הרשות לניירות ערך הטילה עיצומים כספיים על רמי לוי בשל טעות בדיווח בדוחות הכספיים של החברה שפורסמו לפני שנתיים - לרבעון הראשון של 2023 - ו"ניפחו" את הרווח של רשת רמי לוי שיווק השקעות. מדובר בקנס של 1.4 מיליון שקל על החברה, 250 אלף שקל על רמי לוי אישית ו-200 אלף שקל על סמנכ"ל הכספים עופר בהרל. על לוי, בעל השליטה, הוטלה גם אחריות הפיקוח להפרת "חובת דיווח לציבור".
ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך בראשות השופטת בדימוס בלהה כהנא קבעה את גודל הקנס והאחריות. יש לציין כי הקנסות הוטלו במסגרת הסדר עם החברה, זאת לאחר שבדוח המדובר הוצג רווח כולל גבוה יותר בכ-44.5 מיליון שקל ביחס לרווח הנכון שהיה צריך להיות מדווח לציבור המשקיעים.
"הטעות בדיווח" נוצרה כתוצאה מאי רישום הוצאות ספקים בגובה 59 מיליון שקל ברבעון הראשון והם נזקפו לרבעון השני, מה שהוביל לרווח נקי ברבעון הראשון בסך 68.3 מיליון שקל במקום 23.6 מיליון - פער של 65%. גם ברווח הגולמי נוצר פער של 13.3% לטובת לוי. הרשת נאלצה לתקן אחרי פרסום הדוחות.
רמי לוי טען כי מדובר בטעות בתום לב. הרשות קבעה כי היקף הטעות שנגרמה הוא משמעותי ביותר, בפרט לאור העובדה שסעיף הרווח הוא אחד הסעיפים המהותיים ביותר בדוחותיהם הכספיים של תאגידים, על אחת כמה וכמה בתאגיד שעיקר עיסוקו הוא בתחום המסחר הקמעונאי, תחום שמעצם טיבו ומהותו נמדד בראש ובראשונה ברווחיותו. בנוסף, בהסדר האכיפה נכללה הפרת אי דיווח במועד על הטעות המהותית.
על רמי לוי הוטלה במסגרת ההסדר אחריות פיקוחית להפרות, וזאת בשל כך שלא נקט בכל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע ההפרות, ולא מימש את חובתו כמנכ"ל החברה לפקח על התנהלותה. לעמדת הרשות, רמי לוי גם התרשל בכך שלא וידא כי נהלי החברה והבקרות יזהו וימנעו טעות זו ולא לקח חלק בתהליכים אלה. זאת ועוד, רמי לוי חתם על הצהרת מנהלים לפיה "וידאתי קביעתם וקיומם של בקרות ונהלים תחת פיקוחי" בשעה שכלל לא היה מעורב בגיבוש תהליכים אלה.
כאמור, הרשות אישרה את הסדר האכיפה שהוסכם בין הצדדים. טענתו העיקרית של לוי הייתה כי הוא מעסיק מומחים בעלי שם בכל אחד מהתחומים הרלוונטיים לתפקוד החברה ונשען על מומחיותם. בתגובה קבעה הרשות כי בעל שליטה בחברה ציבורית שבחר לשמש כמנכ"ל, ובמיוחד בחברה בסדר גודל של חברת רמי לוי שיווק השקעות, חייב להיות בקיא בכל שרשרת הערך של החברה וחייב להיות בעל ידע פיננסי וחשבונאי התואם להבנת כלל התהליכים בחברה על בוריים, וכי אין בהישענות על מומחים כדי לפטור את המנכ"ל מלערוך בקרות מושכלות מתוך בקיאות וידע.
לפי הרשות, "מנכ"ל המאציל סמכויות אינו פטור מאחריותו, והוא נדרש לפקח ולהבטיח קיומן של בקרות על כל תחומי הפעילות של החברה, לרבות אלה שאינם בליבת התמחותו. מי שבחר לגייס כספים מן הציבור נדרש לנהוג במשנה זהירות - סטנדרט הזהירות המצופה בשימוש בכספי אחרים הוא ברף הגבוה. ניתן היה למנוע את הטעות לו היו קיימים בחברה אמצעי בקרה מתאימים, ולכן מדובר בכשל ניהולי".
יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, אמר: "אמינות הדיווחים של החברות הציבוריות היא אבן יסוד בשוק הון משוכלל ומפותח. אמצעי האכיפה בתיק זה משקפים את מדיניות החמרת הענישה של רשות ניירות ערך בהפרות מנהליות. ההליך משקף גם את יישום מדיניות הרשות לקיצור לוחות הזמנים בין מועד ביצוע ההפרה למועד סיום ההליך המנהלי והטלת אמצעי האכיפה".
שרה קנדלר, מנהלת מחלקת ביקורת ואכיפה ברשות לניירות ערך: "החמרת מדיניות האכיפה על החברות ועל נושאי המשרה, כפי שבאה לידי ביטוי גם במקרה הזה, מבטאת את החשיבות העליונה שהרשות מייחסת לכך שהחברות המפוקחות יעמדו בסטנדרטים המצופים מהן כחברות המגייסות כסף מהציבור".
הבירור המנהלי בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך. הסדר האכיפה נערך על ידי עו"ד עופרה רובינפלד-הוך ממחלקת ביקורת ואכיפה ברשות, אשר ייצגה את הרשות בהליך זה.
