בית המשפט למשפחה בקריית גת דחה לאחרונה תביעה שהגיש בעל משק נגד אחיו, לאחר שרכש את חלקו של האחרון במשק של הוריהם. התובע טען בין היתר כי אחיו השתהה בפינוי המשק וגרם לשריפה במחסן, ולכן חייב לו כספים. השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי נימק שעילת פינוי הנתבע התגבשה רק עם תשלום התובע על המשק, ולא לפני כן, כך שהאחרון לא זכאי לדמי שימוש ראויים. עוד הוא קבע שהשריפה מהווה "כוח עליון" הפוטר את הנתבע מאחריות.
תחילת הסכסוך ביולי 2012, אז העבירו הוריהם של הצדדים - בעלי המשק המקוריים - את הבעלות עליו לבנם-התובע, ללא תמורה. בשל אי-נחת מהמהלך התקיימו הליכים משפטיים שבסופם הגיעו הצדדים לפשרה לפיה הבעלות על המשק תועבר אמנם לתובע, אולם תמורת תשלום מצדו לנתבע בסך 625 אלף שקל. עוד נקבע בהסכם הפשרה, שאושר בתחילת 2017, כי בכפוף לקיום כל התחייבויות הצדדים על-פיו - "הנתבע ומשפחתו יעזבו את בית המגורים במשק בו הם מתגוררים", תוך תקופה מסוימת.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באוקטובר 2022 טען התובע, בין היתר, כי הגם שלפי הסכם הפשרה היה על אחיו לצאת מהמשק בדצמבר 2021, הלכה למעשה הוא התפנה משם רק בחודש שקדם לתביעה, כך שעליו לשלם דמי שכירות עבור החודשים העודפים. בתוך כך טען התובע כי ביוני 2021 פרצה שריפה במחסן שבמשק המשמש את שניהם, וזו נגרמה בשל מעשיו ומחדליו של הנתבע, ומכאן שעליו לפצותו על הנזקים.
הנתבע, מצדו, התכחש לטענות אחיו. אשר לדרישת השכירות נטען שפינוי המשק הותנה מלכתחילה בתשלום סכום הפשרה, שהועבר אליו "רק לאחרונה". בכל הנוגע לדליקה במחסן התעקש הנתבע שהיא לא נגרמה בגללו, שגם הוא סבל מנזקים בעקבותיה, וכי אין בהסכם הפשרה התחייבות מצדו לשאת בנזקים שאינם באשמתו.
היה צריך לבטח
השופט לוי דחה את טענות בעל המשק, אחת לאחת. אשר לסוגיית צאת הנתבע מהמשק, הדגיש השופט שעל-פי הסכם הפשרה עילת הפינוי קמה רק בהינתן תשלום 625 אלף השקלים על-ידי התובע, אשר בוצע סמוך להגשת התביעה, ולא לפני כן. "טענתו של התובע שלא הפקיד את סכום הפשרה, שכן המתין שהנתבע יפנה את המשק ויעמוד ביתר התחייבויותיו, אינה עולה מלשון הסעיף, והתובע הוא זה שהפר את התחייבותו על פי הסכם הפשרה, ועל כן רכיב התביעה בו ביקש לחייב את הנתבע בשכר דירה ראוי נדחית", קבע.
בכל הנוגע לשריפת המחסן הגיע השופט למסקנה שמדובר ב'כוח עליון' שהנתבע לא יכול היה לצפות, ומכאן שהוא פטור מאחריות לגביו. בהקשר לכך חידד השופט כי לאור העובדה שהמשק כולו והמחסן בפרט עברו במסגרת הסכם הפשרה לבעלות התובע, הרי שהיה עליו לרכוש עבורו ביטוח, אלא שהוא בחר מסיבותיו לבטח רק את חלקו. השופט כתב כי הדבר מעיד כאלף עדים שהאשם רובץ לפתחו של הנתבע.
על זאת הוסיף השופט שכלל לא הוכח כי הנתבע הוא האחראי לדליקה. מדו"ח של חוקר שריפות שביקר במקום נקבע שהשריפה פרצה מחוץ למחסן וכי "ולא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית" בנוגע לסיבת ההתלקחות.
בנסיבות אלה הורה השופט על דחיית התביעה על כלל רכיביה, תוך חיוב בעל המשק ב-25 אלף שקל הוצאות משפט לטובת אחיו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אביטל אדרי
• ב"כ הנתבע: עו"ד חיימסון סודאי
• עו"ד מירב בלאיש עוסקת בנחלות ומשקים במושבים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
