משבר החינוך המיוחד הולך ומסלים. תקציב החינוך המיוחד גדל בארבע השנים האחרונות ב-60% מ-15 מיליארד שקל ב-2021 ל-24 מיליארד ב-2025. מדובר על יותר מכפול מהעלייה בתקציב משרד החינוך באותה תקופה שעמדה על 27% בלבד. התוצאה היא שחלקו של תקציב החינוך המיוחד מתקציב משרד החינוך זינק מ-21% ב-2021 ל-26.3% ב-2025, כלומר גדל מחמישית ליותר מרבע מתקציב המשרד. חישובי כלכליסט מגלים שבקצב העלייה הנוכחי, ואם לא ייעשה מהלך דרסטי לבלימת הזינוק בחינוך המיוחד, יגיע התקציב שלו ב-2030 ל-35.3 מיליארד שקל ויעבור את ה-30% מתקציב משרד החינוך. בפועל זו תחזית זהירה מאוד מכיוון שאם לא יינקטו צעדים דרסטיים, סביר להניח שהקצב רק יגבר.
עלות תלמיד בחינוך המיוחד הנפרד היא פי 3 עד פי 5 מתלמיד בחינוך הרגיל. העלות השנתית הממוצעת של תלמיד בחינוך הרגיל היא 27.3 אלף שקל. העלות השנתית של תלמיד בחינוך המיוחד הנפרד עם לקויות למידה או בעיות רגשיות, כלומר בעיות קלות יחסית, היא 74.1 אלף, קרוב לפי 3. העלות של תלמיד עם בעיות נפשיות היא 116.3 אלף שקל ושל תלמיד על הרצף האוטיסטי 129 אלף שקל, קרוב לפי 5.
הבעיה התקציבית הולכת ומחריפה. על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תקציב החינוך המיוחד גדל מ-10 מיליארד שקל ב-2018 ל-16 מיליארד שקל ב-2022, כלומר ב-1.5 מיליארד שקל לשנה. בארבע השנים האחרונות הוא כבר גדל בקצב של 2.25 מיליארד שקל לשנה בממוצע.
בשלוש השנים האחרונות גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד ב-22.6% מ-292 אלף תלמידים ב-2022 ל-358 אלף תלמידים ב-2025. קצב הגידול הלך וגבר משנה לשנה, 4.8% ב-2023, 6.9% ב-2024 ו-9.5% ב-2025.
במקביל, הרפורמה בחינוך המיוחד שנועדה להגביר את קצב השילוב של התלמידים בחינוך הרגיל נכשלה כליל. אם ב-2022 עמד שיעור התלמידים בחינוך המיוחד הנפרד על 38.6%, ב-2025 כבר מדובר ב-40%.
זינוק מהיר במיוחד של 22%-20% בכל שנה נרשם בשתי הלקויות שעלות התלמיד בהן היא הגדולה ביותר, בעיות נפשיות והרצף האוטיסטי. התוצאה היא שמספר התלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי גדל בתוך שלוש שנים ב-79% מ-31 אלף ב-2022 ל-56 אלף ב-2025. מספר התלמידים המאובחנים כבעלי בעיות נפשיות גדל באותה תקופה ב-76% מ-15 אלף ל-27 אלף. ברור שקצב הגידול של החינוך המיוחד, ובייחוד של המאובחנים כבעלי בעיות נפשיות ונמצאים על הרצף האוטיסטי, גבוה בהרבה מקצב הגידול של התופעה באוכלוסייה. כלומר ההורים בורחים למסגרות הנפרדות כדי שיוכלו לקבל לילדים שלהם סיוע מספיק.
המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה שהמצב של 40% בחינוך הנפרד נמשך ללא פתרון לפחות מ-2010. ועדת שפירא לפתרון בעיית החינוך המיוחד הסבירה את זה בעיקר בחוסר היכולת לתת מענה לתלמידי החינוך המיוחד בכיתות הגדולות של יותר מ-30 תלמידים ובהיעדר הכשרה למורים לטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים. ב-2018 הועברה הרפורמה הקודמת בחינוך המיוחד שמטרתה הייתה להגדיל את שיעור התלמידים הלומדים בחינוך המשלב (תיקון 11). במסגרת הרפורמה נקבע שההורים הם שיחליטו להיכן יועבר הילד אך תוענק תוספת משאבים לחינוך הרגיל לצורך חיזוק, הרחבה והעמקה של פעולות ההשתלבות וההכלה במסגרתו.
כבר במהלך הדיונים ברפורמה נטען שהיא לא תפתור את הבעיה שכן היא מקבעת את אי-השוויון במשאבים בין תלמידי החינוך הנפרד והמשלב. ממילא לא ניתנת להורים שילדם זקוק לשירותים אלה בחירה אמיתית. תלמיד בחינוך המשלב זכאי לתגבור שעות ולסייעת. תלמיד בחינוך הנפרד, לעומת זאת, לומד בכיתה קטנה עם צוות מתוגבר, וזכאי ליום לימודים ארוך, לחופש גדול מקוצר ולטיפולים פרא-רפואיים. אם לא די בפער הזה, האבחון יכול לזכות את המשפחות שצריכות להוציא סכומים גדולים על הטיפול בילדים בקצבת נכה מביטוח לאומי.
בביטוח לאומי היה נהוג בעבר להעניק קצבת נכות אוטומטית למאובחנים באוטיזם, אלא שבשנים האחרונות שמו לב שם לזינוק חד באבחונים כוזבים בייחוד ביישובים חרדיים. על רקע זה היום הוועדות הרפואיות בודקות בקפדנות רבה יותר את העמידה של האבחון ברשימת הקריטריונים לאוטיזם של משרד הבריאות. יש גם רשימה לא רשמית של רופאים שנחשבים לכאלה עם יד קלה על הדק האבחונים, ואלה נבדקים בקפדנות גדולה יותר.
כשנכנס לתפקיד הבין שר החינוך יואב קיש שהגידול הבלתי נשלט בחינוך המיוחד ובתקציב שלו הוא אחת הבעיות האסטרטגיות הקשות של מערכת החינוך ושל כלכלת ישראל כולה. הוא מינה ועדה בראשות מנכ"ל אל על לשעבר עמוס שפירא. שפירא קיבץ לוועדה 170 מומחים ונציגי ארגונים כדי ליצור הסכמה כמה שיותר רחבה סביב המסקנות. הוועדה שלו הגיעה למסקנה שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היא להפוך את החינוך המשלב להרבה יותר מכיל.
לשם כך היא המליצה להקטין את הכיתות מיותר מ-30 תלמידים בממוצע היום ל-19 ולהשתמש לשם כך בעודף שעות הלימוד הגדול במערכת החינוך הישראלית בלי להוסיף מורים, להעניק לכל המורים הכשרה בחינוך משלב ולהשקיע הרבה יותר משאבים בגני הילדים כדי שבעיות יאותרו ויטופלו הרבה יותר מוקדם.
עלות ההמלצות הייתה השקעה חד-פעמית של 14 מיליארד שקל, בעיקר לבינוי כיתות, ותוספת של 1.5 מיליארד שקל לשנה בעיקר לתוספת גננות. הוועדה טוענת שזה יחסוך פי כמה.
באוצר מתנגדים לכך בחריפות. אומרים שם שההמלצות לא ישימות וגם שאין שום הוכחה שההשקעה הגדולה תעצור את הגידול העצום בחינוך המיוחד. שם תומכים בשינוי החוק כך שיטיל מגבלות קשות הרבה יותר על מעבר לחינוך המיוחד. שר החינוך קיש הודיע שקיבל את המסקנות אבל דחה את היישום ל-2027, כלומר בעצם גלגל את הבעיה לשר הבא.
קיש גם העביר החלטה על הקמת צוות בין-משרדי ליישום המסקנות. אבל באוצר רואים בו צוות לחיפוש פתרון אחר. כ-20 ארגונים בראשות הנהגת ההורים הקימו מטה מאבק ליישום המסקנות. ברור שהממשלה הזו כבר לא תיישם את המלצות שפירא. לגבי הממשלה הבאה, זה מאוד תלוי עד כמה מטה המאבק יצליח להפוך את זה לנושא במערכת הבחירות.
ד"ר אסנת ספורטה, מנהלת פרויקטים חינוכיים ומי שהייתה סמנכ"לית החינוך והרווחה של עיריית חדרה, אומרת שחלק מהעלייה העצומה באבחוני חינוך מיוחד נובע מאורח החיים של המאה ה-21: "היעדר סביבה בריאה לחיים, הרבה פלסטיק והרבה מסכים וחשיפה מאוד מצומצמת לסביבה טבעית, וגם מיעוט קשרים חברתיים". אבל היא מטילה אחריות גם על מערכת החינוך שמתייגת, לדבריה, כלא נורמטיבי כל דבר חריג. "ילד פעיל וסקרן ועם אנרגיות ורוצה לשאול שאלות הרבה פעמים מתויג ונתפס כלא נורמטיבי ומוכנס לקטגוריה של חינוך מיוחד. אנחנו מקריבים ילדים על מזבח חוסר יכולת ההתגמשות של המערכת".
ספורטה סבורה שהעברת ההחלטה להורים היכן ישובץ הילד בתיקון 11 הייתה נכונה אלא שלדבריה, הפער בשירותים בין החינוך המיוחד לחינוך המשלב נשאר כל כך גדול עד שההורים בוחרים בחינוך נפרד למרות הסטיגמה שהילד יישא על גבו. היא תומכת מאוד ביישום מסקנות ועדת שפירא, כולל הענקת הכשרה בחינוך מיוחד לכל מורה במערכת כדי שהחינוך הכללי יהפוך להרבה יותר מכיל והחינוך המיוחד יצטמצם מאוד. אבל היא מאוד לא אופטימית בנוגע לסיכויים שזה יקרה. "הכספים הולכים למקומות אחרים. אחת הבעיות במערכת החינוך היא שהאג'נדה הפדגוגית לא מתכתבת עם האג'נדה התקציבית".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
