ליבו של ההייטק הישראלי הוא אולי במזרח, אבל הרחק בסוף המערב, בעמק הסיליקון בקליפורניה, קורים הדברים באמת. שם נמצא השוק, שם נמצאים הקשרים, משם מגיע הכסף. אם אתם סטארט-אפ שעניינו בשוק האמריקני, כנראה שטוב תעשו אם תתקעו יתד בסיליקון ואלי.
זו בדיוק הייתה המטרה בהקמת ארגון אייקון (ICON), שמציע תוכנית האצה יוצאת דופן לחברות סטארט-אפ ישראליות, בלי שמדינת ישראל מעורבת או מסייעת. עכשיו אנחנו מגלים, שאייקון הפך להיות גם קרן השקעות הון סיכון, שמציע לחברות הסטארט-אפ השקעה מסוג שלא הכרנו: השקעה לתועלת הציבור. הקרן הראשונה של אייקון, בהיקף של 21 מיליון דולר, כבר השלימה את השקעותיה, וכעת עובדים על סבב הגיוס השני.
הפנים של אייקון היא יסמין לוקץ', יזמת, משקיעה, אשת עסקים, אבל רוב הסיכוי שאתם מכירים אותה בעיקר כ"כרישה" מתוכנית הריאליטי "הכרישים", שם היא וחבריה לפאנל משפדים יזמים לפני שהם נעתרים, לפעמים, להשקיע ביוזמה שלהם. ואולי אתם מכירים אותה בכלל מהתוכנית "רוקדים עם כוכבים" בעונתה השנייה, שם היא חרכה את רצפת הריקודים עם הפרטנר דני יוחטמן.
אז בפרסונה הטלוויזיונית שלה לוקץ' היא משקיעה קשוחה ומטילת אימה או רקדנית ססגונית וחדורת מוטיבציה לנצח, אבל בחיים האמיתיים היא רצינית ואכפתית, מג'נגלת בין הרבה יוזמות ומגויסת לגמרי לקידום תדמית ישראל וההייטק הישראלי באמריקה.
רצו לתת קונטרה ל-BDS
אייקון הוקם כארגון ללא מטרת רווח ב-2014, ומי שיזמה את הקמתו ומנהלת אותו עד היום היא לוקץ'. "גרתי אז בסיליקון ואלי והקמתי את אייקון עם קבוצה של אנשים שאכפת להם מההייטק הישראלי שגרים שם", היא מספרת. "ראינו בזה סוג של ציונות 2.0 או 3.0. דרך לשים את ישראל בכותרות בהקשר של שיח ההיי-טק".
הימים היו ימי ה-BDS, ההרגשה שלא אוהבים את ישראל בקמפוסים של האוניברסיטאות, מקומות שבהם היו ישראלים רבים בין המרצים וגם בין הסטודנטים. מאז נראה שהמצב רק הידרדר. "רצינו שיכתבו על ישראל בהקשרים חיוביים. כל מי שבטק יודע שמותג ההייטק הכי חזק מחוץ לארצות הברית זאת ישראל".
אייקון הוא פלטפורמה שמחברת בכירים בעולמות ההייטק האמריקני, מנכ"לים של חברות ענק, יזמים ומובילי דעה, לעניין הישראלי. מדובר ברשת קשרים שפרושה בכל רחבי עולמות הכלכלה והמשק האמריקני, שלוקץ' ממנפת כדי לקדם את ישראל. למשל, כדי להפגיש חברות סטארט-אפ ישראליות עם בכירים בעמק הסיליקון ובתעשיית ההון סיכון האמריקנית, או כדי לשתף קשרים שכבר נוצרו עם מי שזקוקים להם בדיוק כעת.
"הקמנו קהילה שהיא Pay it Forward Community, כלומר אנשים לא משלמים על השירותים של הקהילה, אבל אנחנו מבקשים מהם להעביר את זה הלאה, לעזור למישהו אחר כשהם יוכלו", מספרת לוקץ'. "מדובר בקהילה ששותפים בה אנשי קרנות הון סיכון אמריקניות, בכירים בארגונים אמריקניים, שיכולים גם להיות לקוחות, רוכשים או שותפים של סטארט-אפ. זה יכול להיות מנהל בגוגל, זה יכול להיות מישהו מלינקדאין, אבל גם מגאפ או זארה, או כל חברה שיכולה לקנות מוצרים טכנולוגיים".
מה אתם מצליחים לעשות דרך שיתופי הפעולה האלה?
"אייקון מנסה לייצר הזדמנויות לכל חברי הקהילה, ללמוד אחד מהשני ולייצר שיתופי פעולה עסקיים. יכול להיות שקיבלת עצה שתשנה את חיי הסטארט-אפ שלך, יכול להיות שקיבלת חיבור ללקוח, יכול להיות שמצאת חבר דירקטוריון, יכול להיות שאתה משקיע והצלחת לעשות ולידציה על השקעה שלך. כל אחד מוצא שם את המשהו.
זו קהילה לישראלים?
"לא רק ישראלים רוצים להצטרף, גם יהודים רוצים לקחת חלק בזה. הרבה חבר'ה יהודים רואים בזה את העניין היהודי, ה-Jewish thing שלהם. אני זוכרת מישהי שאמרה לי: 'היום אספר לאמא שלי שהייתי בכנס הייטק ישראלי, כי מלא זמן לא הייתי בבית כנסת'. אבל הקהילה גם מאוד רלוונטית לאנשים שהם לא יהודים ולא ישראלים בגלל ההבנה שההייטק החזק שמחוץ לארצות הברית נמצא בישראל".
המשקיע הישראלי אורן זאב, שמקום מושבו אמנם בעמק הסיליקון אבל הוא משקיע בעיקר בחברות ישראליות, משמש כיו"ר ועדת ההשקעות של אייקון. "מה שאנחנו עושים אלה שורה של פעילות שעוזרות לקדם סטארטאפים, ואני יודע באופן אישי על הרבה מאוד דברים טובים שקרו לחברות ישראליות וליזמים בזכות הפעילות של אייקון", הוא אומר.
"אני מאוד גאה בפעילות של אייקון", אומרת לוקץ', "זה גם נורא כיף. לפגוש את היזמים האלה ולהיות מסוגלים לתת להם את הערך הנוסף. כשהתחילה המלחמה פנו אלינו ממשרד החוץ, וביקשו שאנחנו נעשה להם חיבורים. חיברנו אותם לטיקטוק, ליוטיוב, לגוגל, לפיטר ת'יל (ממייסדי פייפאל, ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק). אחר כך קיבלנו תעודת הוקרה ממשרד החוץ. בהתחלה לא הבנתי למה. אני יודעת יותר ממדינת ישראל להגיע לאנשים האלה? אבל זו היתה הרגשה של 'בואנה, עשינו משהו בסדר'".
עשרות אקזיטים
אייקון מפעילה כיום שמונה תוכניות שונות. אחת מהן, שפחות מוכרת בישראל, היא כנס שנתי גדול, שאליו מגיעים כל הכוכבים של עולם הטק האמריקני. היו שם כבר סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, סוזן ווצ'יסקי, שהייתה מנכ"לית יוטיוב, צפרא כץ, מנכ"לית אורקל, רייאן רוסלנסק, מנכ"ל לינקדאין, ועוד רבים. "אנחנו מביאים אנשים מאוד בולטים, משתדלים שבכל אירוע יגיעו חצי אמריקנים וחצי ישראלים, וכמה שיותר נשים, ומשתדלים שיצאו חיבורים טובים", מספר זאב. "מה שעושה את זה קשה עכשיו, שאנחנו כבר הבאנו את כולם וצריך להחליף מדי פעם", מוסיפה לוקץ'.
תוכנית נוספת היא תוכנית לקידום נשים Women In Tech, שמפגישה יזמיות עם מנהלות מעוררות השראה, שמציגות את פעולותיהן ונותנות רעיונות להצלחה. אבל התוכנית העיקרית שמוכרת בישראל היא האקסלרטור, תוכנית ההאצה SV101, אם תרצו "מבוא לעמק הסיליקון". מטרתה להכיר ליזמים הישראלים את כללי המשחק בעמק הסיליקון ואת כל האנשים הכי רלוונטיים להצלחתה של החברה שלהם. לכל מחזור מתקבלים עשרה סטארטאפים מתוך מאות מועמדים, כשתנאי הקבלה הם גיוס קודם של לפחות מיליון דולר ומוצר שניתן להציגו.
המחזור הראשון של התוכנית נפתח ב-2016. בימים אלה בוחרים באייקון את החברות שישתתפו במחזור ה-17. עד כה עברו כאן מאות יזמים וחברות סטארט-אפ, עשרות מהן כבר עשו אקזיטים, שתיים הפכו לחברות יוניקורן.
זאב אומר שהתועלת במפגשים עם בכירי התופעה היא עצומה: "שביעות הרצון של היזמים מהתוכנית הזאת היא מדהימה, אני חושב שמדובר ב-100% שביעות רצון". לדבריו, לא מדובר בבכירים ישראלים או יהודים בהכרח. "הצלחנו להביא, למשל, את פיטר ת'יל. אני אישית הבאתי למשל את דוד מרקוס, שהיה מנכ"ל פייפאל, ועכשיו יש לו סטארט-אפ. הבאתי את שון מגווייר (שותף בקרן סקויה) לפני כמה חודשים וגם אנשים שאין להם שום קשר לישראל".
ולמה הם באים, למה זה מעניין אותם?
"מעניין אותם לפגוש את היזמים. כי מישהו בכיר מספיק ביקש מהם טובה. במקרים מסוימים זה אני, במקרים אחרים זאת יסמין, במקרים אחרים זה אנשים אחרים. אנחנו מצליחים בגלל שיש לנו אנשים מאוד בכירים בקהילה. וזו בפני עצמה אבן שואבת לבכירים אחרים, כי זה זה נהיה מאוד אקסקלוסיבי".
לא לוקחים כסף
פעמיים בשנה נפתחת קבוצה SV101 חדשה. "אנחנו בוחרים בסטארטאפים שהם כבר לא רק בשלב החלום אלא שכבר התחילו לפתח ומוכנים להתחיל מכירות בארצות הברית, ומזמינים אותם לשבועיים בוואלי", אומרת לוקץ'. לדבריה, המטרה היא לסייע ליזמים לפתח קשרים, לאפשר להם לבדוק את היתכנות הטכנולוגיה שלהם מול מי שיהיו הלקוחות שלהם. "אחת הבעיות הכי נפוצות אצל יזמי הייטק ישראלים, זה שהם מפתחים פתרון לשוק מקומי, והם עושים לו ולידציה בישראל. אבל אם אתה רוצה למכור לשוק האמריקני, אתה חייב לעשות ולידציה בשוק היעד שלך".
הקשרים האישיים, לדבריה, הם לב העניין: "אני חושבת שהמרכיב האנושי הוא משהו מאוד מאוד חשוב. קשרים בין מייסדים משותפים, קשרים עם משקיעים, בסופו של דבר אלה מערכות יחסים. אז צריך לעסוק במערכות יחסים שלהם עם האנשים שנמצאים בשוק האמריקני".
והנה מגיעה יוזמה, יוצאת דופן חייבים להגיד, להשקיע בחברות סטארט-אפ.
"אז האמת זה מעניין. אייקון היא עמותה והיא לא לוקחת כסף וגם לא משקיעה, וגם לא לוקחת אחוזים מהחברה. אבל ב-2021 גילינו שאנחנו עושים משהו ממש טוב: אנחנו בוחרים חברות בצורה מעולה. יש לנו את הרשת הכי מטורפת של קשרים מ-11 השנים האחרונות, אבל אף אחד לא מרוויח מזה. הסטארטאפים מגייסים הון מהטופ של קרנות ההון סיכון בוואלי, שכולן עומדות בתור".
אז החלטתם להצטרף למשקיעים?
"יכולנו להיכנס לסיבובי גיוס ההון, אבל אנחנו לא קרן הון סיכון. אז מה שעשינו זה משהו שאני מאחלת לכל ארגון ללא מטרות רווח: הקמנו קרן הון סיכון קטנה, שכל הרווחים שלה הולכים למימון פעילות העמותה".
איך זה עובד?
"מבחינת המשקיעים בקרן (LPs), זו השקעה פיננסית רגילה. אבל השותף הכללי (GP), שזה אני לצורך העניין, מוותר על חלקו לטובת העמותה. אנחנו קראנו לזה icon continuity fund, כלומר משהו שיבטיח את המשך חייה של העמותה".
הקרן הראשונה של אייקון גייסה, כאמור, 21 מיליון דולר, מתוך אסטרטגיה של השקעה בבוגרי תוכנית ההאצה של אייקון. מרבית ההון הזה כבר הושקע בחברות, ובימים אלה בשקט בשקט עובדים באייקון על גיוס ההון הבא.
חברת הפינטק הישראלית סיקוונס (Sequence) היא אחת מבוגרות תוכנית SV101 של אייקון. החברה דיווחה השבוע על סבב גיוס של 7.5 מיליון דולר, שחלקו מומן על ידי קרן אייקון וחלקו על ידי לוקץ' אישית, מה שמעיד על מידת השכנוע שלה בחברה. את הסבב הובילו הקרנות Aleph ו-Emerge, והוא הביא את סך ההון שגייסה החברה ל-14.5 מיליון דולר.
סיקוונס הוקמה ב-2023 על ידי גלעד עוזיאלי (CEO), תום ראובני (CPO) ואורן ראובני (CTO). עוזיאלי הקים שני סטארטאפים בתחום הפינטק. סיקוונס פיתחה פלטפורמה לניהול פיננסי עבור צרכנים ועסקים, שמאפשרת לרכז ולנהל תזרים מזומנים, שליטה בשירותים הפיננסיים, חשבונות הבנקים, כרטיסי האשראי, הלוואות וחסכונות וכל השאר. לחברה יש כבר אלפי לקוחות משלמים והכנסותיה צמחו ב-600% ב-2024.
"פגשתי את גלעד במסגרת מחזור 13 של התוכנית", מספרת יסמין, קצת נכנסת לתפקידה בכרישים, "הוא מאוד הרשים אותי. הוא יזם פעם שנייה, מגובה עם קרנות ישראליות שאני מעריכה, ונוגע בשוק בחברות הבינוניות והקטנות (SMB), שזו בחירה מאוד ערכית בעיניי. עסקים גדולים מתנהגים בצורה סופר רציונלית, אבל ל-SMBs יש התנהגות יותר צרכנית. אז זה אתגר מאוד גדול, ובעיניי יש פה משהו שהוא מאוד ערכי, לתת להם כלים ולאפשר להם להחזיק את העסקים שלהם".
