בשנים 2025-2008 נשחק די בעקביות הפער המגדרי בין שיעור הנשים לשיעור הגברים בקרב דורשי העבודה. בעוד בעשור הראשון של התקופה הנסקרת הפער עמד על 30%-35%, הרי שבעשור השני בתקופה זו הוא נע בטווח של 10%-25%. ירידה זו משקפת את התחזקות מעמדן של נשים בשוק העבודה, לצד העלייה בשיעור התעסוקה שלהן - כך קובע דוח חדש שפרסם הבוקר (ג') שירות התעסוקה לקראת יום האישה הבינלאומי ל-2025.
עם זאת, מחברי הדוח קובעים כי חרף מגמת השיפור הכללית, במצבי משבר נשים הן הראשונות לשלם את המחיר התעסוקתי, והן נפלטות משוק העבודה בהיקפים גדולים יותר מאשר גברים. בשוך המשבר, הן חוזרות למעגל העבודה בעצימות ובקצב גבוהים יותר מאשר גברים.
מהדוח עולה כי במהלך ינואר 2025 היו במשק הישראלי 88.8 אלף דורשות עבודה, שהיוו 54.4% מכלל דורשי העבודה - בעוד מספר דורשי העבודה היה 74.4 אלף (45.6% מכלל דורשי העבודה). השוואה לרבעון האחרון של 2024 מלמדת על דעיכה עקבית בפער המגדרי, מ-12 נקודות האחוז באוקטובר (56% לעומת 44%) ל-8.8 נקודות האחוז בינואר.
למעשה, חמשת החודשים האחרונים משקפים במידה לא מבוטלת את המגמות שאפיינו את שני העשורים האחרונים, שבהם שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה - וכפועל יוצא מכך גם גם הפער המגדרי - הלך ונשחק בעקביות.
ככלל, משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל השפיעו דרמטית על שוק העבודה, בעיקר בתקופות השיא של המשברים הללו (הסגרים בקורונה וחודשי הלחימה העצימה בעיקר בראשית המלחמה), עם עלייה משמעותית במספר דורשי העבודה. ואולם, ההשפעה המשמעותית יותר נרשמה בקרב נשים: בשיא משבר הקורונה ובשיאה של חרבות ברזל עלה מספר הגברים דורשי העבודה ל-452.8 אלף ול-148.3 אלף, בהתאמה, בעוד מספר דורשות העבודה עלה ל-529.2 אלף ול-183.7 אלף, בהתאמה.
חשוב לציין כי בשני המקרים, העלייה במספר דורשי העבודה נרשמה בעיקר לנוכח צמצום הפעילות המשקית. מבדיקת הענפים שנפגעו יותר עולה כי מדובר בענפים אשר שיעור הנשים המועסקות בהם גבוה משיעור הגברים, כך שעל פניו, אפשר לתלות את העלייה בשיעור הנשים מקרב דורשי העבודה בעתות משבר בהיותן מועסקות יותר בענפים הרגישים להשפעות משבריות, כדוגמת ענפי המכירות והשירותים.
ואולם, נתוני שירות התעסוקה מלמדים שנשים נפגעו יותר מסגרי הקורונה וחודשי הלחימה העצימה גם בענפים אחרים. כך שנראה שההשפעה על יציבותן התעסוקתית נובעת לא רק מייצוג היתר שלהן בענפים שצומצמה פעילותם אלא בעצם סגירת או צמצום פעילות מערכת החינוך, וכראיה לדבר נתוני שירות התעסוקה בסגרי הקורונה הראו שמספר הנשים שהן אימהות לילדים תלויים (מתחת לגיל 18) מקרב דורשי העבודה עלה בהיקפים משמעותיים יותר משל נשים שאינן כאלה.
לפיכך, דומה שהגורם המרכזי לפגיעה ביציבותן התעסוקתית במשברים הוא שבהיעדר מסגרות חינוכיות, הן נדרשו לשהות עם הילדים בבית. הנתונים הללו מלמדים שהמיגדור המסורתי של התפקידים ההוריים והתפיסה שלפיה באחריות הגבר לפרנס ובאחריות האישה לדאוג לילדים, עודם קיימים גם בעשור השלישי של המאה ה-21.
אם לא די בכך, נתוני שירות התעסוקה מלמדים שיציבותן התעסוקתית של נשים נתונה לערעור לא רק במצבי משבר במשק, אלא גם בעונת הקיץ, שידועה כבעלת השפעות עונתיות על שוק העבודה. חודשי הקיץ מאופיינים גם בתופעה המגונה של פיטורי קיץ, שבמסגרתם עובדים בענפים מסוימים כמו חינוך (ביתר שאת בחברה החרדית) וספורט, שפעילותם פוחתת בחודשי הקיץ, מפוטרים - וחוזרים לעבודה בספטמבר.
שיטתית, נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי מדי שנה בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) אכן עולה מספר דורשי העבודה, אך עיקר המפוטרים הן נשים, וכפועל יוצא מכך עולה שיעורן בקרב דורשי העבודה. בהתאם, בראשית שנת הלימודים שב ויורד מספר דורשי העבודה, בין היתר כתוצאה מחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה, ועמו שב ויורד גם שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה.
"נתוני העשור האחרון מצביעים על שיפור משמעותי במעמדן התעסוקתי של נשים, המתבטא בעלייה בשיעורי התעסוקה ובירידה בשיעורן מקרב דורשי העבודה", אומרת מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד ענבל משש. "עם זאת, המבנה החברתי המסורתי עדיין משפיע על יציבותן התעסוקתית. העובדה שגם בעשור השלישי למילניום נשים נושאות בנטל כבד יותר בעתות משבר אינה מתקבלת על הדעת, ויש לפרוץ את תקרת הזכוכית הזו.
"זו אינה גזירת גורל, אלא אתגר חברתי שדורש פעולה נחושה. עלינו לפעול להבטחת שוויון הזדמנויות אמיתי וחלוקה שוויונית של האחריות על ניהול המשפחה והפרנסה. שירות התעסוקה מחויב לקידום שוק עבודה שוויוני ועיוור מגדרית, וכך נפעל".
