בית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר לקבלת חצי דירה הרשומה על שם זוגתו לשעבר. השופט שי שמואל קבע שלא הוכחה כוונת שיתוף ספציפית ביחס לנכס, ולכן הוא יישאר בבעלות האישה.
בני הזוג התחתנו ב-1994 בנישואים אזרחיים וב-1997 נרכשה הדירה נשוא ההליך. ב-2004 הם נפרדו ובמסגרת הסכם הגירושים נקבע שהבית יירשם בבעלות האישה, לרבות העברת המשכנתה על שמה. לאחר שנתיים שבו הצדדים לחיות יחד בלי להתחתן ואף הביאו לעולם ילד. פרידתם השנייה אירעה ב-2019.
1 צפייה בגלריה
גרושיםגרושים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בתביעה שהגיש הגבר ביוני 2021 באמצעות עו"ד שרון אביב שוחט הוא טען שמחצית הדירה שייכת לו מכוח היותם ידועים בציבור בתקופת הזוגיות השנייה. הוא הדגיש שב-13 שנים אלה כל אחד תרם את חלקו - אם מכספו, מעמלו ומטרחתו - לקיום היחידה המשפחתית. הוא הוסיף שלא נערך הסכם ממון ביחס לדירה, ומכאן שיש לראות בזוגתו לשעבר כמי ששיתפה אותו בה ולאזן ביניהם את הזכויות עליה.
מנגד טענה האישה באמצעות עו"ד רענן פלץ שבני הזוג לשעבר לא היו בגדר ידועים בציבור. היא סיפרה שילדיהם כלל אינם בקשר עם אביהם, במיוחד בתם שלטענתה חוותה ממנו אלימות. היא הוסיפה שהייתה ביניהם הפרדה רכושית מוחלטת והיא זו ששילמה את ההון עבור הדירה ואת החזרי המשכנתה, בעוד שבן זוגה היה רוב הזמן מובטל.
השופט שמואל קיבל אמנם את טענת התובע להיותו ידוע בציבור של הנתבעת בתקופת זוגיותם השנייה, אלא שבאותה נשימה - דחה את ניסיונו לקבל חצי מדירתה. הוא קבע שלא הוכחה כוונת שיתוף ספציפית ביחס לדירה, והעובדה שהצדדים חזרו לחיות יחד למשך 13 שנים כידועים בציבור אינה מקנה כשלעצמה זכות לתבוע שיתוף בדירה.
פסק הדין הפנה לסעיפיו המפורשים של הסכם הגירושים שעליו חתמו הצדדים לפני כשני עשורים, ומהם עולה כוונתם הברורה להעביר את הדירה לאישה באופן בלעדי. כך למשל, נכתב בחוזה ש"לאחר התרת הנישואין יועבר הבית לבעלותה הבלעדית של האישה". נקבע שיש בהסכם כדי להעיד על אומד דעתם, הן ביחס למעמד הדירה והן בנוגע ליחסיהם הכלכליים.
"העובדה שהצדדים חתמו על הסכם גירושין, במסגרתו הסכימו כי התובע אינו הבעלים של הדירה, יחד עם כך שלא עלה בידי התובע להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בדירה במהלך החיים המשותפים כידועים בציבור - שומטת את הקרקע תחת טענות התובע באשר לשיתוף בדירה", קבע השופט.
הוא הבהיר שלא מצא ראיה כלשהי לתרומתו הכספית של בן הזוג בדירה או בשיפוצה, כפי שהעלה במסגרת טיעוניו, בניסיון להוכיח כוונת שיתוף. לפיכך הורה השופט על דחיית התביעה והבית יישאר בבעלות האישה. הגבר חויב ב-30 אלף שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד שרון אביב שוחט • ב"כ הנתבעת: עו"ד רענן פלץ • ynet הוא שותף באתר פסקדין