"יום השחרור" של ארה"ב כבר פה, כך לפי דונלד טראמפ, שמתכנן להכריז הלילה (23:00 שעון ישראל) על המכסים הבאים שלו. אף שלא חסך באיומים בחודשים מאז נכנס לתפקיד, כולל הכרזות על השתת מכסי גומלין ומכסים על כל המדינות, עדיין יש חוסר ודאות רב סביב ההכרזה, כולל לגבי גובה המכסים, על מי יושתו וכיצד יאכפו. בסוכנות בלומברג ניסו לעשות קצת סדר לפני שהבלגן מתחדש.
אילו מכסים כבר הוכרזו?
כבר בתחילת פברואר השית טראמפ מכס נוסף של 10% על יבוא סיני לארה"ב, אותו הכפיל ל-20% חודש לאחר מכן. בתחילת מרץ נכנסו לתוקף גם מכסים של 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו, אך הנשיא האמריקני הקל את המכה יומיים לאחר מכן עם שורה של פטורים אותם הגדיר כזמניים, ואמורים לפוג מחר (ה').
כמו כן, ב-12 במרץ נכנסו לתוקף מכסים של 25% על יבוא פלדה ואלומיניום, ובשבוע שעבר הודיע טראמפ על מכס בשיעור זהה על יבוא מכוניות, שאמור להיכנס לתוקף בעוד יומיים. מכס על חלקי מכוניות ייכנס לתוקף בתחילת מאי.
מה טראמפ מקווה להשיג בעזרת המכסים?
הנשיא האמריקני מדגיש כי השימוש במכסים נועד בין השאר כדי לעודד את החזרת הייצור לארה"ב, ולמנוע ממדינות אחרות לעשוק אותה, כדבריו. בהתאם, הוא העלה את האפשרות של שילוב מכסים עם תמריצים כמו זירוז הליך קבלת אישורים, וזאת כדי לעודד חברות לבנות מפעלים במדינה. "אנחנו נחזיר את החברות", אמר באוקטובר בריאיון לבלומברג. "אנחנו נוריד עוד את המסים לחברות שייצרו את המוצרים שלהן בארה"ב. אנחנו נגן על החברות הללו עם מכסים חזקים".
המכסים אמורים, להערכתו של טראמפ, גם להגדיל את הכנסות הממשל, ובכך לממן את קיצוצי המיסים המתוכננים שלו. בסוף השנה יפוגו הטבות מס שהעביר הנשיא בכהונה הראשונה שלו, והוא כבר הביע רצון להאריך אותן עוד. ואולם הקלות המס הללו יגרמו להפסד הכנסות של 4.6 טריליון דולר לאורך עשר שנים. "המכסים יוכלו בקלות לכסות את זה", אמר יועצו הכלכלי פיטר נבארו בריאיון ל-CNBC.
נבארו העריך בריאיון אחר לפוקס ניוז כי המכסים יגייסו למדינה כ-600 מיליארד דולר בשנה ו-6 טריליון דולר לאורך עשור. ואולם כלכלנים מעריכים כי ההכנסות יסתכמו בחצי מכך. "אם נרוויח 100 או 200 מיליארד דולר אז יהיה לנו מזל", הסביר מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מודי'ס.
בממשל סבורים כי למכסים יתרונות נוספים מעבר לתחום הכלכלי, ויעזרו להחזיר את ארה"ב למעמד המוביל שלה בזירה הבינלאומית. "מדינות מנצלות אותנו, מפגינות זלזול כלפינו ואני רוצה שזה יפסיק", אמר שר המסחר הווארד לוטניק בשימוע שלו בסנאט לקראת אישור המינוי. הוא הביא לדוגמה את הודו, שלדבריו המו"מ מולה על המכסים יתייחס גם לכך שהיא רוכשת נשק רוסי ומעורבת בניסיונות להדיח את הדולר כמטבע המוביל בעסקאות.
שר האוצר, סקוט בסנט, הוסיף כי טראמפ סבור שסנקציות אינן כלי אפקטיבי בעוד שמכסים יעניקו לרה"ב יתרון במו"מ. המכסים על קנדה, מקסיקו וסין תוארו גם כן ככלי להגברת הביטחון בגבולות ולמניעת הברחת האופיוד פנטניל.
האם מדובר בגישה ייחודית?
עד שנות ה-30 של המאה הקודמת ארה"ב נהגה למסות בכבדות יבוא, אך היא זנחה את הטקטיקה הזו לטובת אימוץ התפיסה של השוק החופשי. אחת הסיבות העיקריות לכך הייתה מכסי התגובה שהטילו ממשלות לאחר שב-1930 העלתה ארה"ב ב-20% את שיעור המכס הממוצע על יבוא, מהלך שהוביל לירידה במסחר העולמי ולהעמקת השפל הגדול. השינוי בגישה סלל את הדרך לתקופה ממושכת שהתאפיינה בהתרחבות הסחר החופשי, ליצירתו של ההסכם הכללי על מכסים ומסחר ב-1947 ובסופו של דבר להקמת ארגון הסחר העולמי ב-1995.
המכסים חזרו לתודעה בכהונה הראשונה של טראמפ, אז טען שהם נחוצים כדי להילחם בהתנהלות המסחר הלא הוגנת של סין, זאת לנוכח התחזקות מעמדה של בייג'ינג בזירה העולמית. הנשיא ג'ו ביידן המשיך את המגמה הזו. עם זאת, מחקרים מצאו שהתחרות מסין עזרה לשמור על אינפלציה נמוכה ברחבי העולם למשך שנים אך בו בזמן הובילה לירידה בתעסוקה במפעלים.
כיצד פועל מנגנון המכסים?
מכס מחושב לרוב כאחוז משווי הסחורה, כפי שמצהירים עליה במהלך הליך המכס, ובהתאם למדינת המקור. ההליך נהפך למורכב כשהמוצר מורכב מחלקים המגיעים מכמה מדינות - כפי שקורה עם מכוניות שהן אמנם מתוצרת ארה"ב אך החלקים המרכיבים אותן מיובאים ממקסיקו. רשויות המכס הן שגובות את המכסים בשם הממשלות.
מי משלם את המכסים?
המכסים מוטלים ישירות על היבואנים, אף שהעלות לרוב מגולגלת הלאה. לטענת טראמפ, היצואן הוא מי שיישא בעלויות בסופו של דבר, אך הנתונים בפועל מצביעים על כך שהנטל מתחלק בצורה מגוונת יותר. כך, החברות הזרות שמייצרות את המוצרים עשויות להחליט להוריד את המחירים כמחווה ליבואן. אך אם הן לא עושות זאת, רשתות כמו וולמארט וטארגט – שתיים מהיבואניות הגדולות בארה"ב – עשויות להחליט להעלות את המחירים כדי להגן על שולי הרווח שלהן, ובמקרה הזה העלות תיפול על הצרכנים.
כיצד המכסים עשויים להשפיע על הכלכלה האמריקנית?
המכסים אמנם יכולים לגרום לעלייה בתעסוקה מכיוון שיובילו להשקעות מחברות שינסו להימנע מהמכסים על ידי העברת המפעלים לארה"ב, אך בו בזמן, יהיה איבוד של משרות בחלקים אחרים של הכלכלה בשל מכסי התגובה של המדינות. באופן כללי, כשמדינה מטילה מכסים, היצרנים המקומיים לא בהכרח ממלאים את החלל. אם למדינה אין אספקה מקומית חלופית למוצרים המדוברים, אז המחירים קרוב לוודאי שיעלו.
באוניברסיטת ייל העריכו כי מכס כולל על היבוא מסין, קנדה ומקסיקו, יוביל לעלויות נוספות של 2,000 דולר לכל משק בית בארה"ב. עוד הזהירו כי המכסים יובילו להאטה כלכלית משמעותית בארה"ב, במיוחד אם מדינות יגיבו בחומרה למכסים.
בדומה, לפי מחקר שפרסמו כלכלנים באוניברסיטת אסטון בבריטניה ובחן את ההשלכות הכלכליות כתוצאה ממלחמת סחר, בתרחיש הגרוע ביותר המכסים של טראמפ ומכסי התגובה של המדינות יגרמו לפגיעה של 1.4 טריליון דולר בכלכלה העולמית, ולעלייה חדה במחירים בארה"ב. החוקרים בחנו שישה תרחישים שונים להתפתחות מלחמת הסחר והתבססו בחישוביהם על נתוני מסחר מ-132 מדינות עבור 2023.
"כולם מפסידים במלחמת סחר, במיוחד ארצות הברית", סיכמה השבוע נשיאת הבנק האירופי המרכזי כריסטין לגארד.
