"הנה הסיבה העצובה לכך שבשנה הבאה תעמדו עוד חצי שעה בפקקים בכל יום, הילדים שלכם יצטופפו בכיתות עמוסות כפי שלא ראינו פה עשורים, חלק ממחלקות האשפוז בבתי החולים יקרסו - וזה רק קצה הקרחון: דמיינו לרגע מפעל ענק, שמייצר מוצר שהוא בבסיס חייכם, שביום אחד הממשלה מחליטה לקחת לו את מכונת הייצור.
"כך נראה תחום התשתיות בישראל מאז 7 באוקטובר 2023. במרץ 2024 התקבלה החלטת ממשלה להביא לכאן 5,000 עובדים זרים לתשתיות במקום הפלסטינים, שאת עבודתם עצרה המדינה. עד היום לא נחת עובד אחד בארץ". כך מלין סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, אריה דוד.
לא מדובר בתחזית וגם לא באיומים על הנייר. על פי דוד זו המציאות בשטח: "המלחמה הביאה למחסור חמור בעובדים. חלק גדול מהם היו פלסטינים שנאסר עליהם להגיע, וקבוצה גדולה אחרת של עובדים גויסה למילואים. המחסור בעובדים הביא לעיכובים רבים בביצוע פרויקטים שהציבור זקוק להם, לצד זינוק בעלויות הבנייה בשל שכר שהוכפל ואף יותר מזה. קבלנים באתרי תשתיות שנסגרו נאלצים עדיין לשלם תקורות אתר, ביטוח, דמי שכירות כלים שאין להם מפעילים, שכר עובדי מטה וכמובן, עליהם להתמודד גם עם ריביות עתק, שנצברות על ההלוואות שהעמידו להם בנקים".
אריה דודצילום: שי פאוזנרלדבריו, "למעשה, אנחנו כבר אחרי הקו האדום שבו בנקים מסרבים לממן הקמת תשתיות. אם זה לא מספיק, גם עלות החומרים זינקה בשל המלחמה מול החות'ים, תחום ביטוח העבודות בענף נמצא על סף קריסה ומונע בפועל יציאה לפרויקטים. והמדינה? טומנת ראשה בחול. ואני שואל, מה חושבים לעצמם השרים ומקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת שיקרה בשנה ובשנתיים הבאות?".
גם יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, מציינת עד כמה תחום התשתיות חיוני: "אי ביצוע תשתיות הוא אחד החסמים המשמעותיים ביותר בפיתוח המקרקעין בישראל, ובמיוחד בפרויקטים של התחדשות עירונית. למעשה, ללא תשתיות הולמות - דרכים ונגישות, מים, חשמל, ביוב וצורכי ציבור - אין כל היתכנות לקידום פרויקטים, גם בתחום ההתחדשות העירונית", היא מדגישה.
"שנים של השקעה מוגבלת"
"לצערי, התשתית הפיזית בישראל לא הצליחה להדביק את קצב הצמיחה והביקוש. המצב הנוכחי משקף שנים של השקעה מוגבלת, תכנון שאינו מספק לטווח ארוך ופיזור אחריות בין גופים שונים - והתוצאה היא פער שהולך ומתרחב בין הביקוש להיצע", אומרת רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים.
לדבריה, "הגדלת היצע הדירות וקידום התחדשות עירונית אינם אפשריים ללא התמודדות יסודית עם אתגר התשתיות המתפתח. כולנו עדים למציאות שבה פער התשתיות מעכב את קצב הבנייה, פוגע בהתחדשות עירונית ומשפיע ישירות על עלויות הדיור של כל משפחה בישראל. גם כאשר הבניינים מוקמים, חיבור למערכות בסיסיות כמו חשמל, מים וביוב מתעכב. צוואר בקבוק זה לא רק מעכב אכלוס, אלא גם פוגע באיכות התכנון העירוני, מונע יצירת קהילות מגובשות ומשמר את מחירי הדיור הגבוהים".
רונית אשד לויצילום: יח"צעוד על פי אשד לוי: "בפרויקטי התחדשות עירונית האתגר מורכב במיוחד. במתחמים ותיקים עם תשתיות מיושנות, היעדר פתרונות כוללים מעכב יוזמות שיכולות להוסיף אלפי יחידות דיור ולשפר את המרחב הציבורי. לדעתי, נדרשת רפורמה מערכתית: הקמת גוף מתכלל אחד שיוביל את תחום התשתיות, ייעול הליכי אישור, תיעדוף השקעות בתשתיות פיזיות, לצד פיתוח תחבורה ציבורית וכן הפחתה של מורכבות בירוקרטית.
"נדרש תכנון אסטרטגי ל־20 ו־30 שנה קדימה, עם גמישות לשינויים והגדלה משמעותית של תקציבי התשתיות הלאומיים. תשתיות הן יסוד המרחב העירוני. השקעה בהן היא השקעה בעתיד הדיור בישראל וביכולתנו לספק פתרונות איכותיים במחירים סבירים ובאיכות החיים של כולנו. אני מאמינה שהצבת נושא התשתיות בראש סדר העדיפויות הלאומי הכרחית להבטחת עתיד הדיור במדינה".
גם מבלי להיכנס למשבר בענף היום, יש מי שמסביר עד כמה התחום בעייתי מהיסוד. ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, מסביר: "עד שכבר מאושרת הקמת שכונה חדשה, פיתוחה או אכלוסה מתעכב עקב אי הקמת התשתיות הנדרשות. מדובר בחסם משמעותי בעיקר בשכונות חדשות, וראוי שהממשלה על מוסדותיה תסייע לראשי הערים להוציא את העגלה מהבוץ". רוט נותן גם דוגמה: "שכונת נבון בחיפה תקועה בגלל חסמים, שחלקם לא באשמת העירייה, כגון המט"ש או חיבורי כבישים, שעד שלא ייסללו על ידי משרד התחבורה, היזמים לא יכולים לקבל היתרי בנייה".
ישי רוטצילום: פרטירוט מוסיף: "כך גם שכונת שערי העיר עכו, שמתקדמת בצעדי ענק, אבל טרם התחילו העבודות להקמת תחנת הרכבת, הסדרת המחלף ועוד. הרשויות לא מסוגלות לממן בעצמן את התשתיות הנחוצות להקמת שכונות חדשות, ולשם כך באו לעולם הסכמי גג. כשיש הסכם גג ומוקמת מינהלת למימוש ההסכם, אזי כבר יש כסף צבוע שמיועד להקמת אותן תשתיות. לדעתי, אסור לרשויות להסכים לקדם תוכנית מבלי שיש תקציב לפיתוח התשתיות הנחוצות להשלמת השכונה".
עוד על פי רוט, הסכם הגג יכול להוות פתרון, אך צריך להקפיד שהמימון מגיע וההסכם נחתם. "שכונת פארק הנחל בבאר שבע, שבה הקמנו מאות רבות של יחידות דיור, היא דוגמה להסכם גג מוצלח", מסכם רוט, "היא למעשה הראשונה בישראל שבה התשתיות קדמו לאכלוס, בזכות הסכם גג ומינהלת שיישמה אותו בהצלחה".
3 צפייה בגלריה
ההרס האדיר יחייב בנייה של שכונה חדשה. זה לא יוכל לקרות בלי תשתיות. זירת פגיעה של טיל בבת ים
(צילום: דנה קופל)
"היעדר מימון ממשלתי ייעודי"
על אף הפתרון האפשרי של הסכמי הגג, נראה שלא תמיד הדבר אפשרי או מספק, כפי שאפשר לשמוע רק מראשי הרשויות עצמם. אחד מהם הוא רועי לוי, ראש עיריית נשר וסגן יו"ר השלטון המקומי, המסביר שאחד החסמים המשמעותיים ביותר נמצא בתחום התחבורה: "תוכניות ההתחדשות העירונית המקודמות בכל רחבי הארץ מוסיפות אלפי יחידות דיור, אך ללא השקעה מקבילה בתשתיות תחבורה, אנו מעמיסים עוד יותר על מערכות שכבר כורעות תחת הנטל הקיים".
הבעיה, לדבריו, היא "היעדר מימון ממשלתי ייעודי להרחבה ושדרוג התשתיות באזורים המתחדשים. ללא תקצוב מתאים ממשרד התחבורה, לא ניתן להרחיב כבישים, להקים מחלפים או לשפר את התחבורה הציבורית במקומות שבהם הדבר חיוני. אם לא נפעל כעת, נעמוד בפני שיתוק תחבורתי, שיפגע באיכות החיים של התושבים וביכולתנו לקדם פרויקטים עתידיים".
עו"ד שמואל שוב, שותף מנהל במשרד עוה"ד שוב ושות', מציין כי על אף שהמשבר בענף התשתיות ידוע ולמרות המחסור בעובדים מקצועיים מאז המלחמה, נראה שגופי המדינה ממשיכים להתעלם מכך: "רשות מקרקעי ישראל ממשיכה לשווק קרקעות שאינן זמינות לבנייה מבחינת פיתוח, מבלי שלרשויות המקומיות יש אפשרות או רצון לקדם בהן פיתוח. התוצאה היא שהקרקעות משווקות, יזמים משלמים את מיטב כספם על הקרקע ובנוסף משלמים עלויות מימון גבוהות, אבל לא יכולים להתחיל לבנות ולשווק את הדירות".
עו"ד שמואל שובצילום: ITAMAR PHOTOעוד הוא אומר כי "בפרויקטים שבהם הקרקעות כבר שווקו, נראה שרוכשי הדירות יישאו במחיר ההמתנה, אך בכל הקשור למכרזים חדשים, יש היום תופעה שיזמים נמנעים מהתמודדות במכרזים או מסירים הצעות, אם הם חוששים שצפויים עיכובים בפיתוח התשתיות. היה נכון אם ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון לא היו מתדהרים רק בשיאי שיווק, אלא גם בשיאים של התחלות בנייה מהירות מיום שיווק הקרקע, ומתאמים או מסייעים ליזמים. נראה לא הגיוני שלאחר שוועדות התכנון מאשרות תוכניות בניין ערים, אזורים שלמים אינם נבנים עקב סכסוכים בין רשויות המדינה לרשויות המקומיות".
לדברי עו"ד גיא פטאל, שותף במשרד עוה"ד ארנון, תדמור לוי ומומחה לעסקאות התחדשות עירונית, "פרויקט התחדשות עירונית נדון לכישלון ללא תשתיות מותאמות. בשנים האחרונות אנחנו רואים מספר הולך וגדל של פרויקטים להתחדשות עירונית, לרבות בערים שבהן התשתיות רעועות או גבוליות כבר עכשיו, ודבר אחד בטוח: ללא השקעה מקבילה בתשתיות, אנו יוצרים פצצת זמן. אנחנו כלואים בפרדוקס: מגדילים צפיפות, אך התשתיות קורסות. בעוד גורמים כמו הרשות להתחדשות עירונית פועלים לזיהוי חסמים ושינויי חקיקה, בפועל התיאום בין היזם, הדיירים והרשויות נותר לקוי, והפערים התקציביים עצומים".
טל ונגר, סמנכ"לית תכנון וסביבה בחברת הייעוץ והניהול AVIV מקבוצת MATRIX, מסכמת: "עניין התשתיות הוא חסם משמעותי מאוד להתפתחותן של ערים. לא ניתן להגדיל עיר מבלי לוודא תחילה שמתקן טיפול השפכים העירוני (מט"ש), למשל, נותן מענה. לעיתים מימוש תוכניות מותנה בהקמה של תשתית, שמטרתה לתמוך בגידול העירוני".
לדבריה, "ברובד התכנוני המדינה נערכת, אך לרוב הבעיה היא ביצועית, בשל היעדר תקציבים ותיעדוף מתאים. הפער בין תכנון לביצוע הוא דרמטי בישראל. ההשקעה בתכנון ובזמינות סטטוטורית היא זניחה ביחס למימוש התוכניות. יותר קל לתכנן מט"שים, מחלפים, תחנות כוח ומתקני התפלה. אבל כשרוצים להקים אותם, נתקלים בסדרי עדיפויות ובתקצוב חסר".
גם מחסור חמור במהנדסים מעכב תשתיות
לצד קשיי המלחמה, יש המסבירים שהמשבר עמוק הרבה יותר וקשור הן להזנחה ארוכת שנים של התחום והן לאנשי המקצועי וההכשרות. יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מסביר: "קיימת מצוקה קשה במיוחד בתחום התשתיות – גם מחסור של פועלי בניין, אבל גם מחסור חמור במהנדסים. לצערי, הבעיה לא זוכה לטיפול מצד הממשלה. לא מדובר רק ביחס לתקופת המלחמה, זה קורה כבר כמה שנים, ואין כרגע פתרון. צריך להבין שחסרים היום כ־6,000 מהנדסים וזה בנוסף למצוקת כוח האדם באתרי הבנייה. מדברים על שיקום הדרום והצפון, אבל גם שם יצטרכו עובדים שכרגע חסרים וגם מהנדסים שיקבעו אם בניינים ייהרסו או שאפשר לשפצם או לשמרם".
אל מול המצוקה, גוברין מציע פתרון אפשרי: "חלק מהאפשרות להתגבר על המחסור במהנדסים, הוא לנסות ולהחזיר את המהנדסים הוותיקים שפרשו לגמלאות - חלק נכבד מהם עולים מברית המועצות בגל העלייה של שנות ה־90, וזאת על ידי מתן הטבות כספיות, לדוגמה באמצעות הוראת שעה שתעניק נקודות זיכוי במס הכנסה לכל מהנדס שיחזור לעבודה. זה יכול להיות גם בחצי משרה. לרוב האנשים הללו עתירי ניסיון. אני מעריך שאם זה יקרה, סביב 1,500 מהם יחזרו לעבוד – וזה דרמטי. לטווח הארוך יותר צריך הכשרות ויש לבנות תוכניות שלמות להכשרה. בכל הקשור למצוקת העובדים – חייבים להביא כמה שיותר עובדים זרים, גם לתשתיות".
ד"ר בלה ברדה ברקת, יזמת ומומחית להשקעות נדל"ן, מעניקה תמונת מבט בינלאומית שמעידה עד כמה מצבנו בכי רע: "המחסור באנשי מקצוע הוא אחת התופעות הבולטות במשבר הזה. כיום בישראל רשומים כ־15 אלף מהנדסים אזרחיים בלבד – מספר נמוך משמעותית ביחס לאוכלוסייה ולצרכים. מדובר בכ־16 מהנדסים לעשרת אלפים תושבים – נתון שמעמיד את ישראל מאחור בהשוואה למדינות כמו גרמניה, שבה יש כ־160 אלף מהנדסים אזרחיים, או שוודיה והולנד, שבהן שיעור המהנדסים ביחס לאוכלוסייה גבוה הרבה יותר".
ברקת מציינת כי "בעוד מדינות אלו מכשירות מדי שנה עשרות אלפי מהנדסים בתחומי התשתיות וממשיכות להשקיע בהכשרות ובהסבות מקצועיות, בישראל ההכשרה בתחום מצומצמת, ההגירה המקצועית דלה, ושוק העבודה מתאפיין בשחיקה גבוהה ובנטישה של אנשי מקצוע איכותיים. לצד המחסור בכוח אדם, בולט גם הפער בהיקפי ההשקעה הציבורית בתשתיות. ישראל משקיעה באופן עקבי פחות ממדינות ה־OECD בתחום זה – הן כאחוז מהתמ"ג והן כחלק מתקציב המדינה".
לדבריה, "בשנים האחרונות הפער מוערך בכ־1.5% תוצר בשנה – מה שמיתרגם לעשרות מיליארדי שקלים, שאינם מושקעים בכבישים, רכבות, מערכות מים ואנרגיה. בעוד במדינות מערביות רבות מלאי התשתיות שווה ל־70% ואף 80% מהתמ"ג, בישראל הוא מוערך בכ־50% בלבד. התוצאה: פרויקטים מתעכבים, עלויות תחזוקה מזנקות, והיכולת לתמוך בהתחדשות עירונית ובהרחבת היצע הדיור נבלמת שוב ושוב".
הכתבה פורסמה לראשונה במוסף "ידיעות הנדל"ן" של "ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 06:00, 18.07.25
