"בעולם המשקאות זה לא פנטזיה. קנו חברות יותר קטנות משלנו, זה קורה בארץ ובעולם. כשבנינו את התוכנית העסקית לא שמנו את זה כיעד. החלטנו לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב. אם נקבל את ההצעה הנכונה על השולחן? ברור שזה חלום של כל יזם, רק שעבורנו זה אומר שנמכור כל עוד הערכים עליהם נבנה העסק שלנו, לא ייפגעו".
לירון קופר (43, מושב בית הלל) ויובל גרודק (40, קיבוץ דן) הם שני יזמים מהצפון, בעלי מותג המשקאות "גרופר". הקשר בין השניים החל ב-2009 כשלמדו וטרינריה במכללה האקדמית תל חי. באותו זמן הייתה תוכנית מוסדרת בין המכללה לאוניברסיטה ללימודי וטרינריה ברומניה. השנתיים הראשונות התקיימו בתל חי, ומהשנה השלישית והלאה ברומניה. אלא שכשהגיעו לרומניה הסתבר להם שהלימודים במכללה כבר אינם מוכרים ברומניה.
השניים למעשה ויתרו על חלום הווטרינריה, חזרו לישראל, וכל אחד פנה לדרכו. גרודק השתלב ב"עולם האופנה" של הטבק, צלל לעולם הקמעונאות, וקופר ניהל פאב בכפר גלעדי.
"גם כילד שתיתי רק מים"
"שש שנים אחרי שעזבתי את לימודי הווטרינריה, כשהחלטתי לעזוב את תחום יבוא הטבק והתחלתי לחפש את עצמי מחדש, חשבתי על אמי", מספר גרודק. "מאז שאני זוכר את עצמי, כילד, שתיתי רק מים. אמי תמיד נהגה להוסיף למים תרכיזים ממותקים. בטיולים בעולם נהגתי לבדוק ולשתות מיצים אורגניים וטבעיים. חשבתי על זה שאין בארץ משקה טבעי שאין בו חומרים משמרים, והחלטתי לנסות להקים עסק בתחום".
נראה שאין מרחק גדול יותר בין עולם הטבק לעולם המיצים הבריאים.
"נכון", מחייך גרודק. "עשיתי את המעבר בזמן הנכון".
גרודק פנה לקופר, שבאותו זמן ניהל את הפאב בכפר גלעדי, ושיתף אותו ברעיון. קופר מצידו מספר שבמשך שנים ארוכות היה מכור לקולה. "נהגתי לשתות כ-3 ליטר ביום. לא יכולתי לשתות רק מים. ביום אחד, כשאשתי נכנסה להריון, היא הוציאה את הקולה מהבית וחיפשתי מה לשתות במקום".
"אם זה קיים בעולם, זה יכול להתקיים גם בישראל"
השניים יצאו לדרך. עזבו את הקריירות שלהם, והחלו להקדיש משאבים כלכליים וזמן כדי למצוא נוסחה למשקה מוגז בריא. כשנה וחצי לאחר שהחל הפיתוח, הגיח לעולם המותג "גרופר" (הלחם של שמות המשפחה של קופר וגרודק). המשקה, שמיוצר רק מפרי אורגני, מינרלים וגז, הוא הראשון מסוגו בישראל. השניים מדגישים כי התעקשו שהמשקה יהיה מבוסס גם על ערכים. "רצינו משקה בריא, טבעי, ולא פחות חשוב, נגיש מבחינת המחיר", אומר גרודק. "הרעיון ליצירת מוצר בתחום הבריאות אמנם הגיע ממקום אישי, אבל החשיבות של מוצרים בריאים לגוף ולנפש נכונה לגבי כל אחת ואחד".
השניים השקיעו כמה מאות אלפי שקלים בתהליך הפיתוח, שקדו על מציאת חומרי גלם מתאימים ועל בחירת טעמים, ניסו להפחית את כמות הקלוריות, לעצב בקבוק מזכוכית מתכלה, וניהלו מגעים עם מפעלים ומפיצים.
נכון להיום, המוצרים נמכרים בכ-3,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ, כשאחד הדברים שהם מדגישים, זה ביקוש למוצר בקרב חברות הייטק. החברה מוערכת נכון להיום, בכ-40 מיליון שקלים, כשפורטופליו המוצרים שלה כולל כבר יותר מ-20 סוגי פריטים, בהם מיצים טבעיים, אלכוהול וחטיפי פירות.
קצת קשה לא לשאול איך לא חשבו על זה קודם.
"שאלנו את עצמנו את השאלה הזו", קופר מספר. "חשבנו, שאם זה קורה בקוסמטיקה, במזון לא מעובד, באופנה מבדים טבעיים ובעוד תחומים, אין סיבה שזה לא יקרה בעולם המשקאות המוגזים. שוק המשקאות הקלים בישראל הוא שוק ריכוזי. הרווחה של הצרכן הישראלי, שאיננו מרדן וקונה מה שיש, לא נמצאת בראש מעיינם של היצרנים. זו החשיבה שמונעת את התפתחות השוק הזה.
"הקיבעון של היצרניות הגדולות בשוק המשקאות בישראל יכול וחייב להישבר. הבנו שזה יקרה רק אחרי שנוכיח שהצרכן מוכן לצרוך מוצרים ממרכיבים טבעיים ולא מזיקים, ללא תוספת סוכר או חומרים משמרים. הבנו, שאם זה קיים בעולם, זה יכול להתקיים גם בישראל. החלטנו לייצר את המוצר בכמות גדולה ובעלות נגישה, שיתאים לקהל הרחב".
"מהרגע הראשון ניסינו להתבלט"
הם החלו לעבוד על התוכנית העסקית שלהם, והבינו שחשוב להם שהייצור ייעשה בישראל ושיוקם מפעל שלהם בגליל העליון. "אנחנו אוהבים את המקום ורצינו לקדם את החקלאות בישראל", מסביר קופר. "נפגשנו עם חברות ומפעלים, בדקנו אפשרויות ועלויות".
רק שציונות לחוד ועלויות לחוד. כשהשניים הבינו שהמחירים שהם יידרשו אליהם גבוהים ולא עומדים ביחס ישיר לאג'נדה שלהם, הם החליטו לחפש אפשרויות בחוץ. "רצינו מוצר שבכל פעם שהצרכן אוכל בחוץ או בא לו לשתות משהו בריא בבית, הוא לא יחשוב על הכסף", אומר גרודק. "כשהבנו שלא ריאלי לייצר מוצר כזה בישראל לקחנו צעד אחורה ובנינו תוכנית עסקית חדשה עם החלטה להוציא את רכישת חומרי הגלם ולבצע את הייצור בחו"ל, ופתחנו מפעל לשיווק המוצר בצפון. את חומרי הגלם קנינו בהולנד, שלחנו אותם לייצור בפולין ובגרמניה ומשם לישראל. אחד הדברים החשובים לנו היה למצוא חומרי גלם אורגניים שיוכלו לענות על דרישת הכשרות".
אז האידאולוגיה באה על חשבון הרצון להתעשר מהיזמות?
"אני לא מסתכל על זה ככה. אנחנו כן חברה למטרת רווח וההצלחה כן צריכה להיות כלכלית. רצינו להגיע לכמה שיותר אנשים. למכור מיליון או שני מיליון בקבוקים בשנה עם רווח יותר נמוך, זה אומר לעבוד יותר קשה, אבל זה עדיין מביא להצלחה כלכלית. הבאנו משקיעים, אנשים דבררו את המוצר, לטווח הארוך מדובר בהצלחה כלכלית יותר גדולה. בחרנו בעיצוב גרפי צעיר וצבעוני. המטרה שלנו מהרגע הראשון הייתה להתבלט". אחד מאותם משקיעים שהצטרפו למיזם היה השחקן והקומיקאי עופר שכטר, שגם היה הפרזנטור של המותג.
הם החליטו לפתח את המוצרים סביב קהילה ששואפת לבריאות. הם פנו לגיוס משקיעים ויצרו קהילת משקיעים, שהסכימה לרכוש את המוצר כשהיה עדיין בשלבי יצור, ולקבל אותו רק אחרי הפיתוח, כשיהיה מוכן. לדבריהם, מעל 2,500 איש תמכו ברעיון. הקהילה של גרופר החלה להיבנות. "בזכות הגיוס הבנו שקיימת היתכנות למוצר, מה שנתן לנו את הכוח לצאת לדרך", מספר קופר. "עכשיו חיפשנו כסף אמיתי, ופנינו לגיוס משקיעים מהתעשייה, אנג׳לים, חברות מהתחום. הצענו להם להשקיע ולהיות בעלי מניות בחברה".
"אנחנו מביאים מוצר בסיסי. זה היה חסר"
כשהם שמים את האצבע על נקודת המפנה שהאיצה את פיתוח המותג, הם חוזרים לתקופת הקורונה. אז, הם הצליחו לגייס ארבעה מיליון שקל בגיוס המונים: "זו הנקודה שהתחלנו לייצר", הם מספרים. ביולי 2020 השיקו את המשקה. אחד המשקיעים שנכנס לתמונה די בתחילת הדרך, הוא דורון פרנקנשטיין, אז מנכ"ל משותף בחברת המשקאות בלו. ההשקה הצליחה, וכשלושה חודשים לאחר שיצא לשוק כבר היו לגרופר נציגות בכ-700 נקודות מכירה ברחבי הארץ.
אנשים אומרים שאם זה בריא, אז זה לא טעים.
"אנחנו אומרים 'קודם טעים ואז בריא'", טוען גרודק. "העובדה שקהל הצרכנים של המוצרים שלנו הולך ומתרחב, זה מה שמוכיח את מה שחשבנו בתחילת הדרך. כמו כל יזמות, זה התחיל מצורך. האמנו שהמותג שלנו יעשה הבדל אמיתי בדרך שבה אנשים שותים. זה קורה. גרופר הביאה מוצר בסיסי שהיה חסר. מוצר של מיינסטרים".
"היינו על סף פריצה לחו"ל"
גם הם, כמו כולם, לא ישכחו את השבת השחורה של 7 באוקטובר. היא תפסה את שניהם בגרמניה, באחד הימים שהיה אמור להיות מהמרגשים ביותר עבורם. "באותה שבת נפתח שם יריד המזון הכי גדול באירופה. זו הייתה הפעם הראשונה שהצענו את המוצרים שלנו בחו"ל. השקענו בביתן שלנו ביריד יותר מ-100 אלף שקל, הגענו למקום שלושה ימים לפני, הרגשנו שסוף סוף אנחנו בצמיחה מטורפת ולקראת פריצה לחו"ל. ואז התחילו להגיע הטלפונים, הטלגרמים, היינו עם הנשים והמשפחות בלי הפסקה בשיחות", מספר קופר. "היה בלגן נוראי וחוסר ודאות. המשפחות שלנו חוו פחד נוראי שהרעה תגיע גם מחיזבאללה בצפון", מוסיף גרודק.
בבוקר 8 באוקטובר ביקש גרודק מרעייתו שתארוז מה שהיא יכולה ותיסע עם בתם למרכז. מאז הם שם. משפחתו של קופר פינתה גם היא את הבית, ומאז הם בפרדס חנה. בזמן הזה, אמנם הביתן נפתח, אבל במקביל החלו השניים לחפש טיסות חזרה לישראל. חמישה ימים לאחר הטבח הם מצאו טיסה, חזרו לארץ והחלו לבדוק את החלופות למחסנים בצפון. "בדיוק סיימנו שיפוץ במחסנים. בהתחלה השארנו שם את המוצרים. בהסתמך על ההיסטוריה חשבנו שכמו כל מלחמה שחווינו בארץ, היא תסתיים מקסימום בתוך חודש. כשהבנו שזה לא המקרה הפעם, התחלנו לחפש פתרון קבע לסחורה שצברנו. מצאנו מחסן בניר אליהו והעברנו אליו את הדברים".
היו הפסדים?
"בוודאי. הפסדים גדולים", אומר גרודק. "גם חומרי גלם טבעים והתוקף שלהם קצר. היו לנו כ-200 לקוחות מהצפון והדרום שסגרו את העסקים שלהם. המדינה פיצתה בחלק ואנחנו החלטנו שאנחנו לא מוותרים על החלום. ידענו שנעבוד קשה יותר, אבל ננצח גם את המציאות הקשה הזו".
בימים אלו הם עובדים על פיתוח מוצרים נוספים. באשר לחו"ל, הרי שרק לאחרונה חדרו לשוק הפולני, והתוכנית עד סוף 2025 היא כניסה לשווקים נוספים באירופה. בהמשך מסומנת להם במפה גם ארה"ב. המוצרים נמכרים במחיר ממוצע של 9 שקלים לבקבוק או פחית. "נכנסנו בכל הכוח לשוק עם הפחיות, כי זה מוצר עוד יותר נגיש", אומר קופר.
