"זה יהיה השבוע הגורלי של התקציב", כך אמרו היום (ראשון) בכירים במשרד האוצר, במשרדי הממשלה הכלכליים וראשי מפלגות הקואליציה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי יש לאשר את התקציב בקריאה שלישית בכנסת כבר ביום שני הבא, ה-17 במרץ, שבועיים לפני "שעת האפס" לאישורו, כדי שהממשלה לא תיפול. נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא רוצים "לקחת סיכון" שאישור התקציב ייגרר לדקה ה-90, ב-31 במרץ.
גורמים באוצר ובכנסת אמרו כי קיים ספק אם ניתן יהיה להספיק להסדיר את כל המחלוקות ולדון בדרישות לתקציבים נוספים בשבוע שנותר עד למועד הזה. "זה שבוע שבו ינסו רבים מחברי הכנסת להשיג הטבות לבוחריהם. זה לא חדש, כי זה המועד היחיד שבו ח"כ יכול 'לאיים' שלא יתמוך בתקציב אם דרישותיו לא ייענו, לפחות בחלקם", אמר גורם באוצר.
לפי שעה, יש לקואליציה כנראה תמיכה של 61 חברי כנסת בלבד, דהיינו שכל חבר כנסת שעלול "לא להרגיש בטוב" ביום התקציב - עלול יהיה להפיל את התקציב ויחד עמו את הממשלה. שלושת חברי הכנסת של אגודת ישראל, שר השיכון יצחק גולדקנופף, סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר וסגן יו"ר הכנסת ח"כ משה שמעון רוט, כבר הודיעו לראש הממשלה, כי ללא חוק גיוס חדש הם יצביעו נגד התקציב.
עוצמה יהודית פרשה מהקואליציה ולא תתמוך בתקציב, אם כפי שהתבטא השר לשעבר ח"כ איתמר בן-גביר, המלחמה בעזה לחיסולו הסופי של החמאס לא תתחדש. לעומת זאת, מי שצפוי להציל את התקציב הוא ח"כ אלמוג כהן שיתמוך בו בניגוד לחברי מפלגתו, כפי שהצביע גם על חוק הרווחים הכלואים בזמנו.
גורמים בכירים באוצר אף הזהירו שאם חלק מסעיפי התקציב לא יעברו, יהיה צורך להגדיל עוד את הגירעון. זה הוגדל רק בשבוע האחרון מ-4.4% ל-4.7%, ובמשרד האוצר אף שמרו אופציה להגדילו כבר בהקדם ל-4.9%. אולם כעת מזהירים גם שעוד דרישות תקציביות והכשלה של חלק מסעיפי חוק ההסדרים בכנסת עלולים יהיו להקפיץ את הגירעון אפילו עד ל-5.1%.
יש לציין כי במקור הגירעון התקציבי לשנת 2025 אמור היה להגיע רק לשיעור של 4%, וכבר עתה מדובר על הגדלתו בכ-25% עד ל-4.9%, ואולי גם יותר מזה.
"משקיעים וחברות הדירוג עוקבים מקרוב אחר המתרחש בדיוני התקציב וטוב שננהג באחריות", אמר לynet- בכיר באוצר. יצוין שהשר סמוטריץ' הנחה את ראשי משרדו לעשות כל שאפשר שלא לסטות עוד מיעד הגירעון החדש, והוא מתנגד בתקיפות גם לאפשרות של הטלת עוד מיסים או לבצע קיצוץ תקציבי נוסף.
איפה הדברים עומדים כרגע
נכון להיום אושרו בכנסת כבר כמה חוקים חשובים שיתרמו לצמצום הגירעון ולעמידה ביעדיו החדשים: חוק הרווחים הכלואים (הטלת מס על חלוקת דיבידנדים בחברות, שיכניס כ-9 מיליארד שקל להערכת האוצר), העלאת תשלומי הביטוח הלאומי (לשכירים ולמעסיקים) וקיצוצים תקציביים של 6 מיליארד שקלים מכל משרדי הממשלה. בסוף השבוע אושרה גם הפחתת יום הבראה אחד (418-471 שקל) לכל העובדים זאת השנה השנייה ברציפות וחוק משמעותי לתקציב של שחרור החסמים בחלוקת הדיבידנדים בחברות הממשלתיות (ששוויו לפי הערכת האוצר 3-2 מיליארד שקל).
לא עברו עד כה בחקיקה: הפחתת השכר (הזמנית) במגזר הציבורי, ביותר מ-2%, כל חבילת הצעדים למאבק בהון השחור (מיליארד שקל), החוק להסרת חסמים ופיתוח כלכלי בשלטון המקומי, חוק הדיגיטציה (חובה להנגיש את השירותים לאזרחים בכל הגופים הציבוריים), חוק ודאות מיסוי בהייטק, הליכי הרישוי החדשים בתכנון ובנייה וחוקי המיסוי הירוק לכלי רכב (שיכניסו לתקציב יותר מחצי מיליארד שקל).
בינתיים אושרה העברת 5.4 מיליארד שקלים של הכספים הקואליציוניים השנויים במחלוקת, ולעומת זאת לא נדונה כלל הצעת אגף התקציבים לסגירת חמישה משרדי ממשלה.
המדינה מנוהלת כרגע בתקציב המשכי של 1/12 מתקציב המדינה של שנת 2024 בכל חודש. תקציב 2024 נמוך בכ-94 מיליארד שקל מהתקציב המתוכנן לשנת 2025 שעומד על 609 מיליארד שקל, ועוד 10 מיליארד שקל השמורים כרזרבה בקופסה. חלק ממנו כבר מיועד לתוספת לדרישת "ועדת נגל" להגדלת תקציב הביטחון ב-4 מיליארד שקל ולהגדלת תקציב המשרד לביטחון לאומי שסוכם היום, ב-1.8 מיליארד שקל.
כאמור, אם לא יאושר תקציב המדינה סופית בקריאה 3 עד ל-31 במרץ בכנסת – יוכרזו בחירות שיתקיימו בהתאם לחוק ביום שלישי, 1 ביולי 2025, שלושה חודשים אחרי פיזור הכנסת.
