האגף לגורמי ייצור במשרד החקלאות את זכות הלולן לתמיכה ממשלתית בגין מכסת הביצים - סובסידיה הניתנת לחקלאים על פי חוק הגליל. בתגובה הוא פנה לאגף שהסביר לו שהדבר נעוץ באי-רישומו כבעל המשק. מכאן הערעור שהגיש לבית המשפט בספטמבר האחרון. הוא טען שהוא מחזיק בלול ובעל הזכויות באמצעי הייצור שבמשק. בכך, לשיטתו, הוא מקיים אחר התנאים לקבלת התמיכה הכספית.
מנגד טען משרד החקלאות כי על פי חוק הגליל "סובסידיה ניתנת למי שרשום כבעל משק, משמע נחלה, והמערער איננו כזה". לעמדת המדינה, גם בהינתן קביעת בית המשפט בעבר שמכסת הביצים תירשם על שם המערער - עדיין אין הדבר הופך אותו לבעלים על המשק, ומכאן שאינו זכאי לתמיכה הממשלתית.
הרקע לדיון הינו סעיף 2(ה) לחוק הגליל, הקובע שלבעל מכסה לייצור ביצים ביישובי הגליל תינתן סובסידיה בהתקיים שני תנאים: האחד, עליו להתגורר מגורי קבע בגליל; השני, עליו לייצר את הביצים באחת משלוש חלופות - כשאחת מהן היא "במשק שלו".
השופט אברהם הסביר כי בעוד שקיימת תמימות דעים שהמערער עונה לתנאי הראשון, נחלקו הצדדים בנוגע לתנאי השני. כך, בעוד שלשיטת משרד החקלאות מתן הסובסידיה על פי החוק מותנה בהיות המערער בעל משק, הלה טען כי הוא עומד בדרישות הסעיף גם ללא רישומו הפורמלי כבעל הנחלה.
עו"ד אירם גלבקרב הפרשנויות שניטש בין הצדדים אימץ השופט את זו של הלולן: "המחוקק לא נקט לשון 'נחלה'. הוא גם לא נקט לשון 'בעל נחלה'. אפשר שבהקשר של החוק בו עסקינן, משק איננו בהכרח נחלה. לשון הוראת החוק בהחלט עשויה להכיל פירוש, לפיו הסובסידיה תינתן למי שמייצר ביצים במשק שהוא 'שלו', שלא במובן של בעלות בנחלה במובנה הנפוץ דווקא".
בהקשר לכך הביע השופט דעתו כי לשון החוק סובלת את הפרשנות כי הלול ושאר המטעים והשטחים בהם מחזיק המערער נחשבים ל"משקו", באופן המכניס אותו לגדרי סעיף 2(ה) לחוק. לעניין זה צוין שגם מבחינת תכלית החוק ראוי להכיר במערער כמי שזכאי לסובסידיה.
בפסק הדין צוין שהחוק נועד לחזק את הגליל, ובתוך כך את ההתיישבות והחקלאות: "המערער איננו יזם חיצוני שאיננו מתגורר במקום, כי אם מבקש לעשות בעסקי הביצים. הוא מתגורר במקום יחד עם משפחתו, בבית שהוא בנה בנחלה שהותירו אחריהם הוריו, ובאותו יישוב הוא מייצר את הביצים, בתוך מה שניתן לראות כמשק שלו".
בנסיבות אלה קיבל השופט את הערעור וקבע שהלולן זכאי לתמיכה הכספית על פי חוק הגליל. משרד החקלאות חויב לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד שמעון בן הרוש
• ב"כ המשיב: לא צוין
• עו"ד אירם גל עוסק בנחלות ומשקים במושבים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
