המהלך לביטול חובת תאגידי המים בחלק מהרשויות יצא לדרך והוא צפוי להיתקל בקשיים רבים: שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, הודיע היום (א') שהושלם תזכיר החוק שהוביל, לפיו רשויות בהן פחת המים נמוך ושיעורי הגבייה יעילים - יוכלו לסגור את תאגיד המים והביוב ולהחזיר את ניהול משק המים העירוני לרשות המקומית, כפי שהיה בעבר.
יחד עם זאת - רשויות שירצו להמשיך לנהל את משק המים באמצעות תאגיד יוכלו להמשיך לעשות זאת ואף יוכלו לקבל הקלות רגולטוריות במינוי דירקטורים ומנכ"ל. בנוסף, על כל הרשויות תוטל רגולציה אחידה לניהול משק המים העירוני.
בישראל יש כבר היום כ-100 רשויות מתוך 258 סך הכל, שלא חלה עליהן חובת התיאגוד: עשרות רשויות ביו"ש ועשרות רשויות אזוריות. לצידן, יש גם 24 רשויות שאמורות היו להקים תאגיד מים מקומי ולא עשו זאת.
הצרכנים יידעו אחרונים
השר כהן כבר ניסה להעביר כבר ב-2017 חוק עם ח"כ איציק שמולי לצמצום תאגידי המים. למרות שהחוק עבר - הוא לא יושם.
הוא הקים ביוני 2024 צוות לבחינת אפשרות לצמצום וסגירת תאגידי המים בראשות זאב ביילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
היום השר פרסם את הדו"ח, שאת עיקריו הציג מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין. תזכיר החוק נשלח למשרדי הממשלה אך עדיין לא פורסם לציבור. רשות המים לא השתתפה בניסוח הדו"ח.
תזכיר החוק צפוי להתפרסם בימים הקרובים, כך שגם צרכנים יוכלו לקרוא אותו, שכן במהלך השנים עלו תלונות רבות על אופן וגובה הגבייה של התאגידים. עיקר התלונות היו על חשבונות מים מופרזים ומנופחים. יחד עם זאת, יש גם תאגידים שהחזירו ומחזירים כסף לצרכנים. כמו כן מספר התלונות על התאגידים הצטמצם עם השנים. כן לא ברורה השפעתו של החוק, אם יעבור, על תעריפי המים.
לפי המשרד, פטור מחובת תיאגוד יינתן בכפוף לעמידה בקריטריונים, ביניהם איתנות פיננסית, שיעור פחת המים, שיעור פחת גבייה ושמירה על משק כספי סגור. הפטור יינתן על עוד הרשות תעמוד בקריטריונים הנדרשים שיצביעו על ניהול ראוי של משק המים.
כיום נטען כי יש עלויות תפעול גבוהות, היעדר אחידות בניהול משק המים בין הרשויות וחסמים סטטוטוריים בהקמה והפעלה של תשתיות מים וביוב וחיכוכים בין הרשויות לתאגידים.
לכן, המטרה בתזכיר החוק, היא לחסוך מיליוני שקלים מדי שנה, שאמורים להתגלגל בחזרה לתושבים, בהשקעה בתשתיות ואולי בהפחתת תעריף המים.
"היום אנחנו מפרסמים את תזכיר החוק למשרדי הממשלה הרלוונטיים שיאפשר לבטל את תאגידי המים", אמר השר במסיבת עיתונאים שערך. "על פי החוק, רשויות שמנהלות את רשת המים בצורה יעילה, כפי שבא לידי פיתוח בפחת המים ובשיעור הגבייה, יוכלו לבטל את התאגיד ובתנאי שהם ינהלו זאת כמשק כספי סגור".
3 צפייה בגלריה
עיקר התלונות היו על חשבונות מים מופרזים ומנופחים
(צילום: באדיבות תאגיד המים, מים אביבים)
לפי השר, במשק כספי סגור, הכסף שהצרכנים משלמים על מים ינותב לשלושה נתיבים: לחברת מקורות על הפקת המים ולהשקעה בתשתיות ולהוצאות להנהלה. מעבר לכך אסור יהיה להוציא כסף שלא למטרות משק המים.
הרשויות יחויבו לפתוח חשבון בנק מיוחד שישמש את משק המים והביוב בלבד. הוא לא יהיה ניתן לשיעבוד או עיקול עבור חובות אחרים (שלא של משק המים) של הרשות. ניתן יהיה להוציא ממנו כספים רק לשימושים הקבועים בחוק. ייערך רישום חשבונאי נפרד של משק המים והביוב בדוחות הרשות המקומית.
יוקמו אמצעי פיקוח ובקרה על פעילות משק המים והביוב של הרשות. ימונה מנהל משק מים ייעודי ברשות המקומית. השירותים יתומחרו בהתאם לשווי שוק והתמורה תעבור לחשבון הייעודי. תיקבע הגבלה אחידה על שיעור הוצאות ההנהלה והוצאות כלליות מסך ההכנסות השנתיות.
רשויות חזקות יבטלו את התאגיד
לפי השר, יש כבר 24 רשויות שממילא מסרבות להקים תאגידי מים כמו נשר, באר יעקב ונהריה - בין היתר, שלפי משרד האנרגיה פועלים ביעילות ללא תאגיד מים. לצידם יש ראשי עיר שרוצים לבטל את תאגיד המים, כמו רן קוניק בגבעתיים.
"חלק ממחזיקי המשרות התאגידי המים הם אנשים פוליטיים", טוען השר. "ראשי הרשויות החזקים, שאינם צריכים לבוא ולסגור תפקידים וג'ובים פוליטיים, ויודעים לנהל זאת בצורה יעילה, יבחרו לטובת הציבור, לסגור את התאגידים.
"יכול להיות שאשלם על זה מחיר פוליטי אבל האינטרס הציבורי חשוב מהפוליטי. רשות המים הפכה להיות גדולה יותר מרשות החברות עם 56 תאגידי מים שהוקמו בישראל".
לטענתו, "אין מקום במשק של מדינת ישראל לכל כך הרבה תאגידים מיותרים ומשרות מיותרות שאין להם הצדקה. מים הוא מוצר בסיסי וצריך להוזיל אותו כמה שאפשר".
תאגידי המים הוקמו ב-2007 אז החלו להחליף את הרשויות המקומיות בניהול תשתיות מים וביוב. השר כהן טוען: "ההקמה של התאגידים היתה טובה. בדרך נעשו שתי טעויות. האחת היא שהקימו אותן כתאגיד פרטי. אם היו תאגיד עירוני - לא היו גובים מהצרכן מע"מ שמייקר את המים. השני יצרו מערכת מנופחת של עשרות תאגידים עם מאות משרות.
"היום יש 56 מנכ"לים, יו"רים ומאות דירקטורים. ויש עוד 24 רשויות שם אפשר להקים תאגידים. כלומר תאגידי המים הפכו להיות מכונת ג'ובים. לאחרונה, 22 ממנכ"לי התאגידים טסו לארגנטינה. הניפוח הזה יצר חוסר ניהול יעיל והיעדר סינרגיה. שירותים רבים שיכלו להינתן על-ידי העירייה יכלו להינתן בנפרד".
תעריפי המים בישראל - מהנמוכים בעולם
לפי הצפי, תוך כשנה וחצי החוק אמור להיכנס לתוקף, אבל לא מן הנמנע שייתקל בהתנגדויות רבות. התזכיר עוד צריך לעבור שימוע ואישור בכנסת ולפי השר "יש לו מתנגדים רבים", כולל ברשות המים.
תעריפי מים בישראל אמנם נמצאים במגמת התייקרות אך הם עדיין בין הנמוכים במדינות ה-OECD, על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
לפי עמדת מנכ"ל רשות המים יחזקאל ליפשיץ, שהוגשה למשרד: "המצב הנוכחי טוב לאין ערוך, ממצב משק המים כפי שהיה לפני שנים, בהן הייתה האחריות לניהול משק המים העירוני מצויה בידי הרשויות המקומיות.
"ישנה הגדלה דרמטית בהשקעות במשק המים, כתוצאה מהעברת משק המים והביוב העירוני לניהול תאגידי המים, הקטנה מהותית בפחת המים ובפחת הגבייה, באופן שחסך הקמת מתקני התפלה נוספים וחוסך מאות מיליוני שקל בשנה, ויתרונות רבים אחרים.
מהפכת התאגוד העירוני, שהחלה לפני למעלה מ-20 שנה, שקולה למהפכת ההתפלה ולמהפכת השבת מי קולחים. שלושתן יחד, קידמו את משק המים הישראלי באופן שאיפשר את ייצובו, אספקת מים סדירה, טיפול בביוב ושירות איכותי לצרכני המים, והוא מהווה כיום מגדלור למדינות רבות בעולם, לרבות המפותחות ביותר שבהן.
"על אף המטרה של צמצום עלויות שהמהלך טוען להשיג, ניתוח עומק של הנתונים מצביע על כך, כי מימוש המהלך לפירוק תאגידי המים והביוב צפוי לגרום נזק רב למשק המים העירוני, וכפועל יוצא לצרכני המים בישראל.
3 צפייה בגלריה
תעריפי מים בישראל אמנם נמצאים במגמת התייקרות אך הם עדיין בין הנמוכים במדינות ה-OECD
(צילום: shutterstock)
"הוא יוביל דווקא לייקור העלויות, להשקעות חסר בתשתיות, לזליגת כספים לשימושים אחרים, לגידול בפחת המים ובפחת הגבייה, לצריכת מים לא מושכלת בידי הרשות המקומית, לפגיעה ביכולת המימון של משק המים העירוני וביכולת להסיר חסמי דיור.
"בנוסף, הוא צפוי להביא לפגיעה במוכנות לחירום ובהגנת סייבר, לירידה ברמת הפיקוח ופגיעה ביכולת האכיפה. הערכה ראשונית מצביעה, כי יישום המהלך צפוי להביא להעלאה מיידית בתעריפי המים והביוב, ובטווח הארוך לייקור של למעלה מ-20% בתעריפים, וכתוצאה – להעלאת יוקר המחיה.
"מנגד, התועלת הכספית הגלומה בחיסכון ברכיב המע"מ הינה שולית, ומשקפת הפחתה של כ-1.6% בתעריף המים לבית, הגם שרשות המים פועלת כל העת, ללא לאות, להפחתת תעריף המים או למצער לאי-ייקורו ואין חלילה היא מזלזלת בכל שבריר אחוז ובצורך להקל על יוקר המחייה. יתרה מכך, הפחתה זו, יכולה להיעשות במגוון דרכים, ובהן – נטל הארנונה שעולה לשיעור של כ-3%-2.5% בתעריף המים, נטל דמי החכירה לרשות מקרקעי ישראל ועוד.
"בד בבד, מהלך זה צפוי להביא לפגיעה קשה בעסקים, קטנים כגדולים: קבלני בניה, מפעלים, מלונות, מסעדות ובתי אוכל וכיו"ב, המחויבים בתעריף הגבוה ולמעשה מסבסדים את צרכני הבית, ואשר מהווים כ-22% מצריכת המים העירונית. צרכנים אלו, לא יוכלו יותר לקזז את המע"מ, ותעריף המים האפקטיבי שלהם יעלה, באופן מיידי, בכ-15%.
"גם בנושא החיסכון בעלויות, שכרנו ייצא בהפסדנו. די אם ניקח כדוגמא תאגיד רב-רשותי, המאגד מספר רב של רשויות. במשק המים והביוב העירוני ישנם 29 תאגידים כאלה, כאשר ביניהם המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות מצוי בתאגיד "פלג הגליל", המתאגד 13 רשויות מקומיות. פירוק תאגיד מעין זה, המעסיק כיום 45 עובדים ובממוצע 3.4 עובדים לרשות מקומית, יוביל להקמת מחלקות מים וביוב בכל אחת ואחת מן הרשויות החברות בו, דבר שיוביל בהכרח לגידול במספר העובדים העוסקים בתחום המים והביוב ברשויות ולגידול בעלויות השכר".
עוד כתב כי "ייתכן גם שהמהלך יעורר ביקורת ציבורית, עקב ירידה לטמיון של מענקי תאגוד שניתנו מכספי ציבור והלוואות בעלים שניתנו לרשויות המקומיות בשעתו ומומנו על ידי הצרכנים, בעד הסכמתן למהלך התאגוד, בהיקף נומינלי של 2.1 מיליארד שקל לחילופין, ככל שהשבת המענקים והלוואות הבעלים תהיה תנאי להעברת התשתיות בחזרה לידי הרשויות המקומיות, היא תיצור הכבדה כספית גדולה על הרשויות המקומיות".
האוצר: "מצב משק המים תחת התאגידים טוב לאין שיעור ממצבם תחת הרשויות"
גם משרד האוצר מתנגד. לטענתו התאגידים ייצרו פחת גבייה משמעותי לעומת הרשויות. כן מסר כי "כאשר משק המים נוהל בידי הרשות המקומית עצם דיווח הנתונים היה שגוי באופן שלא אפשר קבלת תמונה רלוונטית שהכרחית לצורך ניהול תקין של משאב במחסור. כמו כן, פחת המים ירד באופן ניכר עם פעילות התאגידים".
למרות שהאוצר בעד לצמצם את מספר התאגידים ועל אף שקיימות בעיות שלא נפתרו במשק המים והביוב, "המצב של משק המים והביוב העירוני תחת תאגוד הוא טוב לאין שיעור ממצב משק המים תחת הרשויות המקומיות", כך נמסר.
המשרד להגנת הסביבה והתעשיינים: הניהול צריך להישאר בידי התאגידים אך יש לצמצמם
גם המשרד להגנת הסביבה מתנגד: "בחלק גדול מהרשויות המקומיות, שטרם הצטרפו לתאגידי מים וביוב כנדרש על פי החוק, כדוגמת: בית שאן, נהריה, ראש פינה, כפר תבור ומעיליא, ניכר כי התחזוקה השוטפת של תשתיות המים והביוב אינם מטופלים כראוי לרמה הנדרשת באופן הגורם למפגעים סביבתיים. מפגעים אלה כוללים: נזילות וגלישות ביוב גולמי ממערכות ההולכה ותחנות השאיבה, קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור השפכים, המגיעים בסופו של דבר למקורות מים ונחלים, לשטחים הפתוחים ולים, תוך סיכון ברור למערכות אקולוגיות ולבריאות הציבור.
"עמדתו המקצועית של המשרד להגנת הסביבה תמכה מאז ומתמיד במהלך של תאגוד משק המים והביוב שהוכיח את עצמו במרבית המקרים כהצלחה של ניהול במשק כספים סגור, לשיפור תשתיות לאיסוף והולכת ביוב ובטיפול הולם בשפכים במכוני הטיהור.
"לנו ברור כי המשך חיזוק תאגידי מים וביוב בעלי אנשי מקצוע עם מומחיות בתחום, שמירה על מספרם הנמוך וניהול משק המים כמשק כספים סגור, זה המפתח לתפקוד מיטבי של משק המים והביוב.
"גם במצב הנוכחי לא הכול עובד כפי שהיינו רוצים, העבודה לא תמה. אין כל ספק שיש להמשיך לפעול להקמה ואיחוד של תאגידי מים וביוב שיביא ליעילות ארגונית ותקציבית, למניעת בזבוז משאבים ולביצוע השקעות במקומות הנדרשים".
התנגדות נוספת מגיעה מכיוון התאחדות התעשיינים: "שינוי במבנה משק המים, בו מקטע החלוקה יופעל על ידי הרשויות המקומיות ולא ע"י תאגידי המים, משמעותו העלאת תעריף המים לכלל העסקים בעקבות חוסר יכולת להזדכות בגין מע"מ.
"טיעון נפוץ כנגד המבנה הנוכחי, המועל על ידי תאגידי המים, הינו שרכיב המע"מ מייקר מלאכותית את תעריף המים ב-18%. לפי טיעון זה אילו השירותים היו ניתנים על ידי רשות מקומית, שהינה מלכ"ר, תעריפי המים והביוב היו נמוכים בשיעור המע"מ. טענה זו שגויה מיסודה, ולמעשה המצב הינו הפוך לחלוטין ודווקא פירוק תאגידי המים צפוי להוביל להתייקרות משמעותית של תעריף המים עבור המגזר העסקי.
"העלות המוכרת לתאגידי המים, ממנה נגזר תעריף המים, אינה כוללת הכרה במע"מ שהתאגיד משלם (למקורות, ספקים, קבלנים וכו'). זאת, כיוון שהתאגיד יכול להזדכות על תשלומי מע"מ אלו, בעוד רשות מקומית, אשר הינה מלכ"ר, אינה יכולה להזדכות על מע"מ.
"לכן, גם במידה ורשויות מקומיות ינהלו את משק המים, לרכיב המע"מ תהיה השפעה על תעריף המים. השפעה זו תהיה מצד העלות הכוללת, ולא כתוספת ישירה לתעריף. על פי חישוב של רשות המים, מדובר בהבדל זעום של בין 2.5% ל- 3% ולא 18% לטובת תעריף מים שייקבע תחת ניהול רשויות מקומיות.
"יחד עם זאת, מאחר והמע"מ אינו נגבה כתוספת נפרדת לתעריף, אלא כלול בתוכו, עסק שהיה יכול עד כה להזדכות על רכיב המע"מ, לא יוכל עוד לעשות זאת תחת ניהול רשויות מקומיות, וייאלץ לשלם תעריף גבוה מבעבר.
"אנו קוראים להותיר את ניהול משק המים בידי תאגידי המים. יתרה מזאת, אנו ממליצים ליישם החלטות עבר לצמצום מספר תאגידי המים לטווח של 20-25 תאגידים לכל היותר, וזאת על מנת למקסם את יתרון הגודל של תאגידי המים ולייעל את הניהול".
