חידוש המלחמה בעזה לפני למעלה מחודש, אחרי הפסקת האש והכוונה להרחיב כעת את המלחמה בתמרון קרקעי רחב היקף מחדש, עולים כסף רב ובצה"ל כבר מדברים על הצורך בתוספת תקציבית משמעותית של כ-10 מיליארד שקלים. במשרד האוצר מתנגדים בתקיפות לתוספת בסדר גודל כזה.
בימים האחרונים חישבו במערכת הביטחון את העלות הנוספת של הארכת המלחמה והרחבתה, עד כדי כיבוש כ-40% מרצועת עזה כבר בשבועות הקרובים, כדי להגביר את ביטחון הישובים בעוטף עזה ולמנוע את חידוש והמשך ירי הטילים על ישראל, צורך שבעניינו כבר התבטאו בימים האחרונים בכירים בממשלה, כולל שר הביטחון ישראל כ"ץ.
כפי שנודע, נדהמו בכירים במשרד האוצר מהסכום של כ-10 מיליארד שקלים שצה"ל יבקש כתוספת תקציבית. בכיר במשרד האוצר אמר ל-ynet כי "אין להעלות על הדעת שמעבר לכמעט 120 מיליארד שקלים, כולל עשיית שימוש בקופסת הרזרבה בסכום של 10 מיליארד שקלים, ניתן יהיה להקציב עוד 10 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון המנופח".
בצמרת משרד האוצר הסבירו כי אם יהיה אילוץ להגדיל עוד את תקציב הביטחון, יהיה צורך לבצע מהלך "שכל אחד גרוע ממשנהו ויבוא על חשבון מצבם הכלכלי של אזרחי המדינה".
במקרה שלא תהיה ברירה ואכן יוחלט כבר בקרוב על הגדלה נוספת של תקציב הביטחון - ככל שתימשך ותתרחב המלחמה ברצועת עזה, כולל הצורך בגיוס מילואים מחודש מתוגבר - יהיה צורך לבצע את אחד מהמהלכים האלה:
פריצת תקציב המדינה (אחרי שנפרץ באופן חסר תקדים שלוש פעמים בשנה האחרונה), הגדלת הגירעון מ-4.7% ו-4.9% בהמשך לכ-5.1%-5.2%, קיצוץ גדול נוסף בתקציבי כל משרדי הממשלה, שתקציביהם כבר קוצצו באופן חד ב-2024 ובתקציב החדש של שנת 2025, או עוד העלאות מיסים, כאשר הכוונה המקורית של ראש הממשלה ושר האוצר היא דווקא להוריד מיסים בתקציב 2026, שתהיה שנת בחירות.
לפי שעה אין כמעט ספק שהעלאות מיסים נוספות ייפסלו על הסף וכי הפתרון המועדף, במקרה של הגדלה נוספת בלתי נמנעת שתידרש בתקציב הביטחון, יהיה קיצוץ תקציבי גדול נוסף בתקציבי משרדי הממשלה והעלאה בעשירית או שתיים של הגירעון בתקציב המדינה.
יצוין שחברות דירוג אשראי וכלכלני בנקים ובתי השקעות כבר העריכו שהגירעון בתקציב שנת 2025 יעלה מעבר לשיעור של 5%. מצב כזה עלול להוביל אף במקרה קיצון לעוד הורדות דירוג אשראי למדינת ישראל, אף שלאחרונה דיווחו בחברות הדירוג דווקא על אפשרות להעלות בעתיד את התחזית השלילית ליציבה.
