ההנחה בדמי הביטוח הלאומי לבני הישיבות תבוטל - כך קבע הבוקר (שני) בג"ץ בעקבות עתירה שהגישה תנועת "ישראל חופשית". בית המשפט קבע כי תלמידי ישיבות שאין להם פטור תקף מגיוס, או שלא הסדירו את מעמדם, לא יהיו זכאים להנחות המגיעות לסך של כ-100 מיליון שקלים בשנה. פסק הדין ייכנס לתוקף עם תום תקופת הסתגלות שתקבע בקרוב.
היועצת המשפטית לממשלה קיבלה את טענת התנועה כי החל ממועד פקיעת הסדר הפטור מגיוס לפני מעל שנתיים, אין בסיס חוקי להמשיך ולתת הנחה זו, שהיא למעשה סבסוד של המדינה לפעילות בלתי חוקית של לימוד תורה על חשבון גיוס לצבא.
אורי קידר, מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית" אמר: "כפי שהבטחנו וכפי שאנחנו מקיימים, נעצור את כל הפריבילגיות למשתמטים מגיוס, גם אם הממשלה תמשיך לגרור רגליים. עתירה אחרי עתירה, יעצרו כל התמריצים למי שבחרו להשתמט משירותם הצבאי בזמן מלחמה. הגיע זמן שוויון". את העתירה הגישה התנועה באמצעות עורכי הדין עדיה שיינוולד, חגי קלעי ויעל ויזל, משרד קלעי רוזן ושות'.
העתירה הוגשה בעקבות פסיקת בג"ץ מיוני 2024, שקבעה כי הממשלה אינה רשאית לעודד כלכלית את ההשתמטות מגיוס. מדובר בהטבה בגובה כ-67% מדמי הביטוח הלאומי, המגיעה לסכום של מעל 1,000 שקלים בשנה לכל תלמיד ישיבה, ועלותה הכוללת לקופת המדינה מוערכת בכ-100 מיליון שקלים בשנה. עבודת מטה שנערכה במשרד האוצר בעקבות פסיקת בג"ץ בעתירת הגיוס הצביעה על הצורך בביטול הטבה זו.
בעתירה נטען כי המשך מתן ההטבה נעדר סמכות חוקית ופוגע בעקרון השוויון, שכן בהתאם לפסיקת בג"ץ, הממשלה אינה רשאית לתמרץ כלכלית השתמטות מגיוס לצה"ל. לפיכך, יש לפרש את חוק הביטוח הלאומי כך שההטבה תינתן רק למי שאינו חייב בגיוס.
בקיץ קיבלו העותרים את תשובת המדינה שמבקשת שהפרשנות הזו תיכנס לתוקף רק לאחר "תקופת מעבר", מבלי לציין מה משך התקופה הזו ומה המניע לתקן את ההפרה באופן מיידי. במילים אחרות, בית המשפט הסכים עם זה שצריך לבטל את ההנחה אבל לתת תקופת מעבר שטרם החליטו גם היום בדיון מהי.
בהקשר לזה העותרים טענו שלא רק שאין מקום לאפשר תקופת מעבר משמעותית, אלא שצריך להחיל את הפרשנות החוקית גם רטרואקטיבית. כלומר, להורות לביטוח הלאומי לפעול להשבת ההפרש בדמי הביטוח שנגבה בחסר מתלמידי המוסדות התורניים והישיבות מאז מועד פקיעת הסדר הפטור מגיוס ועד היום.
יש לציין כי התשלום הרגיל לביטוח לאומי עמד בזמן העתירה על 87 שקלים לחודש ומאז עלה ל-130 (זה תשלום המינימום לאזרח), בעוד תלמיד ישיבה שילם שליש מזה - 29 שקלים. מאז הגשת העתירה התעריף השתנה והיום התלמיד משלם 43 שקל.
