דירקטוריון OpenAI טרם קיבל הצעה רשמית לרכישה מקבוצת המשקיעים בהובלת אילון מאסק, למרות שעורך דינו של המיליארדר אמר כי ההצעה נשלחה ליועץ המשפטי החיצוני של החברה.
קצת פחות מיומיים לאחר שמאסק פרסם הצעה של 97.4 מיליארד דולר לרכישת הארגון ללא מטרות רווח השולט ביצרנית ChatGPT, שני הצדדים עדיין חלוקים לגבי מה בדיוק קרה להצעה הרשמית.
עורך דינו של מאסק, מארק טוברוף, אמר כי שלח את ההצעה במייל ביום שני למשרד עורכי הדין החיצוני של OpenAI, Wachtell, Lipton, Rosen & Katz. משרד עורכי הדין לא הגיב מיד לבקשה לתגובה.
ההצעה שצורפה למייל הייתה בצורת "מכתב כוונות מפורט בן ארבעה עמודים" לרכישת נכסי OpenAI, חתום על ידי מאסק ומשקיעים נוספים וממוען לדירקטוריון, כך אמר טוברוף.
"האם סאם אלטמן בחר לספק או להסתיר זאת משאר חברי הדירקטוריון של OpenAI זה מחוץ לשליטתנו," אמר עו"ד.
הארגון ללא מטרות רווח השולט ב-OpenAI אינו למכירה, אמר אלטמן לרויטרס ביום שלישי כשנשאל על הצעתו של מאסק לרכוש אותו. ההצעה מקבוצת המשקיעים בהובלת מאסק הגיעה על רקע מאבקו של המיליארדר למנוע מחברת הסטארט-אפ לבינה מלאכותית לעבור לחברה למטרות רווח.
"אין לי מה לומר. זה מגוחך," אמר אלטמן בשולי פסגת הבינה המלאכותית בפריז כשנשאל על ההצעה. "החברה אינה למכירה. זו עוד אחת מהטקטיקות שלו לנסות להתעסק איתנו," אמר אלטמן, בהתייחסו למאסק.
בהודעה פנימית לעובדי OpenAI ביום שני, אלטמן אמר כי הדירקטוריון, למרות שטרם בחן רשמית את ההצעה, מתכנן לדחות אותה בהתבסס על האינטרס של החברה.
היסטוריה של מאבקים
מאסק היה שותף בהקמת OpenAI עם אלטמן ב-2015 כארגון ללא מטרות רווח, אך עזב בגלל חילוקי דעות על כיוון החברה ומקורות המימון עם אלטמן ומייסדים-שותפים אחרים. ב-2023, הוא הקים חברת בינה מלאכותית מתחרה, xAI.
OpenAI, שנמצאת בתהליך גיוס של 40 מיליארד דולר, מנסה, כאמור, לעבור מארגון ללא מטרות רווח לחברה למטרות רווח, מהלך שלטענתה נדרש כדי להבטיח את ההון הדרוש לפיתוח מודלים מיטביים של בינה מלאכותית.
התובעת הכללית של דלאוור קתי ג'נינגס אמרה כי היא בוחנת את השינויים המוצעים כדי להבטיח שהחברה "נשארת נאמנה למטרותיה הציבוריות הספציפיות לטובת הציבור, ולא לאינטרסים המסחריים או הפרטיים של מנהלי או שותפי OpenAI".
מומחים משפטיים אמרו כי הצעתו של מאסק (כ-97 מיליארד דולר) מסבכת את הערכת השווי ההוגן של OpenAI, במיוחד בנוגע לנכסי הצדקה בהמרה התאגידית המורכבת שלה, כלומר המחיר שעליה לשלם בתמורה לכך שהארגון ללא מטרות רווח יוותר על השליטה.
"זה עוזר לקבוע נקודת מחיר לחשיבה על הערכת השווי של נכסי הארגון ללא מטרות הרווח," אמר רוברט וייסמן, נשיא-שותף של ארגון זכויות הצרכן Public Citizen, לרויטרס. "אם זה יתרחש כמוצע, לרגולטורים יש חובה להבטיח שאם יש מכירה של נכסים לישות למטרות רווח, מתקבל שווי שוק הוגן".
