לפעמים, עבירות כלכליות נובעות קודם כל ממצוקה ממשית ומחובות מעיקים שמכבידים על החייבים. כעת, הליך חדש של גילוי מרצון שגיבשה רשות המיסים מעניק למתחמקים ממס מעין סולם לרדת ממנו, בטרם יישפטו וייענשו בחומרה. ההליך החדש, שהוכרז היום (שני) לאחר יותר משנה של הכנות וחילוקי דעות בין רשות המיסים לבין משרד המשפטים, יהיה בתוקף למשך שנה בלבד, עד 31 באוגוסט 2026.
המשמעות של המהלך תהיה קבלת חסינות מהליך פלילי למי שיתקנו את דיווחיהם ביוזמתם, יתוודו על העלמות מס שביצעו וישלמו את מלוא המס בעקבות הווידוי. יצוין כי מבצעים דומים שיצאו אל הפועל בעבר הניבו לקופת המדינה הכנסות מיסים בסך כ-5 מיליארד שקל.
רשות המיסים הייתה תקופה ארוכה במגעים עם היועצת המשפטית לממשלה ועם בכירים במשרד המשפטים, בניסיון להסיר את התנגדותם להעניק חסינות מלאה למשתמטים ממס במשך תקופה ארוכה ובסכומים גבוהים. כעת הוסכם, באישור היועצת המשפטית לממשלה, להכריז על החלת נוהל גילוי מרצון לתקופה מוגבלת של שנה בלבד, כאמור, ובלבד שיהיה זה המבצע האחרון מסוג זה למשך שנים רבות. באמצעות המבצע סבורים במשרד האוצר שיהיה ניתן לגבות מיליארדי שקלים ממשתמטי מס ולהקטין מעט את הגירעון הגדול בתקציב המדינה.
על פי הוראות הנוהל החדש, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, תושבי ישראל ותושבי חוץ שעברו עבירות על חוקי המס יוכלו במסגרת הגילוי מרצון לשלם את המיסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים, ובלבד שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב ושבמועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המיסים בעניינו של הפונה.
ככה זה יעבוד
הבקשות לגילוי מרצון יוגשו לגורם המוסמך אך ורק באמצעות טופס מקוון שיעלה לאתר רשות המיסים בימים הקרובים, והן יטופלו באחד משני מסלולים: מסלול רגיל ומסלול ירוק. במסלול הרגיל ייחתם הסכם שומה מול המשרד הרלוונטי, ואילו במסלול הירוק, אשר נועד לזרז את הטיפול בבקשות שהיקף ההון הגלום בהן נמוך יחסית, יגיש המבקש דוח שיכלול את ההכנסה שעליה הוא מבקש לדווח במסגרת הגילוי מרצון.
במסגרת המסלול הירוק יטופלו בקשות המתייחסות להכנסות שמקורן בנכסים פיננסיים המוחזקים במוסד פיננסי מחוץ לישראל שהיתרה שלהם ל-31 בדצמבר 2024 נמוכה מ-4 מיליון שקל (כמיליון אירו), וכן לא היו הפקדות או העברות כספים חדשים לחשבון הפיננסי בתקופת הגילוי; או הכנסות משכ"ד למגורים בישראל או בחו"ל בסכום שאינו עולה על 250 אלף שקל לשנה; או הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים בסכום שאינו עולה על 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי. אשר לנכסים דיגיטליים, שוויים ההוגן נכון ל-31 בדצמבר 2024 לא יעלה במסלול הירוק על 1.5 מיליון שקל. ההחלטה על המסלול שבו תטופל הבקשה תתקבל על ידי רשות המיסים, לאחר אישור הבקשה.
במקרים החמורים יותר, שבהם הבקשה לא אושרה, רשות המיסים לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר, בין שזה בהליך אזרחי או במסגרת חקירה פלילית. רשות המיסים תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי.
יצוין שעל עניין זה הייתה המחלוקת עם משרד המשפטים. בכירים ברשות המיסים, וכן רואי חשבון ויועצי מס, הסבירו כי מעלימי מס יחששו מהסעיף הזה ויעדיפו להמשיך להעלים מס – ולכן ההכנסה מהמבצע תהיה נמוכה יותר.
הנוהל החדש מתייחס לכלל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומכס ומיסוי מקרקעין) ולכל סוגי ההכנסות. תשלום המס ביחס לגילוי הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים יכול שייעשה בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
הקשחה משמעותית של התנאים לעומת נהלים קודמים
כאמור, נהלים דומים הופעלו כבר בעבר, בשנים 2012-2011, 2016-2014 ו-2019-2017. במסגרת נהלים אלה טופלו כ-9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ-5 מיליארד שקל.
"השינויים המרכזיים בין נוהל גילוי מרצון 2017 לנוהל 2025 הם בכך שנוהל גילוי מרצון 2025 מבטא החמרה ברורה במדיניות רשות המיסים בהשוואה לנוהל 2017", אומרת מומחית המס, עו״ד (חשבונאית) אינגה אייזנברג ממשרד אייזנברג, שנער ושות׳, המכהנת כיו״ר ועדת מטבעות קריפטוגרפיים בלשכת עורכי הדין. "בראש ובראשונה בוטלה האפשרות להגיש בקשה אנונימית – הליך שהיה נהוג בעבר ואפשר לנישומים לחשוף את זהותם רק בשלב מאוחר. גם 'המסלול המקוצר', שנועד לבקשות בסכומים נמוכים ולטיפול מהיר, בוטל לחלוטין. כיום כל הבקשות מוגשות באופן מקוון, מזוהה, ומטופלות באותו מסלול רגיל.
"בעוד בנוהל 2017 ניתן היה לקזז הפסדים ולתבוע זיכויים כחלק מהגילוי, הנוהל החדש אינו מזכיר מנגנון זה. עוד נקבעה חובת הגשת דוחות מתקנים בתוך 90 יום, אחרת ייקבעו שומות לפי מיטב השפיטה״.
שינוי מהותי נוסף שמציינת עו״ד אייזנברג, אשר ניהלה מספר רב של הליכי גילוי מרצון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, הוא הסעיף בנוהל הנוגע לנכסים דיגיטליים. "בניגוד לנוהל 2017, נוהל 2025 מתייחס במפורש לקריפטו, למשל בקביעת מגבלות דיווח ותקרות על סכום הנכסים – והוא מחייב אסמכתאות לשווי הנכסים", מציינת אייזנברג. "כך, הנוהל החדש מבטא מעבר מגישה גמישה ומעודדת לגילוי למדיניות קשיחה של שקיפות, אחריות מלאה והדגשת האכיפה וההרתעה״.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
