מה יעלה בגורל הקשישים? העמותה "גיל עד מרכז גריאטרי ציבורי אזורי", המפעילה את בית האבות הציבורי "גיל עד" במתחם תל השומר, פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשת פירוק. זאת, לאחר שנקלעה לחוב של כ-42 מיליון שקל, רובו למדינה. המדובר במרכז גריאטרי שמשכן כ-220 קשישים סיעודיים ותשושי נפש. בבית האבות ובעמותה מועסקים כ-170 עובדים.
מהבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד פיני יניב ועו"ד אריאל נסים ממשרד מיתר עולה כי העמותה הוקמה בשנת 1986 בשיתוף משרד הבריאות, משרד הרווחה, הג'וינט וארבע רשויות מקומיות: רמת גן, גבעתיים ,קרית אונו וסביון. העמותה נותנת שירות רפואי וסיעודי לאוכלוסייה מבוגרת, לכ-220 קשישים סיעודיים ,לתשושים ,ולתשושי נפש הזקוקים לאשפוז ובהם עשרות ניצולי שואה.
בבקשה נטען כי "כ-70% ממטופלי העמותה מופנים אליה על ידי המדינה, ובחלק ניכר מהמקרים מדובר במקרים הקשים ביותר ,שאין להם פתרון במוסדות אחרים. למעשה, העמותה היא אחת הכתובות האחרונות למטופלים הדורשים טיפול ייחודי למקרים קשים. העמותה מהווה הבית האחרון של החוסים ומטפלת בהם עד יומם האחרון".
על פי הבקשה, "המדובר בדיני נפשות ,ושיקול זה גובר על כל שיקול כספי. מדובר במטופלים שהמוסד הפך עבורם לבית ולמקור הביטחון והטיפול היחיד שלהם. סגירה פתאומית של המוסד עלולה לגרום להתדרדרות במצבם הפיזי והנפשי. סגירת המוסד ללא מציאת פתרון חלופי גם תהווה קושי ומעמסה שאין לתאר עבור המשפחות שהרי לא תהיה להם אפשרות למצוא תחליף עבור יקיריהם", נטען.
בבקשה שהגישה העמותה נטען עוד כי היא נכנסה לחדלות פירעון בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון מחודש אוגוסט 2025, שחייב אותה בתשלום למדינה של דמי שימוש ראויים על השטח עליו נמצאים מוסדותיה בבית החולים שיבא, באופן רטרואקטיבי מחודש ינואר 2015 ובסך של כ- 35 מיליון שקל.
נטען כי העמותה שילמה עד כה במסגרת פשרה בבית המשפט המחוזי סך של 2 מיליון שקל , כך שנותר חוב של 33 מיליון שקל. העמותה טוענת לחוב כולל של כ-42 מיליון שקל (חוב למדינה וחובות לנושים נוספים), ומנגד טוענת כי יש לה רכוש וזכויות בסך כולל של 39 מיליון שקל. עוד טוענת העמותה לזכויות תביעה לפיצויים נגד המדינה בגין ההשקעות שביצעה בשטח, בסך של 88 מיליון שקל.
העמותה מציינת כי פעילותה נעשית בשטח בית החולים וכי "המבנים שהועמדו לרשות העמותה היו מבנים מוזנחים ורעועים מתקופת המנדט הבריטי, וכי העמותה נדרשה לתקנם ולתחזקם . מאמץ זה מומן על ידי משאבי העמותה והרשויות התומכות בה בעלות אדירה של עשרות מיליוני שקלים לאורך שנות פעילותה".
בבקשת הפירוק צוין עוד כי "לאחר שהחליטה המדינה לדרוש תשלום עבור הקרקע, ולאחר שהדרישה הרטרואקטיבית אושרה בפסיקתו של בית המשפט העליון, הפכה העמותה באחת לחדלת פירעון ... המצב האבסורדי אליו נקלעה העמותה הוא ,שהמדינה האחראית על אספקת שירותי אשפוז סיעודי גריאטרי לאזרחיה ,לאחר שהייתה בין יוזמי הקמת העמותה ובין מנהליה, היא שגזרה גזר דין מוות על העמותה ופעילותה, וגורמת ישירות לסגירת המוסד המנוהל על ידי העמותה. בה בעת אותה מדינה גם חייבת לעמותה עשרות מיליוני שקלים בגין השקעות שנעשו בשטחים שהועמדו לרשות העמותה בבית החולים", נטען.
עו"ד פיני יניב צילום: תומר יעקבסוןהעמותה ביקשה מבית המשפט למנות את באי כוחה כמפרקים זמניים, כאשר לטענתה קיים צורך בהפעלת המוסדות ושמירת רצף הטיפול עד שימצא פתרון. מנגד הכונס הרשמי באמצעות עו"ד נחמה אבן ספיר סבור כי בהליך זה נכון יהיה למנות בעל תפקיד ניטרלי, שהוא או משרדו לא שימשו באי כוח העמותה בעבר או בהווה. הכונס הרשמי הציע את המועמדים הבאים לתפקיד המפרק הזמני להחלטת בית המשפט: עו"ד אהוד גינדס, עורך הדין חגי אולמן, עו"ד חנית נוב, עו"ד מור נרדיה, ועו"ד שי מילוא.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חגי ברנר מינה את עו"ד אהוד גינדס לתפקיד המפרק הזמני והמנהל המיוחד של העמותה. זאת נוכח "חדלות הפירעון התזרימית שלה והצורך בהפעלתה הזמנית לרווחתם של 220 חוסים חסרי ישע השוהים במתקניה".
לבסוף, טוענת העמותה כי למיטב ידיעתה "אין בנמצא 220 מיטות אשפוז במחלקות מסוג זה במדינת ישראל כולה. ניתן היה לצפות שבמצב חירום זה תתגייס המדינה למציאת פתרון חלופי למאושפזים , בד בבד עם דרישתה לאכיפת פסק הדין, אך לא זהו המצב".
