ליה חיים מרמת גן, אם לשני פעוטות, מצאה את עצמה מבלה את ימי האזעקות ונפילת הטילים של המלחמה האחרונה בדירת אביה ביפו, משום שבביתה אין ממ"ד. ולא שלא ניסתה להשיג ממ"ד. כבר ב-9 לאוקטובר 2023 התחילה את הפרוצדורה. גייסה את האדריכלית פנינה וידר מפתח תקווה, שמאז ראשית מלחמת חרבות ברזל נאבקת על הקמת ממ"דים ללקוחותיה.
"את לא מבינה מה עברנו", מגוללת טליה סיפור ארוך של ויה דולורוזה קפקאית, בניסיון להשיג היתר לבניית הממ"ד בחצר שמאחורי הבניין שבו היא מתגוררת. "הדירה שלנו דו-קומתית ויש עוד מדרגות לרחוב. הייתי מוצאת את עצמי יורדת שתי קומות במדרגות, רצה בלילות עם תינוקת וילד שבקושי יכול ללכת כשבעלי בכלל במילואים. שילמנו סכומים לא מבוטלים בתהליך לבנות את הממ"ד. הבעיה הייתה התנגדות של שכנה שטענה שהממ"ד יהיה קרוב מדי אליה. העירייה לא הסכימה עם קביעתה, אבל טענה שהגשנו את הבקשה בצורה לא נכונה. אז התחלנו מחדש. כמעט שנה וחצי נמשך התהליך. לפני שלושה חודשים קיבלנו את אישור הוועדה עם הסתייגות: 'הממ"ד אושר אבל אם תובעים אתכם זו בעיה שלכם'. איפה נשמע דבר כזה? אנחנו אמורים לזרוק כמעט 300 אלף שקלים ועוד להסתכן בתביעה ללא גיבוי העירייה?"
סיפורה של טליה הוא אחד מיני רבים על תושבים מבוהלים שהגישו בקשות לבניית ממ"ד בניסיון להתמודד עם המציאות הביטחונית המאיימת כאן ולהגן על חייהם. מהר מאוד הם גילו שכל הפרסומים על קיצור הליכי קבלת היתר של מינהל התכנון ופיקוד העורף בבניית הממ"ד לא תופסים במקרה שלהם ולמעשה מדובר במסע התשה מתסכל ומייאש. הרבה לפני התוכניות והאישורים ההנדסיים, הם נתקלים באינספור טפסים, דרישות בלתי נגמרות, ועדות, בירוקרטיה סבוכה וחוסר אונים מול מערכת מסורבלת.
"אני אוהבת את הארץ, אבל מה שקורה כאן זו בושה", אומרת טליה שעשתה עלייה מארה"ב. "למה הייתי צריכה לעזוב את הבית ולנתק את ילדיי מהסביבה החינוכית והחברתית שלהם?" בעוד כחודש יתקיים דיון נוסף בנושא הסתייגות העירייה מאחריות לתביעות וטליה לא ממש אופטימית. "האמת, זה מבאס, כי אני משוכנעת ששום דבר לא יקרה גם הפעם".
"דרישות בלתי נגמרות"
שי גנדלסמן מגבעתיים נאבק כבר שנה לבנות ממ"ד בשכונת מגוריו והסוף לא נראה באופק. רק השבוע הוגשה סוף סוף בקשה להיתר בנייה. "המתחם שלנו – שיכון המורה, עם למעלה מ-30 דיירים, הוגדר כמתחם לשימור, כי הוא מוגדר כאחד משיכוני הפועלים שהוקמו בראשית ימי גבעתיים. העירייה דרשה והרבה, בין היתר תיעוד מלא של הבניין שנבנה בשנת 1959", הוא מספר. רשימת הדרישות לאורך כל הדרך הפכה לסיוט. הוא שולח לי מצגת בת כ-50 עמודים על הדרך המייגעת לממ"ד ועל הצורך לבצע תיק תיעוד מלא של כל מה שקרה לבניין מאז הקמתו, שרק אדריכל שימור יכול לבצע.
"היינו צריכים להביא אגרונום כדי לפסוק איזה עצים יישארו ואיזה לא. בנוסף, יועץ גוונים כדי שיפענח את הגוונים המקוריים של צבע הבית", הוא מוסיף. בין השאר נדרשו לפרק את כל השינויים שנעשו לדירה במהלך הזמן. "רכשתי את הדירה לפני 10 שנים עם חלונות גדולים כמקובל היום, אבל בשנות החמישים והשישים נבנו חלונות קטנים. אחרי שנה של שיג ושיח נאמר לי שאם נגיש בקשה לממ"ד בלבד יעלימו עין בעירייה מהצורך להחזיר את החלונות לגדלים של פעם. בנוסף, המיקום של הממ"ד חייב הסכמה של 100% מדיירי השכונה ורק על זה עבדנו כשנה. בשורה התחתונה, במלחמה האחרונה משפחות עם ילדים קטנים עזבו את השכונה. אני משרת בחיל האוויר, את אשתי ושלושת הילדים הקטנים שלחתי להוריי בתל-מונד, כמו בכל הסלמה מאז אוקטובר. היא לא יכולה לרוץ עם שלושה ילדים קטנים למקלט ציבורי. המצב מתסכל כי להערכתי ייקח לפחות עוד חצי שנה עד שיאפשרו לי להתחיל לבנות ממ"ד. מי מדבר על ממ"ד תוך שבועיים?".
את שי זה אפילו לא מצחיק ובצדק. מה ששוכחים לספר לנו הוא שהמסלול המואץ והמרשים של הדרך לממ"ד מתייחס לבתים פרטיים חד-קומתיים, ולבתים בני שתי קומות בלבד בתנאי שאחת מהן איננה קומת עמודים. שוב בחלק גדול מהמקרים מדובר בבתים פרטיים. ממ"ד מהיר לעשירים? ומה על הבתים המשותפים בהם מתגוררים כ-60% מאוכלוסיית המדינה?
בשנה הראשונה לקידום בניית ממ"ד בתהליך מהיר אישר פיקוד העורף 4,263 בקשות של בתים פרטיים ומבנים בני שתי קומות לעומת 76 בקשות בלבד של ממ"דים לבניינים בני שלוש קומות ויותר, כלומר בתים משותפים, שהיו אחראים ל-1.8% מהבקשות המאושרות. ב-56 אחוז מהדירות בארץ אין ממ"ד.
אם חשבנו שמאז פרוץ המלחמה עם איראן יחתך דרמטית משך ההמתנה לממ"ד - התבדינו. "רק מי שנהנים מתיקון הבתים הפרטיים יכולים לקבל ממ"ד תוך חודשיים וגם לא כולם. די בשכן בקומה השנייה שלא יסכים לממ"ד בבית דו-קומתי, והמסלול המקוצר מתבטל", מסבירה פנינה וידר. "מי שיש לו חמישה ילדים וגר בקומה השלישית, צריך להחתים 60% מהשכנים וליידע גם את השאר בדואר רשום".
ההמתנה הממוצעת להיתר לממ"ד עומדת היום על 12-8 חודשים. יש שממתינים אפילו יותר. בניין לשימור לדוגמה לא יקבל היתר לבניית ממ"ד לפני 18 חודשים לפחות. השיאן שמצאנו הוא ירון בלכמן מגבעתיים, שהתחיל בהליכים לממ"ד כבר לפני קרוב ל-10 שנים. מאותה "שכונת המורה" שבה מתגורר שי. כתב הערר האחרון, שהגיש מתאר במאות עמודים את מה שעבר. שינויי דרישות, דחיות בוועדות העירייה, שני ערעורים מול ועדת הערר, ויכוחים אם הבניין שבו הוא מתגורר אכן מוגדר כבניין לשימור ועוד היד נטויה. בשורה התחתונה - אישור לממ"ד עדיין אין לו.
"המחירים קפצו"
המחירים שקפצו מאז אוקטובר 2023 ב-87% עד 100%, שזה בחלק מהמקרים התחיל ב-160 אלף שקל במקסימום לממ"ד סטנדרטי של 9 מ"ר ב-2023 והגיע לעלות מקסימלית של 300 אלף שקל היום, הרחיקו את חלום הממ"ד מישראלים רבים.
"לא במקרה בתל-אביב בונים כיום את המספר הגדול ביותר של ממ"דים בבתים ישנים", אומרת האדריכלית וידר, "כי יש יותר אנשים עם יכולת כלכלית לממנם. רובם משפחות עם ילדים קטנים, הולכים על ממ"דים של 9 מ"ר, אם כי יש לי גם בקשה לממ"ד של 15 מ"ר. וידר מצאה את עצמה החל מאז 7 באוקטובר מתמקצעת במאבק על אישורי ממ"דים במגוון גדול של רשויות מקומיות, מאופקים בדרום ועד כרמיאל בצפון.
"מדוע שמדינת ישראל לא תיתן מענק לאנשים שזקוקים לכך עבור הקמת ממ"ד? העמדה העקרונית צריכה להיות שהמדינה חייבת להגן על תושביה והגיע הזמן שתעשה זאת", אומרת בכירה העוסקת בנושא ומבקשת שלא לפרסם את שמה.
במרכז לשלטון מקומי רואים בנושא העלויות את החסם הגדול ביותר בבינוי ממ"דים במבנים ישנים. "בגלל חוסר הכיס של בעלי הנכסים, המדינה צריכה לסייע בנושא. מיגון מפני איומי אויב הוא מטרה לאומית וחובת המדינה לספק זאת לאזרחיה".
על שולחן הכנסת מתחממת בנחת מזה שנתיים וחצי, כאילו לא הייתה מלחמה בעולם, הצעת חוק של שלושה חברי כנסת חרדים - משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר - המבקשת שהמדינה תוותר למקימי ממ"דים פרטיים על המע"מ. סכום שיכול להגיע ל-54,000 שקל. המדינה, יש לציין, לא צריכה במקרה הזה להכניס יד לכיס, רק לוותר על חליבת האזרחים שרוצים לספק לעצמם בכספם הפרטי את מה שהיא הייתה אמורה לעשות – מיגון. הדיון בהצעה בוועדת השרים שהיה אמור להתקיים בשבוע שעבר נדחה לעוד שבועיים. מישהו מוכן להמר כמה מיליונים ישלשל האוצר עד שתאושר ההצעה?
הסרבול ברשויות
יש הבדל בין התנהלות הרשויות אבל לא תמצאו רשות מקומית שמשאפשרת בבית שאיננו פרטי להגשים את חלום הממ"ד תוך חודשיים שלושה. עיריית תל אביב נתפסת כעירייה מסודרת, עם רצון לעזור והכרה טובה של החוקים, רמת גן נתפסת כעירייה בלתי ותרנית, ראשון לציון מבין הבודדות שפתחו מחלקה יעודית לטיפול בממ"דים, נהריה, נתפסת כיעילה ומתאפיינת במענה מהיר, בחיפה מחלקת הרישוי אכפתית, הבעיה היא בעיר במיוחד באזורים הישנים שהוכרזו כבתים לשימור. שם התהליך תקוע.
"ראש העיר הפך לשריף. העיריות לא מקצות מספיק כוח אדם לטפל ברישוי. מי שמגיש בקשה מוצא את עצמו מול שורה של גורמים כמו תאגיד המים, מכבי האש, העירייה ועוד, כשכל רשות רוצה להרגיש בעלת ערך. אם לא קיבלת ורטיגו אתה אדם חזק", קובע ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות ומנכ"ל דוד מהנדסים.
"בממ"דים כל עירייה עושה שבת לעצמה", מוסיף קבלן הקונסטרוקציה שאול סטקלר. ווידר מסבירה: "הקטינו את מספר האישורים הנדרשים אז מדוע צריך אישור של תאגיד המים אם הממ"ד לא מתקרב לצנרת? לא הגיע הזמן לוותר על פקיד היערות? למה להמתין 30 יום עד לקבלת תיק מידע הנדרש לצורך הגשת בקשה? לא מספיק שבוע? 90 יום להחלטת ועדה, ולמה אם אחד השכנים שסירבו לממ"ד החליט להצטרף צריך להתחיל את כל ההליך מחדש? מדוע מתכנסות ועדות שימור רק אחת למספר חודשים? הגיע הזמן להתחיל לייעל ולבטל דרישות מיותרות".
לדבריה, ייעול כזה היה יכול לקצר את ההמתנה לאישור בנייה לממ"ד לשלושה חודשים. "העיריות חייבות להחליף פאזה. הן לא עושות טובה לתושביהן באישור הממ"ד אלא להיפך. התושבים מממנים את הממ"ד, כאשר הלחץ לקיומו היה צריך להגיע מצד העירייה שאחראית גם לחייהם".
"אם אתם רוצים להחמיר, הקימו בבקשה מחלקות יעודיות לטיפול בממ"דים מצוידות בכוח אדם בהתאם", ממליצה מיכל נשרי, אדריכלית מחיפה ממשרד "קורה אדריכלות".
במרכז לשלטון מקומי טוענים כי הם בעד הסרת חסמים והגמשה עד כמה שניתן, אך לא מבטיחים נקיטת אמצעים נגד תקנות בירוקרטיות ברשויות שמקשות במיוחד על תושביהן. בגדול, רוח הדברים מצביעה על כך שגם במרכז לשלטון מקומי מרגישים שהמצב לא בסדר, אבל לא רוצים להתנגח עם הרשויות הספציפיות. תמיד הרי אפשר להאשים את העומס, את מיעוט כוח האדם ואת דרישות החוק.
היתר לבניית ממ"ד בבניין המיועד לשימור נחשב לאחד מהמורכבים ביותר. חיי אדם לא קודמים לערך השימורי?
נשרי: "בעיר התחתית של חיפה יש בהחלט מבנים בעלי ערך היסטורי גבוה וכאדריכלית שאכפת לה מנראות אני הולכת בתכנון גם עם חשיבות נראות הבניין אבל לפעמים נשמע לי שחיי אדם פחות חשובים מהבתים המיועדים לשימור".
נשרי מצאה את עצמה עוזבת במלחמה האחרונה מול איראן את ביתה בשכונת הדר שכמעט כולה מיועדת לשימור וגולה לחמותה במרכז עם ארבעת ילדיה. "אין לנו ממ"ד ולא מקלט", היא מספרת ומוסיפה על המקומות שבהם כאדריכלית יותר קל. "במקרים של בקשות שלא דורשות לעבור את מחלקת השימור, אנחנו מצליחים להביא היתרים, אבל במבנים לשימור יש כאלה שממתינים שנים. אנשים אומרים לי 'את אמיתית? אנחנו צריכים להמתין שנה וחצי כשטילים עפים לנו מעל הראש?'".
על כך אומרים במרכז לשלטון מקומי: "חיי אדם ללא ספק קודמים לחיי מבנה ושימורו", אבל מנפנפים בחוק הקיים שאיננו מאפשר לרשויות לחרוג מדרישות השימור ומרמזים על הצורך לתקנו. "הדין צריך לתאום את העיקרון הזה, עם כל הקושי שבדבר".
חלום הפינוי-בינוי
ברשויות המקומיות מתייחסים לתוכניות פינוי-בינוי כפתרון האולטימטיבי, ולמרות ההמתנה הממושכת למימושן (10-15 שנים בממוצע) ברגע שמתחם הוכרז כמיועד לפינוי-בינוי, גם אם הוא בשלבים ראשוניים, הסיכוי להשיג היתר לממ"ד בבניין שבו אפסי. "כפי שהובהר ע"י המועצה הארצית לתכנון ובינוי וגם ע"י המחוקק, האפשרות של עיבוי בינוי היא האפשרות הכי פחות רצויה. משום שקיים חשש שבנייה של ממ"דים בבניין ישן, עלולה להחליש את יסודותיו ולסכן בקריסה של הבניין כולו", אומרים במרכז לשלטון מקומי. "במקרים שבהם מקודם פינוי-בינוי, חשוב שכל הגורמים יפעלו להשלמת ההריסה והבנייה מחדש לטובת כל הנוגעים בדבר, ובראש ובראשונה בעלי הנכסים, שיקבלו דירות חדשות, מתוכננות טוב יותר, עם מרחבים מוגנים אינהרנטיים למבנה ובנוסף שירותים ציבוריים צמודים הנבנים עבורם. המדינה צריכה להיכנס לעובי הקורה, לבצע שינויים, להסיר חסמים ביורוקרטיים ואחרים ולהשקיע כספים במקום שצריך, כדי שהמסלול של פינוי-בינוי יקודם במהירות האפשרית".
גם התנגדויות שכנים מעכבות את ההליך. החוק דורש הסכמה של 60% מהשכנים, יש מקרים שזה עולה גם ל-100% וללא התנגדות. דוד ישראל, מהנדס בנייה ותיק שמעסיק בחברתו כ-250 מהנדסים לא מוכן לבנות ממ"דים בבתים ותיקים בגלל סכסוכי השכנים.
אלי כוכבי, ניצול שואה בן 86 מקריית מוצקין, לא מצליח לבנות ממ"ד מהסיבה הזו. "אשתי סיעודית ואני לא יכול לרדת במדרגות ולרוץ איתה לממ"ד בבית הצמוד מאחור. כשזרקו עלינו טילים מאיראן נשארנו בבית והתפללנו שהטיל לא יגיע אלינו. רצינו לבנות ממ"ד בשטח אדמה שצמוד אלינו. הייתה התנגדות מצד השכנים ולי ולאשתי אין כוח להתעסק עם זה. ללכת לבית משפט בגילנו?"
מדיניות נוקשה של העירייה בנושא עשויה לסייע. בחיפה לדוגמה, מצביעה נשרי, "ברוב המוחלט אם יש התנגדויות של שכנים, העירייה שולחת מכתבים שהבקשה אושרה, מאפשרת להגיש התנגדות אבל זו איננה מעכבת את ההתקדמות בתהליך. וזה מבורך".
"אין פתרון אבסולוטי"
האם על פי הנבואות השחורות שווה בכלל להשקיע בממ"ד? סימן השאלה הראשון על עמידות הממ"ד נולד במאי 2021 במבצע שומר החומות כאשר עידו אביגל בן החמש ששהה בממ"ד נהרג מפגיעת רסיס רקטה שחדר דרך החלון. אמו שני נפצעה קשה. פיקוד העורף הורה בעקבות המקרה להחליף את חלונות הממ"דים באזור ללוחות פלדה עבים יותר.
בכתבה שפורסמה ב"ממון" באוקטובר 2023, השמיע לראשונה המהנדס ישראל דוד את האזהרה שהממ"דים עלולים לפשל בפגיעה של טילים מאיראן או נשק מתוחכם יותר מהקסאמים והטילים שמגיעים מעזה. "לא קיימת ולא תהיה בישראל מערכת מיגון מפגיעה ישירה של טיל שמגיע עם חצי טון חומר נפץ", הוא אומר השבוע.
אז מה אנחנו צריכים לעשות? להפסיק לבנות ממ"דים?
"נכון להיום הממ"ד הוא אמצעי המיגון הטוב ביותר שקיים, הממ"דים עמדו בגבורה במעגל ההרס. מתוך 600 שיגורי טילים ואלפי כטב"מים נפגעו 6 ממ"דים. כל נפש היא עולם ומלואו, אבל בקריטריונים של ניהול סיכונים זהו נתון מרשים. להשוואה קחי את עולם הרכב, המיליארדים שמשקיעות יצרניות הרכב, תקנות התעבורה, האכיפה בשטח, כבישים חדשים ועדיין 450 אנשים נהרגים בכבישים בישראל בלבד בשנה. אין פתרון אבסולוטי מתאונות דרכים ובמיקלוט. מי שמקים ממ"דים בבניין חדש, צריך היום להכניס אותם יותר פנימה, לגרעין הבניין. חדר המדרגות, אזור המעליות. זה מחזק את העמידות".
ומה לגבי הקמת ממ"ד בבניינים ישנים?
"כל שקל שמושקע בממ"ד בבניין ישן הוא שקל שזורקים. ממ"ד בצד בבניינים של 6-4 קומות הוא בבחינת טלאי על טלאי. טיל אחד והבניין יעוף. הפתרון היחיד הוא פינוי-בינוי. לפשט את התהליך, להפקיע סמכויות מהרשויות המקומיות ולייצר מצב שפרויקטים יושלמו תוך שנה לכל היותר".
גם שרון יהודה, מהנדס בניין שעוסק בתכנון מרחבים מוגנים, מודה שהמציאות השתנתה. "כל נושא תכנון הממ"דים צריך לעבור רוויזיה משמעותית כדי שהמרחבים המוגנים יהיו מותאמים לאיומים של היום", הוא אומר, "מדובר בהליך שמחייב תחקיר וסיעור מוחות של טובי המומחים שיצטרכו להסיק מסקנות ולקבוע המלצות, תוך שהם לוקחים בחשבון גם את ההיבט הכלכלי. לך כאזרחית אני ממליץ לבנות ממ"ד אם את יכולה, ואם הדרישות מחר ישתנו, תוכלי להתאימו".
