שהות עובד בחל"ת אינה מונעת הכרה בפגיעה כתאונת עבודה - כך קבע השבוע בית הדין לעבודה בתל אביב: השופטת מירב קליימן פסקה שמכלול אירועים שחווה גבר ששהה בחופשה בתקופת הקורונה, מהווה "אירוע חריג" שיכול להסביר את התקף הלב שממנו נפטר בגיל 39 בלבד.
המנוח היה מנכ"ל חברה המפעילה אולם אירועים. החל ממרץ 2020 - פרוץ משבר הקורונה בישראל - הוא שהה כמו רבים אחרים בחופשה ללא תשלום (חל"ת) וקיבל דמי אבטלה מביטוח לאומי. כמה חודשים לאחר מכן הוא חווה אירוע לבבי שכתוצאה ממנו נפטר.
אלמנתו פנתה לביטוח לאומי בבקשה להכיר בבעלה כנפגע עבודה, ובה כזכאית לקצבת תלויים – אך נענתה בסירוב. בתביעה שהגישה לבית הדין באמצעות עו"ד נורית אטד-פורטל היא טענה שחרף יציאתו לחל"ת המשיך בעלה בתקופה זו לעסוק בענייני החברה.
היא הצביעה על צבר אירועים שקרו סמוך למותו אשר הובילו לטענתה לקריסת לבו. בין היתר דובר על הצפת אולם האירועים בשל מזג אוויר סוער, תוך גרימת נזקים כבדים לציוד; תקיפת לקוח את בעלה בצעקות, בדרישה שיחזיר לו כסף על אירוע שבוטל; זעם ואיומים מצד אדם שמתגורר סמוך לאולם עקב הפעלת האזעקה בלילה, ולחצים מהבנק על החברה, שבגינם הוחלט לשעבד את ביתו הפרטי של אביו.
התובעת הוסיפה שיומיים בלבד טרם מותו שיתף אותה בעלה בתחושותיו הקשות, ואף הביע חשש כי אביו - בעלי החברה - לא ישרוד את הלחץ הרב. לעמדתה יש לראות בפטירת בעלה כתאונת עבודה המזכה אותה בקצבת תלויים.
ביטוח לאומי, שיוצג על-ידי עו"ד גל אברג'ל, טען מנגד שהמנוח לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה עקב צאתו לחל"ת. אבל השופטת קליימן לא קיבלה זאת והבהירה ששהיית עובד בחופשה ללא תשלום אינה מנתקת את קשר העבודה ומשכך אינה מונעת, ככלל, הכרה בפגיעה שאירעה במהלכה כתאונת עבודה.
היא הסיקה שבמקרה שלפניה מתקיימות נסיבות חריגות המאפשרות ברמה העקרונית להכיר במנוח כנפגע עבודה. בפסק הדין צוין כי לא מדובר ביציאה שגרתית לחל"ת אלא בחופשה על רקע משבר הקורונה, וכי אין מדובר בעובד רגיל אלא בכזה שנשא את התפקיד הבכיר ביותר בחברה.
"שוכנעתי שחרף הסטטוס בו הוגדר – חל"ת – המנוח עבד בפועל בחברה, כך שלא ניתן לנתק את האירועים ככאלה שהתרחשו בעבודה, ושגרמו לפגיעה בסופו של דבר", נכתב. "מדובר היה בחל"ת 'על הנייר', כאשר לא ניתן היה לצפות כי ינתק עצמו מהעבודה כליל, כשמדובר בחברה אליה יש לו זיקה משפחתית בה הוא משמש בתפקיד בכיר".
בהמשך הכירה השופטת ב"עליית המדרגה" בלחץ שחווה המנוח סמוך למותו - שתחילתה בהצפת האולם, והמשכה בצעקות מאנשים ואף בחיובו לשלם עשרות אלפי שקלים לזוג שהאירוע שלהם בוטל - כ"אירוע חריג". נקבע שמדובר במסכת אירועים היוצאת משגרת העבודה הרגילה של המנוח, אשר יכולה להסביר את קריסת לבו ומותו.
בנסיבות אלה הורתה השופטת לביטוח לאומי לעדכן תוך חודש אם הוא חוזר בו מעמדתו שלפיה התובעת אינה זכאית לקצבת תלויים, או שמא הוא עומד על מינוי מומחה לבירור הקשר הסיבתי שבין הלחץ בעבודה לבין התקף הלב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד נורית אטד-פורטל
• ב"כ הנתבע: עו"ד גל אברג'ל
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
