תהליך הגירושין בישראל נוטה להיפתח בעימות חזיתי. אחד הצדדים פונה לעורך דין שמגיש תביעה והשני נאלץ להתגונן. מרגע זה, מערכת המשפט נכנסת לפעולה: דיונים, צווים זמניים, חוות דעת של מומחים. הכול מלווה בהסלמה, לא רק באולם הדיונים, אלא גם בבית, מול הילדים, בלילות ללא שינה, בחרדה מהעתיד. אלא שהנתונים מלמדים שהרוב המכריע של התיקים הללו מסתיים בהסכם. אז למה לא להתחיל מהסוף?
עו"ד אור גל-און, העוסק בייצוג בסכסוכי משפחה וירושה, רואה מדי יום זוגות שנכנסים להליך כשהם פגועים, מתוחים, מבולבלים, חסרי אמון בבני זוגם ולעיתים חדורי מטרה "לנצח". לדבריו, לא פעם הכאב האישי הופך לרצון להוכיח שהצד השני "אשם" או "לא ראוי" ובדרך שוכחים את המטרה האמיתית – להיפרד בכבוד ובהגינות.
התחושה היא שהצדדים לפירוד נדרשים לא פעם לעבור תהליך (לאו דווקא משפטי, אלא אישי יותר) על מנת להגיע לנקודה שבה הם יכולים להתיישב ולהגיע להסכמות. זה חבל, כי ההליך המשפטי מלווה בעלויות כלכליות כבדות: תשלומים לעורכי דין, לשמאים, לאקטוארים, ליועצים שונים – כל אלו מייקרים את התהליך פי שתיים או שלוש. אבל המחיר הכבד ביותר הוא הנזק הנפשי: התשה רגשית, חיים בחוסר ודאות, מערכת יחסים קשה עד הרוסה בין ההורים לילדים, שנסחפים פנימה לסכסוך שלא בחרו ושאינם רוצים.
עו"ד אור גל-אוןצילום: דניאל קסבואז, גם כשבסופו של דבר מגיעים להסכם כפי שקורה ברוב התיקים, היחסים כבר פגומים, האמון נשבר וקשה לשקם את מה שעלה בלהבות ונשרף. כאן צפה השאלה: אם ההסכם הוא התוצאה הסופית, הידועה מראש, אולי כדאי לבחור בו כבר בהתחלה?
עו"ד אדוה ננטל, מגשרת בדיני משפחה וירושה, ומגשרת מהו"ת מטעם הנהלת בתי המשפט, מלווה זוגות שבחרו מלכתחילה גישור. לדבריה אלה שבוחרים לבוא למשרדה לגישור הם לא פחות כועסים, אלא שהם מבינים שמאבק בבית משפט יעלה להם יותר מבחינה רגשית וכלכלית.
עו"ד אדוה ננטלצילום: איה הקטיןחלקם מגיעים לחדר הגישור עוד לפני שפנו לערכאה שיפוטית ופתחו בקשה ליישוב סכסוך. אחרים עושים את "הסיבוב" מבית משפט או מבית הדין הרבני ונכנסים להליך הגישור, לאחר שכבר חוו את השבר שלהם כשעמדו כבר מול המערכת המשפטית, המשקפת להם כמראה בחדר האיפור את המציאות הפרטית שלהם.
לכבד את העבר, להתחשב בעתיד
גישור אינו ויתור. זהו תהליך שמאפשר להקשיב, להבין ולבנות הסכמות מותאמות אישית. בשונה מהכרעה שיפוטית שמכתיבה תוצאה, גישור נותן מקום לצרכים, ערכים ומשאבים רגשיים של כל צד, כולל של הילדים. ההסכמות נשמרות לאורך זמן כי הן נוצרו מתוך בחירה ולא מתוך כפייה.
גם תיקים שנראו בלתי ניתנים לגישור או פתרון מסתיימים בהסכם. אלא שלא פעם הדרך להסכם עולה יותר מהתוצאה עצמה, בעיקר מבחינה רגשית. אפשר וצריך להיעזר בעורך דין כבר למן ההתחלה, אך לא תמיד דרך ההתנגשות היא הפתרון. ייעוץ משפטי לא חייב להוביל למלחמה אלא יכול לתמוך בהסכמות.
הגישור עדיף לא רק מבחינה משפטית וכלכלית אלא גם מהפן הריגשי. מדובר ב"פרידה מבוקרת" ולא בהרס טוטאלי של צד נגד צד. גישור מאפשר לסיים את הקשר הזוגי באופן שמכבד את מה שהיה, מתחשב במה שיהיה, שומר על שיח בין ההורים ומגן על טובת הילדים.
ישנם זוגות שמצליחים לראות את הדרך הזו כבר בתחילתה, בבחינת "סוף מעשה במחשבת תחילה". הם מבינים שהמטרה היא לא לנצח אלא לסיים נכון את הזוגיות. הם נעזרים באנשי מקצוע לא כדי לחזק את המאבק, אלא כדי לברר אותו באופן חכם, שליו, יעיל. זהו לא רק שינוי טכני, זהו שינוי תפיסתי. דווקא מתוך כאב אפשר לצמוח להסכם שמכיל, מרפא ופותח דלת להמשך מאוזן ובריא יותר.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אדוה ננטל ועו"ד אור גל-און עוסקים בגישור במשפחה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
