משרד התקשורת מתכנן להורות על הוזלה של עשרות אחוזים בתעריפי "השוק הסיטונאי" שגובה בזק בתחום הסיבים האופטיים, מהלך שעשוי, לפי התוכנית של המשרד, להוביל להפחתה משמעותית במחירי האינטרנט למשקי בית ולעסקים.
מדובר בהפחתה של התעריף שמשלמות לבזק חברות התקשורת המספקות שירותי אינטרנט, תמורת שימוש בתשתיות הסיבים שלה – סכום המהווה מרכיב משמעותי במחיר המנוי הסופי שהן גובות מהלקוחות. על-פי הערכות, אם מחיר מנוי אינטרנט חודשי ממוצע כיום מגיע לכ-110-110 שקל למהירות 1 גיגה-ביט לשנייה, אחרי ההפחתה הוא יוכל להגיע לכ-80 שקל בלבד.
בזק, שלאורך עשרות שנים הייתה חברה ממשלתית ללא מתחרים, מחזיקה עד היום בישראל בתשתיות התקשורת המקיפות ביותר; מדובר בצנרת התעלות, ה"קנים", ה"גובים" והעמודים, שבתוכה ועל גביה מושחלים כבלי התקשורת. חלק ניכר מחברות התקשורת בישראל המתחרות בבזק עושות שימוש בתשתית הזו - חלקן גם בסיבים של בזק עצמם - תמורת תשלום המפוקח על-ידי משרד התקשורת.
הרפורמה שמציע המשרד תאפשר לחברות הללו למכור מעתה לצרכנים חבילות אינטרנט המבוססות על תשתית הסיבים האופטיים של בזק במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים מן המחיר הנוכחי, בוודאי של בזק עצמה. חברות קטנות כמו גילת, טריפל C ו-019 יוכלו ליהנות מההוזלה ללא הגבלת זמן, אבל לחברות האינטרנט הגדולות, כמו סלקום ופרטנר, היא תוגבל בהדרגה מתחילת 2027, כשהמטרה היא לעודד אותן, לאורך זמן, לפרוס תשתיות סיבים משלהן ולא להסתמך על בזק.
המהלך גובש לאחר תהליך מקצועי, שבוצע בשיתוף החברה הספרדית Axon, שמתמחה בתחום, ד"ר יאיר אילת, בעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות, וד"ר יאיר חקאק, יועץ כלכלי-רגולטורי, ונמשך כשלוש שנים. כתוצאה מהבדיקה יצר המשרד מודל תמחור חדש, שכתוצאה ממנו יופחת התעריף המפוקח שמשלמות חברות התקשורת לחברת בזק על שימוש בסיבים שלה בשיעור של יותר מ-30%: מ-72 שקל בחודש למהירות של 1 גיגה-ביט לכל משק בית, ל-49 שקל בלבד.
במקביל יופחת בכ-40% התשלום החודשי שמשלמות חברות אינטרנט לבזק תמורת פרישת סיבים עצמאית שלהן על גבי התשתיות שלה ("התשתיות הפסיביות" במינוח המקצועי). הסכום יופחת מ-250 שקל לק"מ ל-152 שקל לק"מ. אגב, גם התעריף הנוכחי הוא תוצאה של הפחתה גדולה שבוצעה באפריל 2024, שלפניה התשלום עמד על 446 שקל לק"מ. לפי משרד התקשורת, הכוונה היא לעודד את החברות לפתח תשתיות עצמאיות ו"תחרות על האיכות".
לפי השר קרעי, המהלך צפוי להביא לא רק לירידת מחירים דרמטית בשירותי האינטרנט, אלא גם להרחבת פריסת הסיבים האופטיים בכל רחבי הארץ, לכניסה של חברות נוספות לתחום ולפתיחת השוק לתחרות אמיתית: "עוד לפני החיסכון לצרכן, זה יאפשר למדינת ישראל לצעוד בקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית, יתרום ליעילות המשקית, לתוצר המקומי ולצמצום הפערים החברתיים".
הפחתת התעריף צפויה לתמרץ הרחבה נוספת של פרישת הסיבים, שמגיעה כבר כיום לכ-2.8 מיליון משקי בית, כאשר היעד של משרד התקשורת הוא להגיע עוד השנה לנגישות לסיבים בקרב למעלה מ- 95% ממשקי הבית במדינה, ולמצב שבו לכל בית יגיעו יותר משתי חברות סיבים בממוצע, שיתחרו ביניהן.
קרעי: "אנחנו עושים כאן שני דברים. גם מאפשרים לחברות קטנות לרכב על התשתיות האיכותיות של בזק עם אותה רמת שירות ולמעשה בחצי מחיר, וגם מאפשרים לשוק, לחברות הגדולות, להקים עוד תשתיות איכותיות במחירים מאוד נמוכים ביחס לעבר".
זו לא פגיעה מוגזמת בבזק?
"בזק תשרוד".
השר קרעיצילום: אבי אוחיון, לע"מלפי מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, ההפחתה תתרום גם להאצת הסגירה של רשתות הנחושת הישנות ולמעבר מהיר במיוחד לסיבים: "היום רק קצת יותר מ-50% מהלקוחות עברו לסיבים, ואנחנו רוצים להגיע במהירות ל-100%".
מי שתיפגע קשות מן המהלך היא בזק שהכנסותיה עלולות לצנוח הן בשל אובדן הכנסות עצום בגבייה על השימוש בתשתיות שלה, והן כיוון שגם היא עשויה להוריד את מחירי המנוי שלה בשל התחרות שתתפתח בשוק. יש לציין כי בזק חתמה על הסכם מול פרטנר כבר ב-2022, שבו התחייבה פרטנר לשלם סכום מוגדר עבור תשתית ל-120 אלף קווים למשך 15 שנה במחיר מופחת; הסכם דומה נחתם ב-2024 גם מול גילת טלקום על 18 אלף קווים. נכון, המחירים עכשיו יירדו עוד יותר – אבל ההסכמים הללו לא ייפתחו מחדש. אם החברות הקטנות יורידו מחירים – כולם יילכו בעקבותיהן.
מחברת בזק נמסר בתגובה: "טרם קיבלנו את פרטי השימוע ולכן תגובתנו מתבססת על הפרטים שפורסמו בלבד; בזק תבחן לעומק את השימוע. חשוב לציין כי מחירי הרוב המוחלט של הקווים הסיטונאים בשוק קבועים בהסכמים ארוכי טווח בין החברות".
המודל החדש, שאושר כבר על ידי השר קרעי ומנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי, כפוף לשימוע שבו יתאפשר לכל הנוגעים בנושא להביע את דעתם, וייכנס לתוקף רק לאחר השלמתו בחודשים הקרובים.
סוגיית פרסום תעריפי המחירים הסיטונאיים המעודכנים מעוררת כבר תקופה ארוכה אי-שקט בקרב חברות התקשורת המתחרות בבזק, שאף פנו בנושא לבג"ץ בטענה כי אי הוודאות מחבלת בעסקיהן. רק בשבוע שעבר אישרה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז למשרד התקשורת דחייה נוספת בפרסום, אחרי סדרת דחיות שביקש. היום הדחייה התייתרה.
פורסם לראשונה: 06:00, 29.07.25
